שיתוף
תגובות
דעות » המידה והאיזון הם אבני היסוד בחינוך
חנוך לנער
האם בחינוך ילדים אנחנו צריכים להיות היוזמים? להרעיף טובה עליהם? לתת להם חום ואהבה? ללמדם בינה ולקרבם? מדין מידה כנגד מידה, התשובה מרומזת בפרשתינו
הרב שמואל גבירר | צילום: בחזית מדיה

"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים", ובהמשך "ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה', ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים", ובהמשך מובא עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים כי בדבר אשר זדו עליהם, וברש"י עתה ידעתי מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר, כי בדבר אשר זדו עליהם, דבמים דמו לאבדם והם נאבדו במים,

בפסוקים אלו ישנם כמה תמיהות, מחד כתוב וישמע יתרו, כלומר שכל ביאתו אל משה היתה עקב שמיעת הניסים, ומאידך כתוב ויספר משה לחותנו, מה סיפר לו שלא ידע? הרי כתוב לפני כן שיתרו שמע על כל הניסים? ובמיוחד צריך להבין מה כתוב בהמשך הפסוקים, "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים", וברש"י מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר, מה נודע לו עתה יותר מבעבר? מה התברר בסיפורי הניסים על ידי משה שגרם לו לדעת את ה' יותר ממה שידע אותו לפני כן?

והנה בסוף הפסוק כתוב "כי בדבר אשר זדו עליהם", ופירש"י במים דימו לאבדם והם נאבדו במים, נראה מפשטות הפסוקים שזה עתה נודע לו שהכל היה מידה כנגד מידה, וגם בזה צריך להבין, מה ההתפעלות מזה שהנהגתו של ה' יתברך היא מידה כנגד מידה? וכי רק פה נתחדש לו דבר זה, הרי כל המכות היו מידה כנגד מידה כמובא במדרשים?

אלא מבואר, שהבנתו של יתרו היתה שאכן הקב"ה מתנהג בכל דבר מידה כנגד מידה, אך נתחדדה ההכרה אצלו שמידה טובה מרובה אם מתקרבים אל ה' גם הוא מתקרב אלינו, זה נתחדש לו ע"י סיפורי הניסים על ידי משה, כמו שכתוב "ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' וכו' ויצילם ה'", משה הדגיש לו את שם ה' המורה על מידת הרחמים, ולא כמו שכתוב בתחילה אצל יתרו את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל, שם אלוקים המורה על מידת הדין, ומידת הדין שולטת רק מידה כנגד מידה, שכשמצרים התנהגו במידת הדין כלפי ישראל, ה' הענישם במידת הדין, אך ההבנה שגם במידה טובה הקב"ה מתנהג מידה כנגד מידה זה הבין רק אחר שהסביר לו משה רבינו שהכל היה ממידת הרחמים בחינת ה', וכמוד"כ ורחמיו על כל מעשיו, והיינו שגם העונש של מצרים אינו בשביל שמצרים יסבלו אלא לעקור הרע, וזה מכח מידת הרחמים, א"כ בזה הבין שאין לחלק בין טוב לרע, ומידה טובה מרובה שכאשר יהודי מתקרב אל ה' קרבתו של הקב"ה אלינו היא במידה כנגד מידה, וזה "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים", שם ה' המורה על מידת הרחמים שהוא הכולל את כל הנהגת הבורא, דגם במידת הדין יש תמיד את מידת הרחמים, שם זה גדול משם האלוקים, ומה היא גדלותו? כי בדבר אשר זדו אליהם, שמתנהג במידה כנגד מידה במידת הרחמים,

כלל גדול בעבודת החינוך שכל דבר יהיה מידתי, כשם שתגובה למעשה שאינו ראוי צריך שיהיה מידתי, לא יותר גדול מהמגיע ולא פחות, כך לרומם ולנשא את התלמיד על מעשה טוב ונאצל צריך שיהיה במידתיות, לעיתים ילדים מסויימים יכולים לרדת מתגובה מוגזמת,

אך יש לנו לחשב את המידה כנגד מידה מול תלמידנו גם בראיה שונה ומכיוון אחר, האם לא אנחנו צריכים להיות היוזמים? להרעיף טובה עליהם? לתת להם חום ואהבה? ללמדם בינה ולקרבם? ואו אז מידה כנגד מידה התלמידים יחזירו לנו אהבה וטובה, יתחנכו כראוי ויסכימו להיות כלים ראויים להחזיק ברכה, לא תמיד אנחנו אלו שצריכים לחכות שהתלמידים והילדים יעשו מעשה טוב, ואז נוכל להרעיף עליהם את כל הטוב, אלא להיפך, עלינו להיות הדוגמא האישית להעניק ולתת, ואז יחזירו לנו כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם, ואולי ובטוח גם נחסוך כמה התנהגויות שליליות בדרך, והיה זה שכרנו.

הכותב הוא המנהל החינוכי של פנימיית קרית הילד בירושלים.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
גם מסע בן אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד קטן

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים