שיתוף
תגובות
יהדות » המונים בהילולת מהרח"ו באוהל הצדיקים בקרית מלאכי
הילולת צדיקים
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, קרא בשיעורו לעליה לציון הצדיק וסיפר על הקשר המשפחתי בין משפחות גדולי פינטו לרבינו חיים ויטאל
הרב יאשיהו פינטו | צילום: באדיבות המצלם

במשך כ-25 שנים רבים מהארץ ומהתפוצות פוקדים את אוהל הצדיקים בקרית מלאכי במשך כל ימות השנה ובפרט בתאריכים מסויימים כמו ל' בניסן שהוא יום פקודת של מזבח הטהור רבנו הקדוש רבי חיים ויטאל זצוק"ל תלמידו הגדול של האר"י הקדוש זיע"א דודו ומחותנו של "הרב המוסמך" הגה"ק רבי יאשיהו פינטו זצוק"ל, שהשנה מלאן 400 שנה להסתלקותו ולראשונה התקיימה במקום תפילה של עשרות מתפללי בלבד שהצליחו להגיע למקום להתפלל בעקבות התפשטות הנגיף והגבלת הנסיעות בדרכים.

בשנים האחרונות נראים פוקדים את המקום בין המקובלים והרבנים הרבים כ"ק ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך שליט"א אשר פוקד את המקום ומרבה בתפילות על הציון הקדוש באוהל לישועת הכלל והפרט.

באיגרת שהודפסה וחולקה בשנים קודמות כתב רבה של אשדוד וקרית מלאכי הגר"ח פינטו שליט"א: "מזה ל"ג שנים, רבים שואלים אותי פעם אחר פעם, מהו פשר שתיקתי בכל הנוגע לציון הצדיקים, אשר זכיתי בסייעתא דשמיא לטמון בעיר קרית מלאכי יע"א, ורבים מאד מבקשים לדעת מי הצדיקים (מלבד אלה שפרסמתי שמם).

לאחרונה נפוצו שמועות בארץ וברחבי העולם, לגבי זהות שאר הצדיקים זצוק"ל אשר טמונים שם, ורבים ידרשוני לדעת האם נכונות השמועות לגבי שמות מסוימים. להסיר כל ספק, כל שם של צדיק שלא פרסמתי באופן אישי בעבר – זוהי שמועה חסרת בסיס.

מעולם לא הוצאתי מפי או רמזתי על שם של צדיק, מלבד הקדושים שפרסמתי שמם, או שנאמרו ע"י הנוגעים בדבר בהיסח דעת, או ע"י אחדים ב"סוד ישרים". רשמית אין בדעתי בעת הזאת , עדיין להביא לידיעת הציבור מי הם שאר הצדיקים – מטעמים שאבאר בהמשך דבריי.

בכל אופן, יכול אני לספר לכם בוודאות!

בין השנים 60-65 למניינם, פעל בחשאיות רבה וועד ספרדי בעולם, שצמח מתוך משפחתי, שכל ייעודו היה הצלת קברי צדיקים מכל רחבי העולם, בעיקר מארצות ערב.

הפעילות של הוועד נעשתה ע"י כמה עסקנים, שנותרו עלומים עד היום, בתמיכתם של כמה אילי הון, יידועי שם, שמימנו את כל הפעולות בהתאם להוראות הרבנים, שהוכנסו בסוד העניינים. הוחלט כי בכל מקום שיתברר כי קיימת סכנה מוחשית לבית הקברות וכי חלילה הוא ייחרש מכל מיני סיבות, תיעשה השתדלות בכל דרך אפשרית, להעביר את קברי הצדיקים מאותו בית עלמין למקום מבטחים.

הפעולות היו קשות מאוד לביצוע ואף מסוכנות ממש! וועד הצלת קברי הצדיקים, שפעולותיו נותרו עלומים עד עצם היום הזה, מצא לנכון, כי המקום הבטוח והמתאים ביותר, לשמירת הצדיקים, הינו בדרום מרוקו. כבר מתחילת הדרך, גורמים מסוימים הערימו קשיים והתנגדויות, וכמעט גרמו לביטול המשימה.

בהמשך עוד כותב הגר"ח פינטו: "ומה שידוע לי הוא, שצדיקים רבים, שהיה חשש גדול מאד לשלימות קברם, הועברו בחשאי למנוחה בדרום מרוקו, באישור ממשלת מרוקו, בתנאים מסוימים, אחד התנאים הוא סודיות, אשר נשמרה באדיקות שנים רבות.

אציין, כי לכל אחד מאותם צדיקים יש היום קבר שמור, במקום בטוח, עד תחיית המתים שיקומו שוכני עפר, וכיום ידוע שאותו חשש היה מוצדק וודאי, היות ובתי עלמין שמהם נלקחו – נכחדו.

הצדיקים הקבורים בקרית מלאכי, הם אבות הקבלה, שלושה אשר פרסמתי שמם הם : המקובל הקדוש, ר' שלמה פינטו אביו של ר' חיים פינטו הגדול, המקובל הקדוש הנזיר ר' אברהם בן מלכא, שנהרג על קידוש ה' ביום חתונתו, לפני 300 שנה, והוא בנו של המקובל האלקי, ר' כליפה מלכא, והמקובל האלקי, ר' שלמה בן שבת, חי במאה הה', מעתיק שדה מערת המכפלה, שהיה קבור בעיר תאמאנרת, שנמצאת 50 ק"מ מהעיר מוגאדור, ועוד חמישה צדיקים קדושים, כאמור אבות הקבלה ,שאני אישית הייתי שותף בהעברתם, ולקחתי על עצמי אחריות מרגע הוצאתם מהמקום בו נקברו, לפני מאות שנים, עד הבאתם לארץ מרוקו, ואף אחרי עשרות שנים, בפתיחת קברם בשנית והבאתם למנוחת עולמים – בקרית מלאכי, וזוהי הסיבה היחידה אשר בגללה קיבלתי על עצמי את משרת הרבנות בקרית מלאכי.

