בתחילת החודש הנוכחי, פג תוקף החלטת הממשלה לשלם דמי אבטלה לכל מי שהוצא לחל"ת במהלך הקורונה למעט סקטורים מועטים כמו בני מעל 67 וכו'. המשמעות המיידית היא שרבים הוחזרו למקום עבודתם או שנאלצו לחפש מקום עבודה חדש, אם בהצלחה ואם לאו.
לפני החזרה לעבודה, ישנם דגשים שחשוב לשים אליהם לב, כמו למשל לבדוק שקרן הפנסיה לא נפגעה ושהביטוחים הפרטיים מעודכנים לפי הצרכים שלכם.
בסיס הפנסיה
נתחיל מהבסיס, כדי להנגיש גם למי שאינו נחשף לנבכי קרן הפנסיה. קרן פנסיה היא תוכנית לביטוח פנסיוני המבטיחה לעובד ולעובד עצמאי תשלום חודשי לכל ימי חייו עם פרישתו מעבודה בהגיעו לגיל פרישה (תוכנית זו קרויה פנסיית יסוד) וכן במקרה של נכות, ופנסיה לשאירים במקרה של מות העובד (תוכנית זו קרויה פנסיה מקיפה).
החברות בקרן פנסיה מבוססת על תשלומים חודשיים של העובד ומעבידו (או של העובד לבדו כאשר מדובר בעצמאי). קרן פנסיה היא סוג של קופת גמל.
החוק בישראל מחייב כל מעסיק להפריש לכל עובד מעל גיל 21 לגברים ומעל גיל 20 לנשים כספים, לרוב אחוז מסוים מתוך המשכורת המשולמת, לביטוח פנסיוני. מבחינה משפטית.
קרן הפנסיה נועדה להעניק ביטחון כלכלי לאדם המתפרנס מעבודתו, באמצעות הבטחת הכנסה שוטפת גם במצבים שבהם אינו מסוגל לעבוד. לצורך כך מפרישים עובד שכיר ומעבידו סכומי כסף לחיסכון בקרן פנסיה מדי חודש. גם עובד עצמאי יכול להפריש לקרן פנסיה על מנת לזכות בביטוח פנסיוני. כמעט עבור כל ביטוח פנסיוני נגבים דמי ניהול, לרוב באחוז קבוע מהכספים שמועברים לפנסיה.
מטרת תוכניות הפנסיה השונות והרציונל שלהן הם להבטיח לאדם העובד ולשאריו, התלויים בו בפרנסתם, המשך זרם ההכנסות שיחליף את מקור ההכנסה הכלכלי שנפסק בשל נכות, מוות או זקנה. גובה הפנסיה קשור ברמת ההכנסה המבוטחת של העובד, בתקופת עבודתו, ובתקופת העבודה שבה היה מבוטח בפנסיה ושבה היה צפוי להיות מבוטח אלמלא הפסקת עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו (נכות ומוות).
ישנם ערוצים שונים בבחירת פנסיה, שהמלצתי היא להתייעץ עם יועץ פנסיוני מומחה, כדי שתוכלו למקסם את קרן הפנסיה, שתוכל לעמוד לימינכם כשתצטרכו אותה. וכעת, עם תום תשלומי החל"ת חשוב לשים לב למספר דגשים ולבחון אותם כדי לבדוק שההגדרות מעודכנות לצרכיכם שלכם.
בישראל שני מסלולים עיקריים המבטיחים פנסיה:
פנסיה תקציבית: בסוג זה העובדים אינם נדרשים להפריש ממשכורתם סכומים לצורך תשלומי פנסיה עתידיים וכל עול הפנסיה, למעט דמי ניהול המשולמים על ידי העובדים, הוא על המעסיק. הפנסיה ממומנת מתקציב המעסיק בהתאם לכללים שנקבעו. בשירות המדינה כללים אלה נקבעו בחוק שירות המדינה. צירוף מבוטחים חדשים למסלול זה הופסק בתחילת המאה ה-21, ועד היום המדינה משלמת מיליונים לבעלי אפיק זה.
פנסיה צוברת: הן המעסיק והן העובד מפרישים סכומי כסף הנגזרים מגובה שכרו של העובד לאחת מקרנות הפנסיה לצורך תשלומים בעתיד. במקרים כאלו אחריות תשלום הפנסיה איננה על המעסיק, אלא ממומנת מהחיסכון הפנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים). החל מ-1 בינואר 2008 קיימת חובת ביטוח פנסיוני כללית בישראל, מכוח צו הרחבה. בשנת 2013 הקים משרד האוצר אתר בשם הר הכסף, אשר מאפשר לאזרחים לבדוק קיום קרנות פנסיה, גמל, השתלמות וביטוחי חיים, גם עצמאים יכולים לחסוך לפנסיה צוברת ואף מחויבים לכך מאז שנת 2017.
פנינו ליגאל פלג מומחה בתחום הפנסיוני מטעם 'מנורה מבטחים' שישים את ליבנו על מה לשים דגש, מה לשאול ומה לבקש.
להלן מספר נתונים חשובים:
קרן הפנסיה שלכם עדיין פעילה גם אם לא העברתם הפקדות בשנה האחרונה: דבר ראשון חשוב לדעת כי כחלק מהחלטת המדינה לשלם דמי אבטלה עד חודש יולי לכל מי שהוצא לחל"ת, הוחלט גם על התערבות בתחום הפנסיוני. כך המדינה קבעה להאריך את תוקף ארכת הביטח בקרן הפנסיה כך שגם אם לא התקבלו הפקדות במשך 12 חודשים העמית עדיין יהיה מבוטח, וישמר הרצף. בשונה מלפני תקופת הקורונה, אז זה עמד על חמישה חודשים. לכן, אפשר לומר כי מבחינת כיסויים ביטוחים במקרה של פטירה או אובדן כושר עבודה, הציבור שהיה בחל"ת ב-12 החודשים האחרונים עדיין נשאר מבוטח.
תקופה מעבר בין העבודות היא הזדמנות טובה לבחון האם הביטוח הפנסיוני שלכם תואם את הסטטוס והצורך שלכם כיום, ולכן חזרה לעבודה או התחלת עבודה חדשה היא הזדמנות לשבת עם מומחה פנסיוני ולבדוק שוב את החיסכון הפנסיוני כדי לראות שאתם במסלול מותאם לצרכים ולהעדפות שלכם. לדוגמה לאנשים צעירים או רווקים, חשוב לבדוק שאתם נמצאים במסלול רווקים שלא לוקחים מכם עלויות ביטוח מיותרות שאתם לא צריכים, וייתכן וימליצו לכם ללכת על קרן בסיכון יותר גבוה מאחר ואתם לא נצרכים לכסף הפנסיוני בשנים הקרובות.
לאנשים מבוגרים יותר מומלץ לבדוק מכלול של נושאים כמו כיסויים, כפילויות ביטוח מיותרות, ביטוחים רלוונטיים לבני/ בנות זוג, הוזלה של עלויות וכדומה.
דעו, קרן הפנסיה היא לא משהו של 'שגר ושכח', ומי שרוצה להגדיל את הקרן, צריך כמו בכל תחום בחיים לדעת "לשחק" עם הכסף, כך למשל חלק מהציבור, לאור התנודתיות בשווקים עקב משבר הקורונה עשו שינויים במסלולי ההשקעה, כאשר חלק בחרו להוריד את רמת הסיכון ועברו למסלולים סולידיים, ובכך ניסו לצמצם הפסדים וחלק אף זיהו הזדמנות והגדילו את רמת הסיכון בלב המשבר והרוויחו מהמהלך אחוזים יפים.
זה הזמן לבחון ולבדוק מחדש את מסלולי ההשקעה שלנו – גם מי שכבר חזר לשוק העבודה וגם מי שהמשיך לעבוד לכל אורך הקורונה. השוק התאושש ויתכן וצריכים לעשות 'אדפטציה' בהתאם לגילכם. וגם הפוך – מי שלא עשה שינוי אבל התקרב לגיל הפנסיה, אולי שווה לו לבחון הורדת סיכון.
בידקו האם שווה לכם לכסות את הפער שנוצר בקרן הפנסיה בחודשים בהם לא בוצעו הפקדות: בהיבט החיסכון הפנסיוני כמובן שיש הפסד בפנסיה העתידית כי לא נכנסו הפקדות וכמובן שמה שלא נכנס לא צבר תשואה. אפשר למשל להתגבר על זה באמצעות הגדלת ההפקדה משישה אחוזים ל-7 אחוזים, וגם באמצעות הפקדה באופן עצמאי. כלומר אפשר לעשות הוראת קבע או להוסיף הפקדה נוספת חד פעמית של כמה מאות שקלים כדי לגשר על הפער שנוצר בשנה האחרונה.
גם מי שעדיין לא מצא עבודה צריך לשים לב לפנסיה שלו: מי שלא צופה לחזור לשוק העבודה חשוב שיצור קשר עם קרן הפנסיה שלו וישב עם מומחה פנסיוני. העובדה שלא חוזרים לעבודה דווקא צריכה להניע לפעולה כי חשוב לראות מה צריך לעשות כדי שהקרן תישאר פעילה והלקוח ימשיך להיות מבוטח. כמו שאמרתי בתחילה, המדינה האריכה את תקופת הביטוח ל-12 חודשים ולכן יכול להיות שאתם עדיין מבוטחים גם אם לא ביצעתם הפקדות.
