שיתוף
תגובות
חדשות » חדשות חרדים » מהישיבה אל במות הסטאנדאפ • ברצינות? היה מצחיק
ונהפוך הוא בהידור
לרגל פורים, חג השמחה הלאומי- תפסנו את אוריאל צייטלין לשיחה צפופה בנושא בו הוא מאסטר: לשמח אנשים. דיברנו על העבודה, על המגזר, ועל מתיחת גבולות • הכל בהומור
אוריאל צייטלין במופע | צילום: באדיבות המצלם

משנכנס אדר מרבים בשמחה, המון לחנים נכתבו, המון דרשות נאמרו והמון סיפורים סופרו. אין שמחה אלא בבשר ויין, אין שמחה כהתרת הספיקות ואין שמחה כתורה. הרבה סוגי שמחות אנחנו מכירים מהיום יום שלנו. אפילו בדבר תורה יכול הרבי להכניס משפט ולומר "בדרך צחות" או "במילתא דבדיחותא".

האם יש גבול לשמחה? לצורך כך הבאנו את אוריאל צייטלין, עד לא מזמן בחור ישיבה וכיום אברך שעיסוקו ביום יום הוא לשמח ולהצחיק אנשים. כן, נשמע מוזר אבל קוראים לזה סטנדאפיסט ותפקידו לעלות על במה ולספר בדיחות לקהל מולו ולגרום להם לחייך ואולי אף יותר מזה.

כמובן שהוא מציין בריאיון כי גם בצחוק יש גבולות: הוא לא יגיע למצב של צחוק וקלות ראש. בריאיון לפניכם תקבלו הצצה לעולם מרתק שרק לאחרונה החלו בציבור החרדי לשמוע על המושג ולקבלו באירועים ושמחות.

אוריאל יספר לנו על הקונפליקט של חרדי שמופיע בפני חילונים וכן על בוגר ישיבה שמופיע בפני משגיחים ורבנים. בואו לא נקדים את המאוחר. אוריאל, שלום וברכה.

דבר ראשון תסביר לי, מה זה סטנדאפ?

"תפקידו של סטנדאפיסט, לעמוד מול קהל ולספר להם בדיחות – לגרום להם לצחוק, תעשה את זה בכל דרך שאתה יכול. יש סטנדאפיסטים עם הומור מאוד אינטליגנטי ויש סטנדאפיסטים שעושים את זה בצורות יותר נמוכות. כל עוד אתה מצחיק בסופו של דבר, עשית את העבודה. מבחינה מילולית, סטנד – אפ באנגלית זה לעמוד למעלה – יתכן שהכוונה היא להרים את הקהל למעלה – אנרגיה".

מי החליט שאתה מצחיק?

"אני". על סמך מה? "קודם כל על סמך תגובות שאני מקבל ועל סמך הדחף הפנימי שלי לעשות את הדבר הזה. אגיד לך יותר מזה, איך הגעתי לסטנדאפ? אני בן אדם שחי מאוד הומור וציניות נונסטופ. אני רואה את החיים בצורה מאוד מצחיקה לפעמים, הגעתי למצבים שהייתי מוזיל דברים מאוד חשובים, עונה בציניות בשיחות רציניות ואז התבגרתי ואמרתי לעצמי, אני לא יכול שכל החיים יהיו 'שכונה'. החלטתי למקד את עצמי ולהחליט שיש זמנים שבהם אני צוחק ויש זמנים שבהם אני רציני".

אוריאל ציין פרט חשוב בריאיון: "כמובן שאני מגיע לריאיון ב'בחזית' אני מאוד רציני" את זה תחליטו בסוף הריאיון.
"אחרי שאני רציני בבית ובעבודה, יש לי מקום אחד שבו אני יכול לתת דרור להומור וזה על במת הסטנדאפ – שם אסור לי להיות רציני".

אוריאל נותן דוגמה של מקרה קלאסי שבו הוא מרגיש צורך להצחיק למרות שהמקום לא מתאים. "הגעתי לנחם בשבעה על אדם שנפטר והיה מאוד קרוב אלי, הכאב היה עצום אבל זה לא עזר. באמצע השבעה קרתה סיטואציה מאוד מצחיקה והיה לי דחף מאוד חזק להגיד את זה בקול ולצחוק על זה עם כולם. לא אמרתי את זה כי זה לא היה מתאים".

אתה לא מתחרט על כאלו מקרים?

"לכן יש את הסטנדאפ, יש לי חצי שעה בשבוע על במה שבה מותר לי לעשות הכל הכל הכל הכל, זה מרגיע אותי ומשמח אותי. זה כמו אותו אחד שעשה דיאטה אבל פעם בשבוע התיר לעצמו לאכול מכל הבא ליד", הוא מסביר. "אני יוצא מההופעה הרבה יותר רגוע וממש כיף לי יותר מהקהל".

