השבוע החולף נתן לכתבים הפרלמנטרים אינדיקציה לכמות הפופקורן שיצטרכו לאכול בעת צפייה בתסבוכי הממשלה והקואליציה. לא ידוע אם הקואליציה אכן תתפרק בקרוב, אבל לא ממש נתפלא אם היא תקצר את ימיה.
אם לשפוט מהודעות הדוברות שיצאו מהליכוד וכחול לבן בתגובה לפסיקת בג"ץ בענין 'חוק ההסדרה', הרי שנדמה היה שלפחות אחד מהשניים איננו מכהן כחבר בקואליציה. כאשר בליכוד שחררו הודעה ולפיו "מצער מאוד שבג"צ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה" תוך הצהרה, כי "נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש". בכחול לבן שגרו הודעה נגטיבית ולפיו "חוק ההסדרה במתכונתו הנוכחית מנוגד למצב החוקתי בישראל כאשר האתגרים המשפטיים שנלוו אליו היו ידועים למגישי החוק עוד במועד אישורו במליאת הכנסת – אנו מכבדים את הכרעת בג׳׳ץ ונדאג שהיא תמומש", הבהירו ב'כחול לבן'.
כיצד תסתיים הסאגה סביב החוק הרגיש, ימים יגידו. אך לא רק זה קרה השבוע. הוויכוח המתוקשר בשבוע שעבר בין השרים דוד אמסלם (הליכוד) ויזהר שי (כחול לבן), לצד ההתבטאות של ח"כ ניר ברקת בראיון לרדיו ירושלים, "אם לא נגיע להסכמות, אולי שווה לפרק את החבילה", מעניקים לנו רק דוגמית, ממה שעוד מצפה לנו בקואליציה הנוכחית.
השאלה הגדולה, האם 'ריבים' מתוקשרים כגון אלו יש בהם בכדי להביא לפירוקה של ממשלת האחדות שהוקמה בדם וביזע לאחר 3 מערכות בחירות, בהם הוכח פעם אחר פעם עד כמה העם מפולג וחצוי? כנראה שלא, הדיאלוג המשותף בין נתניהו וגנץ טוב מתמיד, נכון שבין החכי"ם פחות, וגם למה לנתניהו להעניק לגנץ את תפקיד ראש הממשלה לפני הזמן. נתניהו כמו נתניהו, יעדיף להוציא לגנץ את המיץ עד הדקה אחרונה.
השבוע הועלתה לראשונה אופציה נוספת לאי כיבוד ההסכם הקואליציוני מצד נתניהו והליכה לבחירות ופיזור הכנסת, והוא אי העברת התקציב. במידה והכנסת לא תצליח לגבש תקציב מוסכם, הרי שהיא תפוזר מבלי שנתניהו יהיה מחויב למסור את שרביט ההנהגה לבני גנץ, אך במידה והעניינים יתנהלו על פי הספר, הרי שהאתגר מבחינת נתניהו, הוא שגנץ יהיה מוחלש ציבורית.
אגב, לפי הסקר של חדשות 12 השבוע כשגנץ מתדרדר בסקרים, אולי בכלל נראה בסוף הקדנציה פעם ראשונה בישראל רה"מ מכהן ומצבו בסקרים יהיה במקום השלישי או הרביעי במדרג של המפלגות או בכלל עם ספרה אחת בסקרים. ולנו הכתבים הפרלמנטרים נשאר רק להצטייד בקצת פופקורן ואיך אפשר בלי מקס קר, להנות מההצגה ולספור את הימים, השבועות או החודשים לפירוק הממשלה.
ולוג ההמשך
בשבועיים האחרונים השיק ראש הממשלה 'ולוג וידיאו' המציג סיכום על פעולותיו בזירה הציבורית. השאלה שקופצת מיד לראש, למה? מה הוא מתכנן לנו, בחירות רביעיות, (התשובה היא: כןןןןן) או שהוא בעצם מכין את עצמו להמשך, לקבע את תדמיתו כראש ממשלה גם בזמן כהונת בני גנץ, אופציה נוספת וקצת פחות סבירה. נתניהו רואה את סופו הפוליטי קרב ודווקא עכשיו כשהוא בשיא, זה הזמן המתאים לתכנן את המורשת.
בדיוק כפי שבכל הקשור לריבונות נותר נתניהו עקשן משום שהוא מכיר את הציבור בישראל ויודע שזה מה שיזכרו ממנו שכן זה הדבר הצורם ביותר בימים אלו. זו הסיבה לכך שהוא החליט דווקא עכשיו לפתוח בקמפיין לביצור תדמיתו הממלכתית, הכריזמתית והאנושית בעיני העם.
אגב, לרוב זכינו לראות את כישורי המשחק של נתניהו רק בתקופת בחירות, עכשיו, בזכות גנץ, זכינו שאנחנו רואים אותו גם בחיי היום יום. אפילו את מחבט הזבובים הוא הכניס, ואכן נראה לפי הולוג וידיאו שנתניהו ממש מסרב להזדקן. על אף שגנץ חגג השבוע את ה 61 המיוחל, בתפקוד, על אף שנתניהו גדול ממנו ביותר מעשור, אין ספק שהוא נראה הרבה יותר צעיר וחיוני, ומזל טוב לגנץ.
הסדרת החרדים
לאחר שבג"צ החליט לבטל את חוק ההסדרה פניתי לחברי הבית בבקשה לתגובה, לאחר שמכל סיעות הבית הגיבו, בין אם תקפו, ובין להיפך, היחידים ששמרו על זכות השתיקה היו יהדות התורה וש"ס שחלקם לא התייחסו, או אפילו הגיבו לי בזלזול. אחד מהם אף טען באוזני, כי "זה לא קשור לחרדים, ואנחנו לא צריכים להתערב בנושא".
אלא שהמעניין הוא, שזה קרה לאחר המון פסיקות של בג"צ נגד המגזר החרדי. הפלא עוד יותר גדול כשיהדוה"ת עצמה פנתה בזמן הבחירות לתושבי יו"ש כדי שיצביעו להם.
כמו תמיד, גם הפעם היה אחד יוצא מהכלל. היה זה ח"כ ישראל אייכלר, שהגיב בצורה תקיפה נגד ההחלטה, "שוב בג"צ מבטל במחי יד חקיקה שעמלו עליה רבות. חברי הכנסת ביקשו לשמור על זכויות האדם ולא להרוס את חייהם של משפחות שבנו ביתם בתום לב. הפסיקה האכזרית הזו היא עוד הסרת מסיכה מפרצופו הזחוח של השליט העליון".
כשביררתי אצל מקורב לאייכלר על אי-המשמעת הסיעתית, לכאורה, בעצם פרסום ההודעה, הוא השיב: "דבר ראשון כשאנחנו רואים שמהפסיקה הנ"ל יכלו לפנות יהודים מבתיהם, אנחנו נחריש? וכן, גם לא שכחנו את פסיקות בג"צ נגדנו. כל ההתנהלות של בג"צ אינה מוסרית ונוטה נגדנו, אז למה שעכשיו נשתוק?!".
בתרגום חופשי: אם יש מישהו שמעניין אותו הכרת הטוב לבוחריו, זה אייכלר. שאפו!
