שיתוף
תגובות
משפט » מה עושים כשמקבלים צו הפסקת עבודה באמצע שיפוצים?
העו"ד מסביר
חשוב מאוד לדעת כי צו הפסקת עבודה הוא צו מנהלי והפרתו עלולה לגרור כתב אישום כנגד המפר • עו"ד שמואל קוגלסקי עושה סדר בצווים ומסביר איך מתמודדים עם צו נגדכם
שיפוצים, אילוסטרציה | צילום: sirtravelalot, שאטרסטוק

לא פעם אנו מתלבטים אם לסגור חניה או מחסן ולהשכיר אותו או לפעמים לפצל דירה אחת לשניים ולהשכיר אחת מהם וכך נוכל לקבל הכנסה חודשית. מקרה שהגיע אליי לאחרונה עסק באדם שהחליט לפצל את דירתו ומספר ימים לאחר תחילת השיפוץ מגיע פקח ובידיו צו להפסקת עבודה.

חשוב מאוד לדעת כי צו הפסקת עבודה הוא צו מנהלי והפרתו עלולה לגרור כתב אישום כנגד המפר.

ישנם דרכים  חוקיות לטיפול בצו הפסקת עבודה אבל אסור בשום פנים ואופן להזניח זאת.

בטרם נסביר בקצרה איך לטפל בצו, נבין מהם סוגי הצו ומה עליהם להכיל.

צו מנהלי

זהו צו שהוצא ע"י הרשות המקומית לאחר קבלת דו"ח מפקח ולאחר קיום התייעצות עם גורם מוסמך. הצו מורה על הפסקה מיידית של העבודה.

במקרה של סכנה לשלום הציבור יכולה הרשות המקומית להוציא צו ללא דו"ח מפקח או התייעצות עם גורם מוסמך. תוקפו של צו זה הוא ל-5 ימים.

צו הריסה

לאחר שניתן צו הפסקה והמשיכו לבצע את העבודה, יינתן צו הריסה שאומר כי על מבצע העבודה להרוס את הבנייה תוך 21 יום. לאחר 21 יום יכולה הרשות המקומית לבצע את הצו בעצמה.

יוצא אם כן שישנם שני שלבים. השלב הראשון צו הפסקה והשלב השני צו הריסה ורק 21 יום לאחר מכן יכולים לבצע את ההריסה בפועל.

אחרי שהבנו מהם השלבים נסביר איך מתמודדים באופן חוקי עם הצווים.

ביטול צו מנהלי וצו הריסה

למקבל הצו ישנם 15 ימים שבהם יכול להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך לביטול הצו 

הסיבות לבקשה לביטול צו יכולות להיות מאוד מגוונות. כדאי לדעת שאם בית המשפט ביטל את הצו וקבע שלא היו אמורים להוציא אותו מלכתחילה אזי מי שנגרם לו נזק עקב מתן הצו זכאי בתנאים מסוימים לפיצויים. 

צו שיפוטי

אדם שהגיש תביעה לבית משפט כנגד אדם אחר יכול לבקש מבית המשפט שיוציא צו להפסקת עבודה. תוקפו של צו זה הוא ל-90 יום אך אפשר לחדש אותו.

במידה וראתה הרשות המקומית כי המשיכו לבצע את העבודה למרות מתן הצו השיפוטי יכולה להוציא צו הריסה. צו ההריסה הזה הוא כמו צו הריסה מינהלי שאומר כי עליי להרוס את החלק שהמשיכו לבנות אותו תוך 21 יום. במידה ולא הרסתי אותו הרשות המקומית יכולה להרוס.

ביטול צו הריסה שניתן לאחר צו שיפוטי

מי שניתן כנגדו צו הריסה לאחר צו שיפוטי יכול תוך 24 שעות להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך לבטל את הצו.

חשוב לדעת כי מי שלא מקיים את הצו וממשיך לבצע עבודה בניגוד לצו הפסקה מינהלי או שיפוטי עלול לגרור רישום פלילי כנגד המפר ודינו יכול להגיע לעד שנתיים מאסר וקנס.

מקרה שהגיע אליי דיבר על אדם שסגר את החניה שלו והשכיר אותה למשרד, ולאחר זמן מה מכר את דירתו. אותו אדם הגיע לשימוע בטרם הגשת כתב אישום בחושבו שאם יאמר את האמת שמדובר "רק בסגירה של חניה" "ורק בשימוש קצר מועד" ושהיום אין לו כל קשר לדירה שהרי מכר אותה לאדם אחר ומשכך יבואו לקראתו. לצערו ההודאה שלו אודות השימוש שעשה בחריגת הבנייה שימשה כנגדו ולא הייתה כל אפשרות להכחיש ולהסיר ממנו את האשמה.

מהו שימוע? ומהיכן שאובה הזכות לקבלת חומרי חקירה?

ישנם שני שלבים בכתב אישום. 

שלב ראשון טרם הגשת כתב אישום שאז האדם שמעוניינים להגיש כנגדו כתב אישום עדיין מוגדר כחשוד.

שלב שני לאחר הגשת כתב אישום שאז החשוד הופך לנאשם.

בשלב הראשון עוד בטרם הוחלט להגיש כתב אישום מעוניינת התביעה לשמוע את החשוד כדי להחליט האם להגיש כתב אישום או לא. לרוב, מדובר בהליך פורמלי שאינו מיטיב עם החשוד. אך ישנם פעמים בהם השימוע יכול לגרום לאי הגשת כתב אישום.

מהו שימוע? ולאחר מכן נבין כמה חשוב לחשוד לקבל את חומרי החקירה לפני השימוע.

שימוע

הליך השימוע הינו הליך מקדים אשר במסגרתו מציג החשוד את טיעוניו מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום.

חשוב להבין, כי יש יתרונות לשימוע כמו גם חסרונות. היתרונות הם שהחשוד יכול לשכנע את התביעה בצדקת דרכו ובכך להימנע מהגשת כתב תביעה. לעומת זאת, התביעה יכולה לעשות מקצה שיפורים ע"י שמיעת טיעוניו של החשוד "ולהתאים" את כתב האישום לטיעוניו.

בכדי שהחשוד יוכל להגיע אל השימוע בידיעה אילו ראיות עומדות כנגדו ובהתאם לבנות את הגנתו על כן עליו לקבל את חומרי החקירה בטרם הגעה לשימוע.

קבלת חומרי החקירה

ישנם שני מקרים שבהם ניתן לקבל ולעיין בחומרי החקירה טרם הגשת כתב אישום.

1. לצורך שימוע

2. לצורך הגשת ערר על החלטת תובע לסגירת התיק.

חוק חופש המידע בסעיף 1 כותב: "לכל אזרח ישראלי או תושב, הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית".

חוק חופש המידע מדבר בצורה כללית כי לכל אדם ישנה הזכות לקבלת מידע.

הזכות לעיון בחומרי חקירה בטרם שימוע באופן ספציפי נלמדת מהפסיקה ומהנחיה של היועץ המשפטי לממשלה.

1. ישנן שתי פסיקות של בג"ץ הקובעות כי "כדי לקיים שימוע אפקטיבי ראוי לשמו, מן הראוי כי החשוד יידע בפירוט ככל האפשר מול אילו אישומים הוא ניצב ובגין אילו עובדות".

2. היועמ"ש בהנחיתו כותב: "לעתים לא ניתן לממש באופן סביר את זכות הטיעון ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה. לפיכך, יתאפשר עיון החשוד או בא-כוחו בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה לקראת השימוע".

יוצא איפוא כי למרות שאין עיגון חוקי לזכות זו, הפסיקה והנחייתו של היועמ"ש מקיימות לחשוד את הזכות לעיון.

לסיכום

רק לאחר קבלת החומר ובניית קו ההגנה יוכל החשוד להגיע לשימוע ולדעת מה עליו לחשוף בפני התביעה ומה להשאיר לבית המשפט.

על כן בטרם נגיב להזמנה לשימוע כדאי מאוד להתייעץ עם עו"ד. במקרים רבים השימוע החמיר את האישום ולא הפחית אותו.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.3060.793
ליש"ט4.6068-0.709
ין יפני3.09750.214
אירו3.9826-0.723
דולר אוסטרלי2.5562-2.39
דולר קנדי2.6070-0.78
כתר דני0.5355-0.741
כתר נורבגי0.3843-2.039
רנד0.2192-1.038
כתר שוודי0.3911-1.931
פרנק3.6171-0.11
דינר ירדני4.66350.817
לירה לבנונית0.02190.922
לירה מצרית0.20980.383
עדכון אחרון: 2021-03-01
רק אלה שיסתכנו ללכת רחוק מדי יכולים אולי לגלות עד כמה רחוק אפשר ללכת