צייטלין במופע | צילום: באדיבות המצלם

ניסיתי את מזלי בסטנדאפ ואמרתי לו שההופעות שלו מזכירות את האלו שביציאתם מניחום אבלים מספרים ש"באנו לחזק ויצאנו מחוזקים". כך הופעותיו, מגיע להצחיק ולגרום לקהל ליהנות ויוצא משם כשהוא נהנה וצוחק. צייטלין לא צחק, לא יודע מה זה אומר עלי.

סטנדאפיסט יכול בכל רגע נתון לספר בדיחות? להיכנס לאולם ולהצחיק את הקהל? האם בעצם זה כמו חקיין שיכול בכל רגע נתון לחקות את ביבי או כל דמות אחרת?

"השאלה הזאת עושה סדר ומסבירה את ההבדל בין כל הסטנדאפיסטים למיניהם. יש סטנדאפיסטים, שעצם קיומם על הבמה מפיחה רוח חיים בקהל וגורמת להם לצחוק ולכן כשתכניס אותם לחדר בלי התראה מוקדמת, הם יצליחו להצחיק".

"לעומת זאת, יש סטנדאפיסטים שהמופע שלהם מבוסס על חומרים טובים, ההומור שלהם הוא איכותי ומצחיק. אצלם האנרגיה במקום שני, הדגש יותר על החומרים, לכן לא תמיד יהיה להם אפשרות להופיע מהרגע להרגע"."אני כותב חומרים מאוד מסוימים, למקומות מסוימים. הורגלתי שלא כל אנרגיה מתאימה, בעיקר לא בציבור שלנו. זאת אומרת, אפשר לראות בציבורים אחרים שתנועות מצחיקות, פרצוף מצחיק יגרום לקהל להריע ולצחוק. הציבור החרדי יותר אינטליגנטי, הוא מחפש עוקץ טוב, מחפשים את השנינות. אני חלילה לא מזלזל באחינו החילונים, שם יש סטנדאפיסטים מוכשרים ואינטליגנטים הרבה הרבה יותר".

"אני לא יכול להיכנס לחדר ומיד משהו טוב יקרה שם, כי החומר שלי הוא הדומיננטי, האנרגיה פחות – אני אדם מאוד לא אנרגטי".

יש קהל חרדי לסטנדאפ?

"התשובה היא כן, כי אין בן אדם בעולם שלא אוהב לצחוק. יש כאלה שבשביל להצחיק אותם, מספיק להגיד להם "תבוא לסטנדאפ" ויש אנשים שקצת פחות אוהבים את המילה 'סטנדאפ' ולכן צריך להשתמש במילים כמו "מילתא דבדיחותא" או בכל מילה בהגהה ישיבתית או תלמודית שישמע להם כמשהו רציני".

"אצל רבים בציבור החרדי צריך להשתמש במילה "בדחן" כי זה נשמע להם משהו חסידי, סטנדאפיסט נשמע להם משהו מחתרתי כזה של תל אביב. למילה יש חשיבות. אותם בדחנים שנפוצים בציבור החרדי הם סטנדאפיסטים רק עם שם חסידי".

‏"הציבור החרדי בגדול הורגל לסוג מסויים של בדיחות – סטנדאפ. אם זה הדרשן התורן בשבע ברכות שיעשה גימטריאות על חתן וכלה, או גראמען במצווה טאנץ שיחרוז חרוזים במילתא דבדיחותא על האחים של המחותן. הציבור החרדי אוהב לצחוק והוא קהל טוב באירועים והופעות. יש לי המון בדיחות על ישיבות ובעיקר על ישיבות שלמדתי בהם".

מה השאיפה שלך בסטנדאפ:

השאיפה שלי זה לדבר מצחיק לכמה שיותר אנשים, בעיקר להצליח תמיד לכתוב את זה. בכל פעם שעולה לי רעיון לבדיחה חדשה, זה מאוד משמח אותי.

מי מחליט מה זה בדיחה טובה? "אני כותב מה שנראה לי ועם זה אני בא להופעה ומנסה את זה על הקהל".

קורה ששכחתה משהו בדיחה?

"לפני יומיים דילגתי על בדיחה שאני מאוד אוהב, פשוט פיספסתי. הבמה זה מאוד מלחיץ, לכל אחד יש זמן מוגבל וכל אחד מנסה להכניס כמה שיותר בדקות הקצובות. ככה קורה שמרוב להט להספיק המון אני שוכח דברים. בכל זמן ההופעה האמן עסוק בלהשרות אווירה טובה וצחוקים מחד ומצד שני לא לשדר שהוא בלחץ".

