חג הפורים קרב ובא ובין המסכות ושלל הרעשנים ממתין לנו כמו תמיד הדבר העיקרי – האלכוהול. נכנס יין וממשיך לעוד. בין לבין נעשה קצת לחיים על וויסקי ונמשיך לטעימות מהוודקה החדשה. כמובן שנזכור את הכלל שלא לשתות על בטן ריקה, ומהבוקר נדאג להתמלאות מהסעודות הגדולות והמנופחות.
כל זה ועוד, יכול להטריד אותנו טיפה ולגרום לעקצוצים טרום חגיגה.. כיצד נוכל גם להרגיש את שמחת היום ולהנות מאווירת האלכוהול והאוכל, ועדיין נצליח לאזן על שמירת הגוף במאזן נכון מבלי להזיק להרגלים הטובים שרכשנו אך זה עתה במאמצים מרובים.
ובואו נחדד את זה – מתי נוכל לשחרר מבלי להרגיש כל הזמן שאנו במרדף האם לאכול /לשתות ולחיות עם זה אפילו יותר מבסדר. מה המינון? מתי זו חריגה? להמשיך? לעצור? אולי פשוט נתייאש ונשכח מהכל. אולי רק עד אחרי החגים..
אנשים נוטים שלא להבין את התהליכים הגופניים במשך החיים. אם זה ירידה במשקל, או אם זה עלייה במסת השריר, תמיד אבל תמיד – הגוף והנפש עובדים ביחד! עוזרים ותלויים זה בזה. כך שאם כרגע בפורים חשוב לצרכי הנפש שלנו לחרוג ולשתות יותר, בוודאי שאנחנו צריכים לקבל את ה״חריגה״ הזאת בלי יותר מדי מחשבה וחשבון של כמה שתיתי ואוי ואבוי כמה אכלתי, מכיוון שא״א להעניש את הנפש על חשבון הגוף בסוף כל אחד ידרוש את שלו ואם נכנס באמצע למאבק, כל הצדדים יפסידו.
גוף האדם הוא אינו רובוט מתוכנת. רק כאשר נעבוד בשיתוף פעולה של בריאות הגוף והנפש נוכל להשיג באמת תוצאות טובות, חזקות, והכי חשוב מבוססות על נפש מסופקת. לחיים!