כאמור, השתתפתי גם בהעברת צדיקים אחרים, חלקם לא ידועה לי זהותם. כי עצם השתתפותי בהעברתם, אין בה כדי לדעת את כל שמותיהם.

יחד עם זאת, ידועים לי דברים באופן ברור וודאי, ממה שנאמר לי באותה תקופה, שבה נעשו הפעולות, ע"י האנשים שהשתתפו בפועל בהעברתם. אותם "אנשים" הם מבני דור העלייה, כדורות הקדמונים, גיבורי כח בנפש, בעלי השגות, אשר נמנעו מכל פרסום, כל דבר אצלם היה מתוך מחשבה ותבונה עמוקה, וכשאני משווה אותם לדורנו אנו, אני נבהל, מדור של פעוטי נפש, רודף פרסום ואני תוהה אנא אנו באים???

אותם "אנשים" בדרכם עיצבו וחיסנו אותי, והתוו לי קווים מנחים לדור בו אנו חיים היום. אינני רואה גילוי דרמטי בדברים אלו, כאמור, מאחר וכבר פרסמתי אותם בעבר, ואולי הם לא נלקחו בתשומת הלב הראויה.

מבין אני כמה טובה היא השתיקה שאימצו הרבנים שהנהיגו את יהדות מרוקו בשנות השישים, וגם כשעלו לארץ והמשיכו להנהיג את העדה, ביודעם היטב מה שהתחולל בבתי העלמין בדרום מרוקו, אשר היתה מקלט לעשרות צדיקים קדושים, שהובאו מארצות הפזורה".

את סיום האיגרת חותם הגה"צ רבי חיים פינטו: " יודע אני לעצמי שזכות גדולה נפלה בחלקי לעסוק עם אלה שפעלו במסירות נפש גדולה מאוד ואשר סעו המה למנוחות ועזבוני לאנחות, בדור אשר הטוב והרע משמשים בערבוביה אחת, וקוים בו מאמר הגמרא בסנהדרין "בדור שבן דוד בא חוצפה ישגה ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים".

מטעמים אלו לעת עתה המקום סגור באופן כללי, פרט לימים קבועים, וכל החפצים לשפוך שיח במקום קדוש זה יכולים לעשות זאת, באותם זמנים.

ובזה לחיים טובים אני רואה, שמשימתי המקודשת בקרית מלאכי מתחילתה ועד סופה באה לסיומה לעת עתה.

ואסיים בדברים שהזכרתי כבר בעבר, כי מן האמת שבהעלמה זו יש גם תועלת לציבור, שכן כבר כתב רבנו חיים ויטאל זיע"א בשער רוח הקודש (הקדמה ד' דף כז.), זה לשונו: "טוב ללכת על קברי צדיקים ולהתפלל עליהם. ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם, ואינם ידועות להם אלא לפרטים (פי', שרק יחידים יודעים מי הקבור שם) וכו', הנה התפילות שהאדם מתפלל עליהם הם יותר מתקבלות לפני הקב"ה ויותר נשמעות", עד כאן לשון קדשו, והדברים מדברים בעד עצמם. בעה"ח (-)

יצויין כי לא פעם הזכיר בדרשתו הגר"ח פינטו בעת שהתייחס במכוון למקום קברו של המהרח"ו זיע"א אשר רבים טוענים מחוסר ידיעה שעדיין טמון הוא בדמשק ואמר: שראוי ונכון להרבות בתפילה ותחינה על קברות הצדיקים, אשר הם מגן וצינה לכלל ישראל מפני צרותיהם, בפרט בימי ההילולא של הצדיקים, העת בה הם נפקדים בישיבה של מעלה, ובכוחם לפעול ישועות גדולות לטובת עם ישראל. ואם כי לצערנו קברו של רבנו רבי חיים ויטאל זיע"א, כבר אינו במקומו בוודאות, ואין באפשרותנו לשפוך צקון לחשנו שם, מכל מקום, ברור הדבר, שתפילה מעומק הלב לבורא עולם שיחוננו בזכותו ביום ההילולא דיליה, תעלה מעלה לפני כסא הכבוד ותפעל פעולתה.

הגר"ח פינטו הוסיף עוד ואמר כשהקהל כולו מאזין ברטט לכל מילה: "בשנות השישים הראשונות כאשר קהילות היהודים בארצות ערב התרוקנו, התארגנה קבוצת יהודים יראי ה' עסקנים לשם שמים, להגן על כבוד בתי עלמין בארצות הפזורה, ובפרט קבריהם של גדולי ישראל צדיקי הדורות שהיו טמונים במקומות שונים ונשקפה סכנה ברורה לקיומם.

באותם שנים נשקפה סכנה מוחשית ביותר לקברו של רבינו המהרח"ו זיע"א ובהסכמת השלטונות הועבר קברו מסוריה למרוקו. מטעמים מובנים הדבר נעשה בחשאיות רבה, כאשר אנשים מסויימים נבחרו בקפידה למשימה זו ובתוכם גם אני שהייתי נער צעיר לימים, ונועדתי לשמש שליח שאינו מעורר חשד.

עוד ציין והביא בשם רבינו המהרח"ו זיע"א שבגלות זו ודאי עברנו את שער המ"ט טומאה ואם כן איך אפשר להנצל? אלא הכח לכך זה רק בזכות עסק התורה הקדושה שזה לא היה במצרים.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
חכמה אמיתית היא לדעת שאתה לא יודע כלום...

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים