שיתוף
תגובות
חדשות » סביבה » אסון הגרעין שפינה מאות אלפים לדירות ארעי
קבע לבעלי חיים
זו לא הייתה פצצת אטום שהוטלה במלחמה הקרה, אך השלכות האסון בצ'רנוביל היו הרבה מעבר למה שניתן היה לדמיין • כך הפכו דירות הקבע לארעי עבור חובבי טבע
אסון צ'רנוביל | צילום: shutterstock

זהו אולי מקום מסוכן מדי בשביל שניתן יהיה לחשוב עליו  כדירת ארעי, אך במרוצת השנים התברר כי דירת הארעי לבני האדם, היא בעצם דירת הקבע לבעלי החיים. ממקום מסוכן בעל קרינה ומחלות, הפכה צ'רנוביל לגן עדן לבעלי חיים שנהנים מחופשיות כאילו היה זה המקום הפסטורלי ביותר עלי אדמות, אך בל נקדים את המאוחר.

ואפילו בהסתרה

צ’רנוביל הייתה נשארת עיר קטנה ויחסית גם די אלמונית אם בקרבתה לא היו מפתחים אתר בנייה של תחנת כוח גרעינית חדשה, מתקדמת ובטוחה (לדברי השלטונות). התחנה הוקמה בשנות ה-70 על שפת הנהר פריפיאט, כ-10 ק”מ מהעיר. רוב הצוות המשרת את התחנה היה משתכן בעיר הסמוכה – פריפיאט, שנבנתה במיוחד למטרה זו במקביל להקמת הכורים הגרעיניים של התחנה. אמרנו יחסית? כי כמו כל דבר, גם לעיירה צ'רנוביל ישנו הקשר חסידי מפורסם ושם צמחה לה משפחת הרבנים טווערסקי, ובעצם גם מייסד השושלת רבי מרדכי מטשרנוביל .

שום דבר לא ניבא על האסון אבל, בדיעבד, היו כאלה שאמרו שגורלה של תחנת הכוח היה נחרץ עוד לפני השקתה. כך או אחרת, הטעיות בתכנון הכורים וגם פעולות הצוות השגויות הביאו לקטסטרופה הגדולה בתולדות האנושות.

השנה היא 1986, הימים הם שלהי ימי המלחמה הקרה בין ברית המועצות וארצות הברית של אמריקה המעצמה הגדולה בתבל, ובברית המועצות הקרה והאטומה מתרחש לו מתחת לרדאר תוך ניסיונות השתקה של ראשיה האסון הגדול ביותר בתולדות האנושות, הלא הוא אסון צ'רנוביל.

כור גרעיני דורש קירור תמידי, ואחת הדרכים היא משאבות קירור, וכן טורבינות קירור. אך כמו כל דבר גם זה צורך חשמל, ומה עושים במקרה של הפסקת חשמל? אכן מפעילים את שלושת הגנראטורים שהוצבו במקום במיוחד למקרה כזה. אך גם לגנראטורים שהוגדרו לפעול אוטומטית לאחר 15 שניות מהפסקת החשמל, נדרשים בין 60 ל-75 שניות להגיע לרמת מתח של 5.5 מגה וואט על מנת להפעיל חזרה את המשאבה הראשית.

כדי לפתור את הפער של הדקה הקריטית הזו, שבהחלט נחשב לסיכון בטיחותי בלתי מתקבל על הדעת, הועלתה תיאוריה כי ניתן להשתמש באנרגיה סיבובית מטורבינת הקיטור על מנת לייצר את החשמל הדרוש. הניתוח הצביע על כך שתנופה יחד עם לחץ קיטור יספיקו להפעלת משאבות נוזל הקירור למשך 45 שניות ויגשר על הפער בין הפסקת חשמל חיצונית לבין הספק מלא של הגנראטורים המיועדים למקרי חירום.

אך בין תיאוריה למציאות הדרך ארוכה ומפותלת, ובדיקות קודמות הסתיימו ללא הצלחה. בדיקה ראשונה שבוצעה בשנת 1982 הראתה כי המתח של הטורבינה-גנרטור אינו מספיק. המערכת תוקנה, והבדיקה חזרה על עצמה בשנת 1984 – אך שוב לא הצליחה. בשנת 1985 ניסו בפעם השלישית אך גם הן הניבו תוצאות שליליות. הליך הבדיקה אמור היה לחזור שוב בשנת 1986, והוא אמור להתקיים במהלך כיבוי התחזוקה של הכור הרביעי.

