שיתוף
תגובות
יהדות » הילולא דרבי שמעון – מנהג החאלקה
בן שלוש לחאלקה
מנהג ישראל לגלח את הנערים בגיל שלוש, מירון, שמואל הנביא, מערת שמעון הצדיק, ואצל צדיקים – מה מקור המנהג, וכיצד היו שמחים בימי קדם
מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי במעמדי החלאקה בביתו | צילום: שוקי לרר

במדרש רבה 'שיר השירים' (פרשה ג פסקה כד) אמרו 'צאינה וראינה בנות ציון בנים המצוינים לי בתגלחת במילה ובציצית.

מנהג ישראל, לגלח הקטנים בהגיעם לגיל שלוש, ויש שהקפידו לעשות זאת בל"ג בעומר גם אם הנער עבר את גיל שלוש.

בעל 'חבת ירושלים' מתאר את החלאקה שנעשתה לעולים מירונה. 'ויהי בבקר אחר התפילה עושים תגלחת לבנים קטנים בפעם הראשונה, ונוהגים שמוליכים מקודם את התינוק המתגלח לציון רבי יוחנן הסנדלר בתוף ובמחול, וחוזרים לחצר הרשב"י ומגלחים שם סמוך לפתח בית המדרש ומברכים 'מי שברך', ויש מביאים בניהם מארצות רחוקות שנודרים להניח הפאה במקום הקודש, וממתינים עד שעת הכושר לילך אפילו שיהיה הילד בן כמה שנים, והרי שמחה גוררת מצווה וכל היום שמחה וששון ליהודים.

רבי מנחם מנדל ראבין שעלה למירון בשנת תרמ"ח מתאר את החגיגה הנלהבת של 'בני ציון היקרים המסולאים בפז בני שלוש שנים, כי מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה בימיו הילדים המה מארצנו הקדושה, בירושלים צפת וטבריה לבושים בלבושי ארגמן כובע ישועות מוזהב על ראשם, מחותלים בשרשרות זהב אצעדה וצמיד, איש איש מאשר לו ואם אין לו וישאל משכנו ומגרת ביתו להדר ולפאר את הבן יקיר ילד שעשוע.

והמה יושבים על קדקוד אבותיהם, מאירים כשמש בגבורתו בנועם פניהם,  שביבי חץ יציצו מגבות עיניהם, כמגדלי שן צוואריהם אף ארגמן, דלת ראשיהם סדורים בתלתלים עד קצותיהם, מלאים זיו ומפיקים נוגה מכל עבריהם אבוקות דולקות בידיהם, וגם האבות בגדי הוד כשבת ויום טוב מלבושיהם מפזזים ומכרכרים כן בכל מיני שירה וזמרה, מכבדים מכירים וידועים בתגלחת שאר ראשיהם, מנסכים יין עסיס גם רוקח מרקחת לכל האנשים וחוזרים למנגינותיהם, ככה יאריכו בשירה וזמרה בשירי בר יוחאי' לכבוד התנא בר יוחאי.

וכן נפוצים המזמרים והמרקדים, על בל מגרשי החצר מסביב, עד ציון התנא רבי יוחנן הסנדלר. בבל העת הזאת עמדתי אנכי בקצה החצר בעיניים צופיות, נוזלים דמעות שמחה, על כל הטוב אשר גמל ה׳ עמדי להחיותני כהיום הזה, לראות את כל זה בעיני, לקחת חבל בנחלת שמחת התנא הקדוש ביום הנורא הזה"

בכתבי יד עתיקים מוזכרים אתרים נוספים שבהם קיימו את מנהג החלאקה ביניהם קבר שמואל הנביא ומערת שמעון הצדיק בירושלים, בשו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תרח מובא, שאלה 'שאלת ממני ממני אודיעך דעתי במי שנדר לגלח את בנו במקום שמואל הנביא, ובא ומצא שכבר נלקח ביד העכו"ם בעונות ואין ישראל יכול להכנס שם מה תקנה יש לו', ומביא שם הרדב"ז שהיו רגילין להביא נדרים ונדבות ונותנים משקל השיער לצורך המקום להדליק עליו שעוה ושמן ולשאר צרכיו גם יש בנדבות חלק לעניים ולצורכי צבור.

ואכן כדי לקיים את החלאקה במועד הקרוב ביותר לגיל שלוש של הילדים החלו לקיים את המנהג גם ב ז' אדר יום פטירת משה רבנו שעל פי הקבלה, רבי שמעון בר יוחאי הוא משורש נשמתו.

צדיק 'גוזר'

כאמור, בירושלים נהגו לערוך התקנת הפיאות לילד בהניעו למצוות חינוך בל"ג בעומר או במועדים אחרים בבית הכנסת, מנהג זה שנזכר על ידי בעל 'שלחן גבוה' נידון ע"י הפוסקים האחרונים והם מסבירים שמחמת שכ"כ רבה שמחת חיבוב מצוה זו, ומכיון ש'לא אמר אדם צר לי המקום בירושלם' ולא היה נמצא בתים מרווחים להכיל בתוכם קהל ועשה וכדי לעשות בפומבי וברוב עם שגם זה בכלל ריבוי שמחה התירו תגלחת מצוה זו בביהכ"נ

ואולם יש מהפוסקים שאסרו לעשות את החלאקה בבית הכנסת, ובהם רבי חיים פאלאגי שפסק לאיסור, משום כבוד בית הכנסת. גם בספר 'חינא וחיי' כתב לאסור תגלחת בבית הכנסת כשאפשר להיעשות במקום אחר, כי לדבריו 'אין בהם מצוה ולית בהון צורך מילי דבי כנישתא ודבי מדרשא'

גאון ישראל השדי חמד', נוטה להכריע לאיסור, ומציין את הגמרא בנזיר מה. 'או אינו אלא פתח אוהל מועד, אמרת אם כן דרך בזיון' וכיון דתגלחת במקדש הוא דרך בזיון נראה דהוא הדין במקדש מעט דאסור לנהגו בו מנהג בזיון.

מנהג ישראל

סמך למנהג זה שמקיימים מצוות פאות הראש לילד שמלאו לו שלש שנים, הוא ממה שאמרו במדרש תנחומא קדושים (י"ד) על הפסוק 'וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל', בהמשך הפסוק נאמר 'שלש שנים יהיו לכם ערלים' שהתינוק בשלוש שנותיו הראשונות עדיין אינו משיח ומדבר היטב, ובשנה הרביעית יהיו כל פירותיו קודש הלולים לד', וכמו כן הילד כשהוא נכנס לשנתו הרביעית, מקדשו אביו לתורה ומקיים בו מצוות פאה ובזה מתחיל הוא לחנכו לשאר מצוות ואז נהיה אותו הילד הלולים להשם.

יש שרמזו בפסוק זה לעשות את התספורת בל"ג בעומר משום ש"הלולים לד" הוא גם לשון הילולא ועל כן עושים זאת בהילולא דרשב"י. בספר עטרת ישועה מצא רמז לזה מהפסוק 'והתגלח' האמור בויקרא כתיב ביה ג' גדולה לרמז בעת שנתגדל הילד ונעשה בן ג' שנים צריך לגלחו ופסוק זה הוא פסוק לג להורות שמגלחין אותו ביום ל"ג בעומר.

בספר 'יראים' לרבי אליעזר אזכרי מתלמידי האריז"ל, כתב: 'יש להלביש את הילד טלית קטן כשיהיה בן שלש שנים, וסימן כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא שלש שנים ערלה וכו', וכן להרגיל באותיות התורה שמכל זה יזכה בקטנותו לנשמה רמה, ומועד זה במלאות לו שלש שנים הוא המועד המקובל להתקנת פאות הראש.

מנהג זה היה נהוג על ידי, רבנו האריז"ל נהג כן כפי שהובא בשער הכוונות 'והה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מוז"ל שהוליך את בנו, הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו במנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה" ושם מובא שעשאו בקבר רשב"י.

ב מהר"מ בריסק כתב, שענין מצות הנחת פיאות הראש לישראל הוא כדי שיהיה משונה מכל העמים, למען לא יתבולל ויתערב עמהם והוא אות לבני ישראל כמו אות ברית קודש על כן עושין שמחה בעת התגלחת, כעין השמחה שעושין בעת עשיית האות ברית קודש וזכרון אחד לשניהם

בעדות השונות

ידוע הוא כי בעדת תימן מכנים את הפאות בשם 'סימנים' כי הוא סימן היכר בין ישראל לעכו"ם.

בספר אבן ספיר כתב המחבר, שתייר בתימן, על מנהג תימן שביום גילוח ראשונה עושים משתה ושמחה כמו ביום הכניסם לברית קודש, ומלבישים אותו בנדי כבוד ותכשיטים ומוליכים אותו לביהכ"נ בלהקת מסיבה נגן תוף וכנור וחליל…' בני הודו נהגו, כי בהגיע הילד לגיל ארבע או חמש שנים 'היו עושין יום משתה ושמחה, והנער נלקח לבית הכנסת בתהלוכת פאר ושמה יגלחו את כל ראשו במספריים, וישקלו את כל שערו בכך או בזה, איש לפי ערכו ויתנו את הכסף שנדרו להקדש ביהכ"נ או יחלקום לעניים', ואומרים שהוא סגולה שיהיה בן חכם בתורה וביראת שמים ויאריך ימים בטוב

מסופר, כי אחד שאל את מרן הגרי"ז זיע"א, הרי לא מצינו מצוה לעשות פאות רק מצאנו איסור להשחית פאות הראש, וענה לו כי מבואר ברמב"ם כי 'אין מגלחין פאות הראש כמו שהיו עושין עכו"ם שנאמר לא תקיפו פאת ראשיכם' הרי שטעם פאות הראש הוא כדי להכיר שהלה הוא יהודי מזרע ישראל, ובעשיית הפאות לילד אנו עושין סימן שילד זה הינו יהודי ולכן אמרי אינשי 'מאכן פאות' – לעשות פאות.

בספר הקטן והלכותיו פכ״ג הערה י״ב כתב בשם ילקוט תספורת, לוח ירושלים שנת תרמ״ב, שהביא מנהג שמזמינים כל הקרובים ומכבדים כל אחד מהנאספים לספר איזה שערות ויש שהולכים לת״ח ולצדיקים שהם יגלחו או יתחילו בגילוח שזה מסייע לקדושת הילד שיהא לבו כלי מוכשר לקבל טהרה,

וכן כתב הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס שליטא, בקונטרס ובשנה הרביעית שביאר הענין דקודם יתחיל החכם (ואח״ב האב) משום דפעולת ת״ח בעלי תורה בדבר שהוא תחילת חינוכו משריש בו תורה ויראת שמים ומכשיר לבו לטהרה ומוחו לתורה.

תפילת ההורים

תפלה נפלאה שנכתבה בכתב יד מתקופת מקובלי צפת, נכתבה לאותם שסיפרו את בניהם על ציון הרשב"י, אך ודאי שאפשר להתפלל עליהם גם במקומות אחרים.

יהי רצון מלפניך ה' אלקי האלוקים ואדוני האדונים, שבזכות כל הצדיקים והחסידים,  מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה ושמותיך הקדושים שבה ובזכות מצות פאות הראש שציותנו בתורתך, לא תקיפו פאת ראשכם, ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורנו ורבינו ועטרת ראשינו, כמו שזכה זה הנער לפאות הראש כן יזכה לתורה לחופה למצות ולמעשים טובים ויורה הוראות בישראל, בחיי אביו ובחיי אמו אמן נצח סלה ואומר מזמור הללו קל בקדשו

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אושר הוא האומנות לקלוע זר פרחים, מהפרחים שבתחום השגותינו

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים