שיתוף
תגובות
חדשות » חדשות בארץ » בעלי העסקים מתאוששים ומסכמים את המשבר
חוזרים לחיים
הצלם שספג ביטולים, מוכר הטשולנט 'שהפגין' בבלפור, בעל החנות שנתקע עם סחורה בחו"ל, ובית הדפוס שהדפיס מודעות אבל • 4 בעלי עסקים בשיחה עם 'בחזית'
תגיות:
סגר | צילום: Maridav, שאטרסטוק

אחרי שבכתבה האחרונה המראנו למסע חוצה יבשות ברחבי העולם לבדוק כיצד הקהילות היהודיות יערכו את ליל הסדר בצל הקורונה, וכיצד עברה עליהם השנה האחרונה לצד הקורונה. נחתנו חזרה בישראל שכבר ברוך השם יוצאת ומתאוששת משנת הקורונה וחוזרת לחיים. ראינו עסקים פתוחים ולקוחות מתחדשים, ניגשנו לבעלי העסקים לשאול ולהתעניין איך הם מסכמים את השנה, ומה הציפיות והתקווה לתקופה הקרובה.

הצלם שנאלץ להתמודד עם קנסות

לכל אורך תקופת הקורונה היו ויתורים ופשרות. אם זה מצד חתנים וכלות ביומם הגדול, שבמקום להתחתן באולם מסודר ומפואר, בחרו במקומות פחות הולמים כמו מחסן נטוש או אולם חשוך בקומה מינוס ארבע. כל זה במטרה למנוע את האי נעימות כאשר יגיעו כוחות המשטרה על מנת להרוס את השמחה.

אך ישנו דבר אחד שעליו המחותנים לא התפשרו, המזכרת היחידה שנשארת מהיום הגדול, לא האולם ולא התזמורת, אלא רק האלבום והזכרונות שתועדו בתצלומים. הם רוצים את הטוב ביותר, וכמו כל מחותן שפונה דבר ראשון למשרדי הצילום, פנינו אף אנו גם למי שמוכר בשוק החתונות כמלך באומנות הצילום, הלא הוא אריאל רבינסקי בעליו של סטודיו 'טכנו ארט' לצילום.

עולם האירועים נחלק לשניים, מספר אריאל, השלב לפני ההגעה לאירוע והשלב שמתחילים את האירוע. "בחלק גדול מהחתונות שאנחנו מצלמים, מדובר במשפחות שבהם צד אחד מתגוררים בארץ, והצד השני בחו"ל. מה שהופך את נושא התאריכים לקשה, לתאם עם כל הצדדים, לבדוק שיש טיסות, לשמור תאריכים אצל הצלם ואז לבטל ולדחות כי בדיוק קרוב משפחה מדרגה ראשונה נכנס לבידוד או שקרובי משפחה תקועים במדינה רחוקה כשהשמים סגורים. ביטולים ודחיות מביאים לאיבוד של חלק גדול מהלקוחות, כי עד שהלקוח מחליט על תאריך חדש, בינתיים לקוח חדש סוגר על אירוע".

"יש גם את השלב של השמועות, כשיש צפי לפתיחה בעוד חודש, אנשים מבטלים את אירוע ודוחים לתאריך שמסתמן שבו האולמות כנראה יפתחו, זה לא מגיע מרוע לב, המטרה שלהם היא שכמה שיותר בני משפחה יוכלו להגיע ולהשתתף, בלי סגרים ולחץ של שוטרים. לפעמים זה משאיר את הצלם ללא עבודה באותו ערב שבוטל. ביום רגיל יש מקדמה, ככה שהביטול כרוך בדמי ביטול שהשאירו מראש אצל נותן השרות. הקורונה לימדה אותנו שזה לא תלוי תמיד בבן אדם וחייבים להיות 'מאנץ' כלפי הלקוחות, להיות גמישים יותר. רוב האירועים עברו מספר גלגולים, עד שהגיעו לרגע הגדול של החיים. חלקם נסגרו מהרגע להרגע, משפחה שביטלה, ומשפחה נוספת שבדיוק החליטו להקדים, מקרים כאלו גרמו לכל הצדדים להיות מרוצים".

"השלב השני הינו שלב ההגעה לאירוע. מסכמים על מקום, ואז, ברגע ההגעה מגלים שמדובר באוהל נטוש, פתוח מכל הכיוונים, ובכלל יש פעמים שמדובר על צורך להעלות את הציוד מספר קומות ללא מעלית. מה שמקשה לפעמים על פתיחת סטודיו או צילום בתנאים של אולם רגיל. הדבר גורם להרבה אי נעימות מצד המשפחות שבטוחים שנותן השרות שהם לקחו ושילמו לו ממיטב כספם אמור לדעת ולפתור את כל הבעיות שצצות באולמות הנטושים".

"נושא הקנסות לוקח חלק חשוב בתקופת הקורונה. בטרם הזמנת האירוע אנו בודקים מול בעלי השמחה שהאירוע יעמוד בתקנות משרד הבריאות. לעיתים, בניגוד למסוכם מראש, נוצרות הפרות במהלך האירוע ואז מגיעה ניידת משטרה למקום".

"האחריות על הפרת התקנות אמורה ליפול על בעל המקום או בעל השמחה. בפועל גם הצלם ושאר נותני השירות יקבלו קנס. השאלה היא מי ישלם את הקנס? האם הצלם אמור להיות מפקח קורונה ולנטוש את האירוע באמצע בגלל הפרה? לעיתים בעל השמחה ייקח את תשלום הקנס עליו, ולעיתים יטען שהנושא לא סוכם מראש ויתנער מכל אחריות. הצלם יטען שהובטח שהאירוע יתקיים לפי ההנחיות וכי לא הוא זה שגרם להפרת ההנחיות. הדילמה היא האם ״להכניס ראש בריא למיטה חולה״ ולהסתכן בדוח של 5000 ש"ח או להשבית את העסק בתקופת הקורונה".

"היה לנו סיפור שממחיש עד כמה בעלי השמחה לחוצים". אריאל מספר כי, "בחתונה שצילם, היה אמור להיות קטע שהאבא מברך את בתו הכלה, רגע מרגש ומיוחד שכל כלה והורה מחכים לרגע הזה. נעמדנו כל הצוות בהיכון, קראו לאבא שיברך, ומרוב לחץ ובלבול האבא צעק שאין זמן וחייבים למהר להספיק את החופה לפני שתגיע המשטרה. ברגע אחד כל ההתרגשות נעלמה, הכלה בכתה והאמא הייתה נבוכה. ואנחנו היינו צריכים להרגיע את האבא שהכל בשליטה, והכל מנוהל מלמעלה".

"בשבועות האחרונים כשכל האולמות כבר נפתחו, כיף לראות שאנשים יותר שמחים, בחורי הישיבות מגיעים עם יותר אנרגיות. אנשים גם יותר סלחנים, מתנצלים יותר ומקבלים הכל בהבנה, אחרי הכל אנחנו אחרי תקופה קשה. אנשים למדו לזרום ולא לקחת כל דבר באופן אישי".

"מה שלמדנו וראינו במוחש בשנה האחרונה, אלו שדחו כמה פעמים את התאריך, ועשו חשבונות על כל דבר, בסופו של דבר יצאו מופסדים, או סגרים או משטרה. הדבר היחיד שניתן לעשות ברגעים כאלו זה רק לסמוך על הקב"ה".

רבינסקי התפרסם לאחרונה, כאשר זכה להיכנס אל הקודש פנימה, לבית שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ולצלם את זיו פניו של מלאך האלוקים. אריאל שהגיע לבית הרב לצלם אירוע נפעם מכך שהרב יושב ולומד ולא מתעניין בנעשה בחדר באותם רגעים. "ראיתי מולי דמות של מלאך אלוקים, רציתי רק דבר אחד, לצלם את הרב ולהעביר את ההרגשה והתחושה שאני הרגשתי וראיתי, לכל איש אשר יראה את התמונה. המלאכה דרשה ריכוז ומאמץ, ממש רעדתי והתרגשתי לבצע את המלאכה. בסופו של יום בירכנו על המוגמר, כאשר הצלחתי להנציח את הרגע ולחקוק אותו בליבו של כל מי שצופה בתמונה".

'לך' לטשולנט ביוסלה

כעת, אחרי שהבחורים רקדו בכל המרץ ושימחו חתן וכלה בחתונות, הגיע הזמן גם למשהו גשמי, ואין כמו לסיים חתונה ב'ליל שישי' כשלאחריו מגיע הפינוק צלחת הטשולנט המסורתית כמנהג בני הישיבות מקדמת דנא. אך בשנה האחרונה כמו רובם של העסקים, גם תחום חנויות האוכל נקלע לקשיים וזאת בשל סגרים, פתיחה לסירוגין והגבלות על כמות האנשים המותרת, מה שהוביל חלק גדול מבעלי חנויות האוכל לסגור את העסק שעמלו קשות בכדי להקימו תוך הפסדים כלכליים כבדים.

ואם כבר באוכל עסקינן, "טשולנט" הוא הדבר הראשון שהיעדרו הכי בולט בתפריט השבתי. ואם כבר ב'טשולנט' עסקינן, אין כמו לדבר עם הבעלים של החנות המצליחה, שהפכה ללהיט בשנה האחרונה – 'יוסלה מוקיר שבת' בירושלים ולשמוע ממנו על קורות התקופה המאתגרת. דווקא אז הקורונה תפסה אותו בדיוק בסיום שיפוץ החנות, ובזמן ממש לא מוצלח כמו רבים מבעלי העסקים.

"הבנתי שצריך לחשוב מחוץ לקופסה בשביל לשרוד את התקופה הזאת". הוא אומר. "עוד הבנתי שהציבור שיוצא לאכול 'טשולנט' בליל שישי יוצא יותר בשביל החוויה והבילוי, לפגוש חברים, להתעדכן בנייעס, ובין היתר גם לאכול טשולנט".

ביוסל'ה השכילו להבין את מה שאחרים בתחום לא לגמרי הבינו: "החלק של הטשולנט בהווי של הציבור החרדי". הבנתי שהציבור מסתכל על כך בתור בילוי. ומשם יצאנו בנקודת הנחה, שבילוי לא סוגרים, זהו חמצן לאנשים. ודווקא בתקופה שהכל סביב כל כך חונק הצורך בבילוי ושחרור הוא גדול יותר אף יותר מימים שבשגרה. לכן, החלטנו להשקיע בפרסום צעיר ואנרגטי, ולשם כך אף הוצאנו סדרה של סרטונים משעשעים שבתוך כל אחד מהן הוחבא קאצ' ורעיון. וכך מדי יום חמישי בצהריים הפציע סרטון חדש".

יענקי מספר על פרסום נוסף ואף נועז שעשה, באותם ימים התקיימו בירושלים שיא ההפגנות נגד ראש הממשלה, כשהסיסמא של המפגינים היא 'לך'. יענקי הגיע לרחובות בלפור במוצאי שבת כששלט ענק בידו עם הכיתוב "לך ליוסלה".

"הסלוגן עורר עניין רב מאוד בקרב המפגינים שדרשו להבין מה עושה חרדי בלב ליבה של ההפגנה ועוד עם שלט שלא ממש היה ברור משמעותו ותוכנו, דבר שגרם לעשרות איש להתעניין על מה מדובר. אם בעידן שטרום הקורונה עיקר הלקוחות התבססנו על קהל יעד מאוד מסויים של בחורי ישיבות והסובב, כעת הדבר הוביל שעל ידי הפרסום שעשינו הצלחנו להגיע לקהלי יעד נרחבים בהרבה. לפיכך, כהיום ניתן למצוא פסיפס אנושי מרתק החל מהורים שמגיעים עם הילדים, אנשי עסקים, ר"מים בישיבות ועד בחורים חילונים שמגיעים לטעום את הפלא הזה שנקרא טשולנט".

"אין אצלי כזה דבר", אומר יענקי מרמורשטין הבעלים, שמישהו מגיע לקנות ויוצא מבלי שירגישו אותו. "הדבר הראשון שתופס את הלקוח, זה האווירה והמצב, מוזיקה בכל השעות, נייעס וחדשות שמדברים בקבוצות, ועד החיוך של המוכר שנותן הרגשה של חבר. כל אלו לא משאירים ללקוח ברירה, אלא פשוט להצטרף לאחד השולחנות ולהצטרף בשירה תוך כדי אכילה".

לשאלה הקריטית, איך הקורונה השפיעה על העסק. משיב יענקי באופטימיות: "ברוך השם לא ראינו ירידה, עם זאת את העלייה, ברוך השם אנחנו רואים כיום אחרי שפתחו את החנויות וירדו ההגבלות ואנשים לא מפחדים לצאת מהבתים. אני רואה במוחש שכל הקמפיין שעשינו בשנה האחרונה, מניב תוצאות".

"בקרב הציבור הכללי התפרסם יוסלה מסרטון של הידברות כוכב 'ברדק' אפי סקקובסקי. בסרטון הסבירו לצופים את הערכה שיש בציבור החרדי למושג ליל שישי וטשולנט. הסרטון צולם בחנות 'יוסלה מוקיר שבת', ותפס תאוצה בקרב צעירים חילונים רבים". עד כדי כך מספר יענקי, בטיול שערכתי לאחרונה בצפון עם המשפחה, ניגשו אלי משפחה חילונית וביקשו להצטלם עם ההוא מהסרטון של הטשולנט. דברים מהסוג הזה מביאים ציבור מגוון לחנות, וזו המטרה שברוך השם צלחנו אחרי שנה של קורונה.

"נתתי לחתן את המפתח, שייקח חליפה"

ואם פתחנו את הכתבה בנושא החתונות, נעבור לתחום נוסף שחתנים לא התפשרו עליו, וזה הביגוד לחתונה, אבל לא רק חתנים לחתונה אפילו אברכים ואנשי עמל שרצו להתחדש לחג או להשתדרג בלוק חדש ומרענן. לצורך כך נכנסנו לחנות הבוטיק 'רויאל' חנות לחליפות יוקרה בהנהלת אסף כהן שבבני ברק, על מנת לבדוק מה עשו עם ישראל בשנה שחלפה, כיצד התחדשו בביגוד, ומה הציפיה לעתיד הקרוב, כפי שאנו רואים כאשר נפתחו השערים.

"מלבד הקושי שהיה בסגרים, בחנויות הביגוד, יש את הקושי בכל הקשור לטיסות ומעברים בין ארצות, כמו תמיד אני משתדל לקנות את הבדים בעצמי, לפקח על מלאכת התפירה לשים דגש על האיכות. הכל בשביל שבחורי הישיבות והחתנים ילבשו את הטוב ביותר שקיים. בשנה האחרונה לא נותרה לי ברירה אלא לפקח על הכל דרך הדיגיטל בשלט רחוק. לא תמיד התאפשר לטוס, וגם כשכן, הנושא היה כרוך בשבועיים בידוד בחזור, בחלק מהמדינות בחו"ל גם בהלוך יש חובת בידוד".

"גם כשכל הסחורה הייתה כבר מוכנה ונשלחה לישראל, לעתים היא נתקעה עקב עומסים על משרדי המכס. כל משלוח היה פרוייקט בפני עצמו, מלא לחץ ואי וודאות. לפעמים כשכבר הכל היה מסודר בחנות, דווקא אז נכנסו שוב לסגר, שהגביל את פעילות החנות".

"בשביל לצלוח את האתגרים עיצבנו קטלוג יוקרתי של כל סוגי החליפות והביגוד. עם תמונות ברורות, ורישום המידות והמחיר. סיפקנו שירות משלוחים. אומנם אנשים קונים יותר כשהם רואים את הסחורה מול העיניים, אבל ברוך השם יש לנו לקוחות קבועים שכבר מכירים את הסחורה".

"סיפור מעניין שקרה, חתן שהזמין חליפה מסטודיו יוקרתי בחו"ל מצא את עצמו שבוע לפני החתונה ללא חליפה, עקב השמים שהיו סגורים ובעיות בשילוח. גם פה בישראל היה סגר והחנויות היו סגורות. החבר של אותו חתן התקשר אלי וביקש עזרה, כי החתונה מתקרבת, אחרת הוא ישאר ללא חליפה. לפתוח את החנות – לא יכולתי, כי החוק אוסר זאת בפירוש. גם לעמוד מול חתן שתיכף מתחתן, ולא מספיק שהחתונה נערכת במתכונת מצומצמת שלא כפי רצונו, אז גם לאכזב אותו ולהותיר אותו בלי בגד מכובד – לא יכולתי לעמוד מנגד, נתתי לו את מפתחות החנות. העיקר שימצא את מבוקשו ויגיע ליום חתונתו שמח ומאושר".

אין הזמנות, יש מודעות אבל

עסק נוסף שקשור לתחום החתונות ונפגע גם הוא מכל ההגבלות וההנחיות, זה עסק הדפוס. כל קורא הבחין בשנה האחרונה כי כמות ההזמנות לאירועים שהתקבלו בדואר דוללו בצורה דרמטית לעומת השנים לפני הקורונה. הסיבה נעוצה, אומרים לנו הבעלים של "דפוס ברק" בבני ברק, כי בעלי שמחה עד מספר ימים לא יודעים איפה תיערך השמחה, אם בכלל תתקיים, עקב הסגרים שהופיעו בהתראה קצרה.

גם עקב מגבלות האנשים שברוב השנה עמדה על כמה עשרות בודדים, ככה שבעלי השמחה בהתחלה מתוך הדחק וויתרו על הדפסת הזמנות לאירוע. ובהמשך זה נהפך לדבר שבשגרה, מזמינים דרך הטלפון את הקרובים בלבד. ישנם משפחות שכן עשו הזמנות, אך בכמויות ממש קטנות, רק למשפחה הקרובה, ולא הדפסה של כמה מאות.

מודעות הרחוב נשארו כמו תמיד, חנויות שמפרסמות מוצרים, ולצערנו גם מודעות אבל שאף גדלו בשנה האחרונה, זה מה שמחזיק את העסק בלשרוד את השנה הקשה שעברה על עם ישראל.

כל בעלי העסקים אופטימיים ומקווים שהפתיחה של המשק תישאר לנצח, חסל סדר סגרים, ומקווים שהקורונה אכן מאחורינו וכולנו יוצאים לדרך חדשה שהיא ישנה עד לפני שנה וקצת.

הצטרפו ועקבו אחר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.2910.213
ליש"ט4.52960.729
ין יפני3.01010.363
אירו3.91910.343
דולר אוסטרלי2.51100.633
דולר קנדי2.62490.76
כתר דני0.52690.343
כתר נורבגי0.38820.596
רנד0.22540.133
כתר שוודי0.38430.13
פרנק3.56330.346
דינר ירדני4.64230.225
לירה לבנונית0.02180.461
לירה מצרית0.21010.526
עדכון אחרון: 2021-04-12
בנה את החלומות של עצמך, אחרת מישהו אחר ישכור אותך כדי לבנות את החלומות שלו