שיתוף
תגובות
מוזיקה » המוזיקאים המעופפים במטוסים באורח קבע
השמים הם לא הגבול
מקהלת 'מלכות', אברימי רוט ופיני איינהורן חוצים גבולות במסע ארעי וחגיגי • מי מתפלל על היעדר טיסות, מה עושים עם הילדים בבית והטיסות שלא יישכחו! • פרויקט מיוחד
השמים הם לא הגבול | צילום: מתוך מגזין "דירת ארעי"

אישון ליל. נמל התעופה בן גוריון. טרמינל 3. מוצאי שבת אור לח' טבת תש"פ. הטרמינל עמוס לעייפה. רבבות אנשים מכל רחבי הגלובוס, ישראלים ושאינם, גודשים את אולמות היוצאים והנכנסים (לא יאומן שכל זה עוד היה השנה…). רעש. המולה. תורים. המתנות. כבודה. מזוודות. בקיצור: שדה תעופה, למי שזוכר…

והנה, בתוך בליל הקולות והצבעים אין-סוף, נצפה לו מחזה קצת פחות אופייני. קבוצה בת חמישה אברכים חסידיים צועדת בסך, נכנסת בשער 32, פוסעת בבטחה אל מסלול הצ'ק-אין הידוע מראש. נראה כי המקום לא זר לה בעליל. תהליך ה'צ'ק-אין' גם הוא מוכר היטב. וכך גם מיקומן של העגלות וגם צבעיהן של חברות התעופה השונות.

כעבור שעה קלה מסיימת החבורה את תהליך הרישום ועוברת לתהליך הבידוק שנמצא באולם הפנימי יותר. אבל כאן, אוהו, שומו שמים, איזה תור, אנשים אינספור, כחול אשא על שפת ים התיכון – אותו יחצו תיכף. תורים ארוכים ומתפתלים נשרכים להם מכל עבר וכמו תמיד, חשש קל מאיחור הטיסה מתחיל לבצבץ משום מקום בליבות החבריא. תכלס, היא נעמדת בלית ברירה בקצהו של אחד התורים, וכאחד האדם ממתינה לעבוד את התהליך הביטחוני הנדרש.

ואז זה קרה. "מלכוווות"! נשמעה קריאה אדירה מהקצה השני של האולם הענק. ועוד אחת, "מלכוווווות"! החבריא מבינה שהיא על הכוונת, מרימה את עיניה לאתר מי הוא זה ואיזהו שדווקא כאן בחר לנקוב בשמה ובקול רם שכזה קבל עמים ועדות. ושוב: "מלכווווות"!

זה היה איתמר. אדם בגילאי ה-50, דתי לאומי, המתגורר באחד מיישובי השרון. מזה שנים הוא עבד כאן כאחראי משמרת במערך הבידוק הביטחוני שבאולם היוצאים. הוא מבלה כאן שעות רבות, פוגש המון אנשים ופרצופים. אבל בשעות הפנאי שלו הוא בוחר דווקא ליהנות ממוזיקה חסידית, ובמיוחד, במיוחד-במיוחד, מזו של מקהלת 'מלכות' – המקהלה החסידית הגדולה בארץ, אימפריית הניגון היהודי.

"אין סיכוי שאתם מחכים את כל התור הזה", מלהג איתמר בקול כשהוא שם פעמיו לקראת חבורת האברכים. "בואו אחרי" הוא לוחש להם. והחבורה, על מטלטליה ומזוודות היד שלה צועדת אחריו עד למעבר ה'וי אי פי' הלא רחוק ותוך דקות אחדות היא  מוצאת את עצמה בדיוטי-פרי, סמוך לשרוול העלייה למטוס. מכאן תמריא מאוחר יותר למעמד סיום הש"ס הגדול במנטשסתר שבאנגליה שנערך על ידי ארגון 'דרשו' העולמי.

מקהלת מלכות במשרדי מקהלת שירה | צילום: יח"צ

הטרמינל – בית של קבע

"אמנם אנחנו לא בחרנו בדירות הארעי האלו", מסבירים חברי מקהלת מלכות. "אבל בהחלט אי אפשר להתעלם מהעובדה שהטרמינל היה לאחד ממקומות הבילוי והשהייה הדומיננטיים ביותר עבורנו. אנחנו כאן פעמים רבות בשנה, יוצאים ונכנסים, ממריאים ונוחתים. הטיסות הם חלק בלתי נפרד מחיינו והזכות לשמח כל כך הרבה יהודים בכל כך הרבה מקומות בעולם היא אחת המיוחדות שזכינו בהן.

"לעומת זאת", מגלים באוזנינו חברי המקהלה, "שנת תש"פ החולפת מתחלקת בין חורף שכולו 'ארעי', כולו חוצה יבשות וגבולות, טרמינלים והחתמות דרכונים, לבין קיץ של קורונה שכולו 'דירת קבע' כמשמעו…".

כך, יחד עם אלפי מטוסים מקורקעים מוצאת את עצמה גם מקהלת המקהלות – מלכות, מקורקעת מזה למעלה מחצי שנה. למרות שעיקר היכרותנו עימה הוא מאולמי השמחות והיכלי האודיטוריומים ברחבי הארץ, חלק ניכר מפעילותה השנתית הוא דווקא מעבר לים. אם בארה"ב ומדינותיה ואם באירופה וגזרותיה.  כמעט ואין מדינה בה קיים ריכוז יהודי שמלכות לא ביקרה בה בשנים האחרונות. לעתים היא מוצאת את עצמה מדלגת ממדינה למדינה וכך מבלה ימים ארוכים בדירות וטרמינלי ארעי שוב ושוב.

כי בשונה מאמנויות ומקצועות אחרים בהם מתאפשר לבצע פעולות מרחוק, למידה והאזנה מרחוק – כפי שהדבר מתבטא יותר מאי פעם בתקופה זו, במוזיקה זה פשוט לא עובד. במוזיקה צריך את האדם ואת ליבו כאן ועכשיו. כאן ולא בזום. כאן בדירת הארעי ולא בדירת הקבע שלו.

פיני איינהורן | צילום: יח"צ

מוצלחים וקרובים לעיר

"אנחנו לא בחרנו את הטיסות האלו", מסביר החזן-זמר העולמי אבריימי רוט שנמנה גם הוא בין המעופפים (לא תרתי משמע…) שבמוזיקאים. "כשאני מתארח אצל מישהו בחו"ל ואומר בברכת המזון את תפילת ה'יהי רצון שיהיו נכסינו מוצלחים וקרובים לעיר', אני מכוון לכך שאוכל להתפרנס כאן בבני ברק, ללא צורך בטלטלת הטיסות האלו. אני יודע שבקרב אנשים שונים 'טיסה' משמע חווייה, טיול, פנאי. אצלי זה ממש לא כך. הטיסות הן נטל. ב"ה שהן לצרכי פרנסה. אבל בשמחה הייתי מוותר על התענוג".

רוט משמש מזה שנים רבות כחזן בקהילות שונות בחו"ל. בראשן הוא משמש כבעל תפילה בימים הנוראים ובחגים בקהילה היהודית במקסיקו. "לראשונה מזה 24 שנים אני בארץ בראש השנה ויום כיפור", אומר רוט. "זו היסטוריה של ממש. אין אצלנו כמט מושג של חג בבית. כל החגים וכאמור הימים הנוראים, נחגגים בדירות ארעי רחוקות מאוד מבני ברק".

מה שמעניין אצל אבריימי רוט הוא השלוב בין עולם החזנות לשדה הזמר, מה שמגביר את הביקוש שלו גם כחזן וגם כזמר, לאמור גם לשמש כש"ץ בשבת וגם כנעים זמירות בימות החול. "המון שבתות אני חוגג מעבר לים", הוא מספר, "וגם אז אני לא מסיים את תפקידי ב'רזא דשבת' של קבלת שבת אלא צריך לתת גם את חלק ה'זמר' שבי בטעימות בסעודת השבת".

"יש חן מיוחד לשבתות האלו מעבר לים", מוסיף פיני איינהורן, האיש והאנרגיות שמתפעל לא מעט שבתות מסביב לגלובוס. "אם הצלחת במהלך השבת לחבר את המשפחה כולה, את החתן והמחותנים, את החברים והמכרים למקשה אחת של שירה, אין לך סיפוק גדול מזה".

כשאנחנו מבקשים לספר איזה סיפור אודות דירות הארעי המעופפות השונות שלו מסביר פיני – שאגב דובר 3 שפות (עברית, אידיש, אנגלית) בשליטה מלאה: "כל טיסה היא סיפור, כל שבת בטורונטו או בבריסל היא סיפור. כל פעם סיפור חדש רק המיקום והשבת משתנים".

מקהלת מלכות לעומת זאת ממעטת לטוס לשבתות ובכלל, גם בארץ, כמעט ולא תראו אותה מופיעה בשבתות. "יום השבת הוא היום של הבית", מסבירים ב'מלכות', "אנחנו עובדים ב"ה כל השבוע, יום יום. שרים, משמחים, מרגשים. עכשיו מגיעה תורה של המשפחה, של האשה והילדים.

אז אתם פשוט לא יוצאים לשבתות לחו"ל?

"קורה שיוצאים לשבתות גם מעבר לים. אבל ניתן למנות אותן על אצבעות כף יד אחת. בשנה האחרונה הופענו ב-3 שבתות גדולות בלבד: שבת הקונוונשן של 'דרשו' שהתקיימה באנגליה במסגרת סיום הש"ס בלונדון; שבת הנגידים של חסידות סקיוורא בהשתתפות כ"א האדמו"ר מסקיוורא שליט"א שהתקיימה במעז'יבוז ושבת נוספת של 'דרשו' בניו-ג'רזי שהתקיימה לקראת סיום הש"ס הגדול בארה"ב".

רוט ואיינהון לעומת זאת מרבים כאמור להופיע בשבתות מסביב לעולם, כאן הם משמשים כבעלי תפילה ומנעימי זמר.

אין בבית תחושות של 'אבא נעלם'?

רוט: "בשבתות שאני בבית אתן תמיד את כולי למען השפחה. כשיתאפשר, תמיד הם יהיו איתי שם, הרבנית והילדים. הם לא אמורים לספוג את מחיר צרכי הפרנסה"

איינהורן: "קודם כל חשוב לדבר על זה. לדבר עם הילדים על הזכות של אבא לשמח יהודים ויחד עם זה על השתדלות הפרנסה. להסביר שלפעמים זה מצריך מאמץ יתר גם מצידם. אך יחד עם זאת, חובה להשלים להם את הפערים בזמני האיכות המשותפים, כשאנחנו כבר כן בבית".

אברימי רוט | צילום: באדיבות המצלם

לחנים במטוס

טיסה שלא תישכח?

מלכות: "טיסה בת 40 דקות משדה התעופה ויניצה שבאוקראינה לקייב, במטוס שכולו חסידי סקיוורא יחד עם האדמו"ר מסקיוורא. אנחנו, צוות המשוררים, קיבלנו את המקומות שמאחורי מושבו של האדמו"ר ואת כל הדרך הזו הנעמנו בזמירות מוצאי שבת. התיעודים שיצאו מאוחר יותר מטיסה זו עוררו כזכור הדים רבים ובלתי נשכחים".

רוט: "לפני כשבע שנים, אבי ע"ה נפטר בפתאומיות. באותה תקופה הייתי צריך לטוס למופע במדינה רחוקה. חשבתי לבטל, אבל ידעתי שאבי ז"ל היה תמיד זה שדחף אותי למלאכתי זו. אז נסעתי בכל זאת. ובאותה טיסה הלחנתי כמה וכמה ניגונים, חלקם כבר התפרסמו וחלקם עתידים להתפרסם אי"ה".

איינהורן: "ערב שמחת תורה אשתקד. טסתי עם ידידי הקלידן למקסיקו. הגענו לשם ונאמר לנו כי הם נאצלים להשיב אותנו ארצה בעקבות קרע בדרכון של חברי. מסע חובק עולם (כפשוטו!) ניהלנו אז, ראשית למנוע את טיסתנו בעיצומו של החג ח"ו – כפי שהורו לנו, שנית, כמובן לפתור את בעיית הדרכון, מה שב"ה צלח ונשארנו שם לחגוג ולשמח".

כבר טסתם בקורונה?

רוט: "לא. למרות שיש כאלו שבחרו לטוס לארה"ב בשביל לעבוד שם, כי שם בכל זאת קל יותר עם האירועים, אני סמוך ובטוח כי מה שמגיע לי יגיע גם כאן".

מלכות: "במהלך הקיץ ביטלנו 3 טיסות לניו-יורק! חתונת סאטמר, חתונת בן הגר"ב לאזאר רבה של רוסיה ומעמד ההדלקה השנתי של ווערצקי בל"ג בעומר. כך בוטלו כ-5 טיסות נוספות לאירופה, אחת לרוסיה, ועוד אחת לקזחסטן! ואילו טיסה אחת כן סגרנו במהלך התקופה לאוקראינה, זו הייתה אמורה להתקיים באמצע חודש אלול בעקבות הודעת הממשלה כי מתיחלת החודש, תבוטל חובת הבידוד לשבים מדינות ירוקות. ואולם משזו לא בוטלה טיסתנו בוטלה".

אינהורן: "שבתי כעת ממסע מופעים בארה"ב בסייעתא דשמיא".

לא נותר לנו אלא לקוות שהשמים לא יהיו עוד הגבול ותהא לנו שנה שמחה ומתוקה.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.410.501
ליש"ט4.41360.289
ין יפני3.27240.519
אירו3.99140.198
דולר אוסטרלי2.3962-0.279
דולר קנדי2.5534-0.269
כתר דני0.53600.131
כתר נורבגי0.3584-1.457
רנד0.2071-0.145
כתר שוודי0.3833-0.286
פרנק3.73660.346
דינר ירדני4.80960.489
לירה לבנונית0.02250.446
לירה מצרית0.21720.556
עדכון אחרון: 2020-10-29
חכמה אמיתית היא לדעת שאתה לא יודע כלום...