בלילה שבין 25 ל-26 באפריל 1986 התבצע בכור מספר 4 בצ'רנוביל ניסוי, בהובלת סגן המהנדס הראשי של התחנה, אנטולי דיאטלוב. בגלל דחיה לא צפויה של הניסוי, הכור פעל בהספק נמוך כמה שעות, כאשר הגיע הזמן לערוך את הניסוי, המפעילים לא הצליחו להאיץ מחדש את הכור.

על מנת להתגבר על הבעיה, הורה דיאטלוב, למפעילים לבטל כמה ממנגנוני החירום של הכור, ואלו הוציאו כמעט את כל מוטות הבקרה ממנו. מה שעמד מאחורי ההחלטה היה מחשבה שההוצאה של המוטות תייצר האצה בפעילות, ובכך יחזרו לפעילות רגילה. במצב הזה נערך הניסוי.

גנרטור החירום פעל כצפוי, רק כדקה לאחר שהופעל. בדקה זו עלתה הטמפרטורה בכור באופן ניכר, והכור ייצר כמות אנרגיה שהלכה וגדלה במהירות. משלחצו המפעילים על לחצן החירום הידוע בשם "AZ-5" – מנגנון הדממת הכור, החלו להיכנס כל מוטות הבקרה, לליבה, ובכך היו אמורים לדומם את פעולת הכור. אלא שעקב תכנון שגוי של המוטות קצותיהם צופו בחומר כימי כדי לדחוק נוזל קירור, חומר שמעודד את הריאקציה הגרעינית. הכור היה כבר במצב כל כך לא יציב שברגע שקצות המוטות שצופו בחומר הכימי הנקרא גרפיט נכנסו הם גרמו לעליה חדה אף יותר בהספק ובטמפרטורה ומייד נגרם נזק מבני כך שהצינורות המובילים התעקמו ומוטות הבקרה נתקעו ונשארו מחוץ לליבה.

הריאקציה הגרעינית נותרה ללא בקרה, ללא חומר מעכב וללא יכולת למנוע את התכת מוטות הדלק הגרעיני.

הכור הגרעיני בצ'רנוביל | צילום: shutterstock
מדידות קרינה רדיואקטיבית בצ'רנוביל | צילום: shutterstock
מסכות גז נטושות על רצפת בית הספר בצ'רנוביל | צילום: shutterstock

אילו מישהו היה מעלה מיד לאחר פיצוץ הכור את האפשרות שהאזור יהיה שוקק בבעלי חיים ולא אתר פסולת גרעיני, היו חושבים שהקרינה עיוותה את ההיגיון שלו. אבל המציאות עולה על כל דמיון, והחוקרים משוכנעים ומראים כי העזיבה ההמונית יצרה מקלט לחיות שהלכו ונכחדו מהאזור

הפיצוץ הראשון אירע כאשר ההספק הגיע לערך של פי עשרה מכמות האנרגיה המיוצרת במצב רגיל. בפיצוץ זה לחץ הקיטור הוביל לניתוק כיפת הכור. החמצן שנכנס ביחד עם המימן שנוצר מהתפרקות חומרי הליבה, גרם לפיצוץ שני, חזק בהרבה שהעיף את גג המבנה, וחלקים מתוך הליבה התפזרו אל הגגות וסביבת המבנים של תחנת הכח. כתוצאה מכך נחשפה לאוויר ליבת הכור שהכילה חומרים רדיואקטיביים והשריפה פיזרה את החומרים הרדיואקטיביים.

באירוע לא התרחש פיצוץ גרעיני, אך על פי ההערכות, כמות הנשורת הרדיואקטיבית ששוחררה הייתה גדולה פי 300 מפצצת ביקוע גרעיני רגילה שמתפוצצת על הקרקע. נשורת זו התפזרה עם כיוון הרוח בעיקר באוקראינה, רוסיה ובלארוס. סך הכול זוהמו באופן חמור אזורים שבהם גרו כ-200,000 תושבים.

הממשל של ברית המועצות ניסה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והעדות הראשונה במערב לאסון הייתה מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, הידיעה שפורסמה בעיתון "איזבסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון אמרה כי "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". כמה ימים לאחר מכן, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי.

ממזערים נזקים

מיד לאחר האסון גויסו המוני החיילים, כבאים ואזרחים לטובת כיבוי הכור וניקוי הפסולת הגרעינית בסביבתו בשבועות שלאחר האסון, הם כונו "ליקווידטורים", ולמעשה היו לקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה.

רבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה, ולאחר מכן למספר רב של ליקווידטורים הוענק עיטור גיבור ברית המועצות, המפורסמים שבהם הם שלושת הצוללנים: ולרי בזפלוב, אלכסיי אנאנקו ובוריס באראנוב. השלישייה צללה ופתחה את השערים למים, על מנת לרוקן את המים באזור הכור ולמנוע פיצוץ קטלני נוסף.