‏"קורה לי שבאמצע המרתון, מישהו מהקהל זורק לי הערות שקשורות לבדיחה, אבל במקום לזרום איתו ולפתח שיחה, אני אומר לו "שתוק נשמה, יש לי פה זמן קצוב, תן לי להספיק הכל".

קרה לך גם בלאקאאוט? שלא מצאת את המילים?

"בדרך כלל זה מכיע מלחץ ופחד מהתגובות של הקהל ולכן אני דוגל בשיטה כשמגיע רגע כזה אני פשוט משתף את הציבור שאני נמצא בבלקאוט וזורם איתם, הקהל מבין אותך וצוחק על הקטע הזה. ככה הלחץ יורד ממני ואני זורם".

‏"אני מאלתר גרוע והקהל יודע את זה בהופעות, אני משתף אותם בזה"‏

יש לך מופע בחמישי, מתי אתה כותב את התוכן?

"דבר ראשון אי מקדיש שעה וחצי בשבוע שאז אני מתיישב מול המחשב וכותב, זה ממש קצת ולא מספיק. אני מתיישב ולוקח נושא שאותו אטחן עד הסוף, למשל מה קורה במטבח. אני מחפש דברים שקרו לי במטבח ושגרמו לי לצחוק. אני יכול לתת לך דוגמה שעולה לי תוך כדי: על האריזות רשום לפעמים "מתכון חדש". רגע, מה זה היה עד עכשיו? כאילו עד עכשיו לא עשיתם את ההכי טוב שלכם?. ככה אני עובר מנושא לנושא".

אני לא אעשה בדיחות על דברים שאני לא מבין בהם. למשל, אני לא אעזה בדיחות על סטודנטים, כי אני לא סטודנט. עכשיו למשל, הכי הרבה בדיחות יש לי על זוגיות כי התחתנתי לא מזמן ואני מגלה הרבה דברים חדשים".
"אפשר למשל לעשות סטנדאפ על קימה בבוקר, הבעיה היא שאנשים לא חושבים על זה מספיק היות והורגלו לעשות את זה במשך עשרות שנים. אבל אם יעצרו ויחשבו, זה יכול להיות מופע מעניין".


פעם הגעתי לראש ישיבה, הוא אומר לי "למה אתה לא לומד", הסברתי לו שלא למדתי כל השנים אז קשה לי. הוא אומר לי "אפילו רבי עקיבא התחיל בגיל 40". אמרתי לו, אוקי, אני אחכה". ‏צייטלין מציין כי בתור בחור ישיבה, הוא אכן היה כזה סגנון, שעונה למשגיח על כל דבר.

"תקופת הישיבה תלווה אותכם כל החיים, אם יש לי התלבטות על משהו, אני חושב מה הראש ישיבה שלי היה אומר לי לעשות ואז אני עושה מה שאישתי אומרת". הוא חושף בפני שאת הבדיחה הזאת הוא כתב ממש לאחרונה והיא נכתבה בשביל בחורי ישיבות. "לחילונים יש לי תיקיה בנפרד במחשב" הוא מציין.

‏‏על מה בחיים לא תצחק? מהו הקו האדום?

"אני לא אצחק עם מישהו מהקהל זה יגרום לו לעצבות או כל סוג של פגיעה. אני לא אצחק על כל מה שקשור לדת. אני לא אספר בדיחה על אחד מהקרובים שלי. אני מאוד שומר על האנשים שאני מדבר עליהם, אם אני מספר סיפור עליי ועל חבר אשתדל לא להוריד מהערך שלהם. על גדולי ישראל כמובן שאני לא אדבר או אצחק".

"דוגמה לצחוק על אנשים אבל מבלי להוריד מערכם: אני אומר הרבה פעמים לאנשים שמדברים במופע, "צא החוצה! סתם סתם תישאר אנחנו עושים ערבית אחרי זה". אז כן אז אני אז אני יוצר מתח בקהל כשאני מבקש ממנו לצאת, אבל אז מיד מנחית את המכה".

את מי היית רוצה להצחיק?

"אם אני יעשה סטנדאפ בישיבה ואני אראה את צוות הישיבה צוחקים ונהנים יחד עם הבחורים, ארגיש שהצלחתי. נגעתי בכולם, גם בצעירים שרק רוצים שתספר להם נייעס וגם בצוות הרציניים יותר. אני רוצה להצחיק משגיחים וראשי ישיבות".

מה זה פורים מבחינתך?

"שנה שעברה אספתי כסף לישיבה שלי, כתבתי את הבדיחות לפורים רב, הייתי מלא באנדרלין, זה היה החודש הכי עמוס שלי בשנה. השנה אין לי ישבה כי אני נשוי, לכאורה לא אשתכר ופורים יהיה בשבילי החודש הכי רגוע בשנה, כי אין הופעות – זה היום חופש לי".

שאלתי את אוריאל אם הוא לא רוצה להיות פורים רב של איזה ישיבה, הוא מפתיע אותי ומספר כי הוא שחקן ממש גרוע: "אני לא עושה הרבה תנועות ידיים, אני עומד על הבמה זה נראה כמו אחד שמספיד רק שכל כמה דקות יש בדיחה, אני לא משחק אותה על הבמה. זה מי שאני וזה חשוב בסטנדאפ להביא את עצמיך".

איך אתה יודע שההופעה הצליחה?‏

"כשאני רואה את כולם צוחקים מאוד – אני לא עסוק בלחץ אלא מסתכל על הקהל. כל דבר שיכול להשתבש או משתבש, אני לוקח אותו לקטע של צחוקים, כפי שדיברנו מקודם. יש קהל לפעמים קשה שאז אני צריך להפעיל אנרגיות ולהיות במצב טורבו, להביא את הבדיחות הכי טובות.

"ההופעות הכי טובות הם כשאני מגיע ברגל שמאל. שם אני מתפרק ונהנה".

‏אתה מקבל פידבקים?

"ברור, כמעט אחרי כל מופע שולחים לי הודעות אנשים שהיו בהופעה ומחמיאים לי על המופע. ברוב ההופעות אני אפילו נשאר לדבר עם הקהל כדי לשמוע את דעתם".

איפה הופעת לראשונה?

"בירושלים, שיתפתי את הקהל שמדובר במופע הראשון שלי. היה מאוד מצחיק וכיף, הקהל ממש התלהב".

באיזה שלב הבנת שיש לך כישרון?

"בכיתה ז' השתמשתי בפעם הראשונה בכישרון, זה היה בהצגת פורים. החברים ביקשו ממני לכתוב את העלילות המצחיקות בהצגה. אבל להצחיק תמיד היה חלק ממני. בהפסקות הייתי מצחיק את החברים. בגיל 13 שמעתי על המושג סטנדאפ וידעתי שיום יבוא ואתעסק בזה".‏

לבחור ישיבה שבורך בכישרון להצחיק, יש לו לאן להתפתח?

"תמיד יש לאן. חתונות, שבע ברכות ואירועים. יש ארגונים חרדים שעושים ימי כיף לעובדים שכולל בזה תוכניות של כיף וצחוקים‏. כסף אני לא יודע אם הוא יוכל. אבל הוא יוכל לנצל את הכשרון ולהנות. כסף זה לא העניין, העיקר לדאוג לא להפסיד כסף".

‏אתם בטוחים שאתם מצחיקים? תקשיבו לטיפים של אוריאל

‏אם אתם יודעים לצחוק על דברים נישתיים: במשפחה או בישיבה, אין לכם הרבה מה לעשות עם זה. אבל אם ההומור שלכם הוא כללי ואתם מצליחים לצחוק ולהצחיק על כל נושא שרק לא יהיה, פשוט תנסו. אם אתם חושבים שיש לכם את הכישרון, פשוט תפנו אלי, אני בכיף ובשמחה אעזור ואשתדל לכוון אתכם בדרך המתאימה. אל תתביישו".

"לא תמיד היכולת להצחיק את בני המשפחה זה האישור להיותכם סטנדאפיסטים. אם התדר שלכם של הבדיחות משפיע רק על הסביבה הקרובה שלכם ולא ישפיע על מכר שאתם פוגשים, זה נחמד שיש לכם כישרון לעשות צחוקים, סטנדאפ זה לא".

"בתוך המשפחה שלי אני ממש לא קורע ומצחיק, אחים שלי כולם יותר מצחיקים ממני – כן ספגתי המון הומור בבית. יש להצחיק ויש לחשוב – בזמן שאחים שלי עושים בדיחות, אני עסוק בלחשוב על דברים מצחיקים שקורים תוך כדי בסעודה".

פורים שמח

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.4190.205
ליש"ט4.18830.475
ין יפני2.6437-0.177
אירו3.56460.372
דולר אוסטרלי2.36290.365
דולר קנדי2.64510.819
כתר דני0.47900.356
כתר נורבגי0.34870.49
רנד0.2102-1.407
כתר שוודי0.33940.444
פרנק3.4027-0.199
דינר ירדני4.82230.22
לירה לבנונית0.02260
לירה מצרית0.18680.268
עדכון אחרון: 2022-05-16
אמונה זה לעלות במדרגה הראשונה, למרות שלא רואים את כל גרם המדרגות