בימים שלאחר האסון מונה הכימאי ואלרי לגאסוב על ידי הסובנארקום, הרשות המבצעת של ברית המועצות, כראש ועדת החקירה הממשלתית לחקירת הנסיבות לאסון וחיסול תוצאותיו. מנהלי הכור והאחראים לניסוי הכושל שהוביל לפיצוץ, אנטולי דיאטלוב, ניקולאי פומין וויקטור בריוכאנוב הועמדו לדין בגין אי מילוי אחר תקנות הבטיחות. השלושה נמצאו אשמים ונידונו ל-10 שנות מאסר, אך כעבור 3 שנים קיבלו חנינה.

במקביל לאסון הגדול, השלטונות הסובייטיים החלו לפנות אנשים מהאזור מסביב לכור של צ'רנוביל 36 שעות לאחר התאונה, עד מאי 1986, כחודש לאחר התאונה, פונו כל התושבים שחיו ברדיוס של 30 קילומטרים מהכור – כ-130,000 אנשים. אזור זה מכונה לפעמים "האזור הסגור של צ'רנוביל" או "אזור שלושים הקילומטר".

אולם ההשפעה העצומה של הקרינה הגבוהה והמסוכנת היא הרבה יותר רחבה מ-30 הקילומטרים מהכור, הנושא של השפעות ארוכות טווח של אסון צ'רנוביל על אזרחי הסביבה שנוי במחלוקת. למעלה מ-300,000 בני אדם עזבו את ביתם הקבוע לדירת ארעי בגלל האסון; מיליוני אנשים חיו וממשיכים גם כיום לחיות באזור המזוהם.

פעם היו כאן אוטובוסים | צילום: shutterstock
גני הילדים פונו ימים ארוכים לאחר האסון | צילום: shutterstock
הפעוטות לא שרדו את הקרינה המסוכנת | צילום: shutterstock

גן עדן לחיות

השריפה שפרצה גרמה לאסון הגרעיני החמור ביותר אי-פעם, והיישובים הסובבים אותו לא יהיו ראויים למגורים בעתיד הנגלה לעין. למרות הקטסטרופה הסביבתית, להסתלקותם של בני אדם מהאזור המשתרע כיום על חלקים מאוקראינה ומבלארוס הייתה גם השפעה חיובית על הטבע – שובם של בעלי החיים לאזור.

35 שנה אחרי הדליפה הרדיואקטיבית שגרמה למותם של אלפי בני אדם, "האזור האסור של צ'רנוביל" הפך במפתיע לגן עדן לחיות בר. בשטח של 4,143  קמ"ר ניתן למצוא דובים חומים, שועלים, סוסי פרא, צבאים, ביזונים, זאבים, וכ-200 מינים של ציפורים וחיות אחרות. כולן נקלטו על ידי מצלמות נסתרות שהוצבו במקום כדי ללמוד על ההשפעה הסביבתית של אסון צ'רנוביל, שהוביל לפינוי 350 אלף איש מהאזור.

השלווה באזור גם מושכת חובבי טבע ששוהים בשטח במשך כמה שבועות בכל פעם, עד שהרשויות מזהות את נוכחותם ומסלקות אותם.

בכנס מחקרי שנערך לפני כמה שנים, מדענים שלמדו את השפעת הקרינה על בעלי החיים הציגו את תוצאות המחקר שלהם. אילו מישהו היה מעלה מיד לאחר פיצוץ הכור את האפשרות שהאזור יהיה שוקק בבעלי חיים ולא אתר פסולת גרעיני, היו חושבים שהקרינה עיוותה את ההיגיון שלו. אבל המציאות עולה על כל דמיון, והחוקרים משוכנעים ומראים כי העזיבה ההמונית יצרה מקלט לחיות שהלכו ונכחדו מהאזור.

כלב נטוש באזור האסור לכניסה בצ'רנוביל | צילום: shutterstock
חיות בר מסתובבות להנאתן בצ'רנוביל הנטושה | צילום: shutterstock
הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.2150.093
ליש"ט4.4236-0.405
ין יפני2.8085-0.206
אירו3.7378-0.224
דולר אוסטרלי2.40720.267
דולר קנדי2.6022-0.249
כתר דני0.5024-0.218
כתר נורבגי0.3833-0.571
רנד0.22170.635
כתר שוודי0.3733-0.16
פרנק3.4804-0.446
דינר ירדני4.53430.095
לירה לבנונית0.02130.472
לירה מצרית0.20430.147
עדכון אחרון: 2021-10-20
מצליחנים הם אנשים שהופכים להרגל, לעשות דברים, שהמפסידנים חשים שלא בנחת לעשות...