שיתוף
תגובות
צרכנות » זה משמין? ה'חינוך' המקורי של משרד הבריאות
המחירים יתייקרו
חילוקי דעות בין האוצר למשרד הבריאות בשאלה האם ניתן להכניס מוצרים עתירי שומן תחת פיקוח במסגרת המאבק בהשמנת היתר • האוצר: "הפיקוח נועד להתמודדות עם כשלי שוק"
מכירת גבינה צהובה, השבוע, בשוק מחנה יהודה | צילום: yosefus, שאטרסטוק

רפורמת המזון של משרד הבריאות אשר הייתה אמורה לסמן שינוי בהרגלי הקנייה של הישראלים בענף המזון, לא הוכיח את עצמו עד כה. כזכור, הרפורמה באה לידי ביטוי בין היתר בסימון מוצרי ברמת סוכר גבוהה ועוד, מעל גב המוצרים הנמכרים ברשתות המזון.

ב'כלכליסט' דווח, כי לקראת כניסת הפעימה השנייה של רפורמת סימון המזון, בוחנים במשרד הבריאות להפעיל כללים נוקשים יותר ברף סימון המוצרים, בין היתר הוספת מוצרי צריכה נוספים ותיוגם ככאלו שיש להסתייג מצריכתן.

מסקירה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ מיקי חיימוביץ’, ואשר הגיעה לידי 'כלכליסט', עולה כי משרד הבריאות ממליץ להסיר מפיקוח מחירים תשעה מוצרי מזון שאינם נחשבים בריאים, שהצד השווה שבהן היותן של מוצרים אלו עתירי שומן כמו חמאה, גבינה צהובה ושמנת מתוקה.

אלא שמנגד, מבקש המשרד, להוסיף לפיקוח המחירים 14 מוצרי מזון חדשים ובהן פירות וירקות מסוגים שונים, קטניות ודגנים מלאים, אגוזים, טחינה גולמית, שמן זית, דגים ועוף.

על פי הדיווח, בשאלת הוספת המוצרים החדשים, קיים ויכוח בין האוצר למשרד הבריאות. לאחר שבמשרד האוצר רואים ב'אמצעי הפיקוח', כלי להגנת הצרכן ברמה הכלכלית בלבד. במשרד החקלאות שנדרש גם הוא לנושא מצדדים בעמדת האוצר וציינו, כי "השיקול הבריאותי אינו עולה בקנה אחד עם העילות הכתובות בחוק הפיקוח".

יצוין, כי באופן מסורתי עמדת משרדי האוצר, החקלאות והכלכלה, היא שפיקוח מחירים נועד אך ורק להתמודדות עם כשלי שוק העלולים ליצור עיוותים במחיר המוצר או השירות, ובכך לפגוע ביעילות הכלכלית של השוק ובצרכנים. לטענתם, שימוש בכלי הפיקוח לטובת שיקולים אחרים, אף אם מדובר בשיקולי בריאות, אינו עולה בקנה אחד עם העילות הכתובות ב'חוק הפיקוח'.

מנגד, במשרד הבריאות רווחת הדעה כי פיקוח מחירים על מוצרי מזון בריאים הנו כלי אחד בארגז הכלים להנגשת מזון בריא לאוכלוסייה, כאשר פיקוח על מוצרי מזון בריאים והפיכתם לבני־קיימא לכל האוכלוסייה הוא אמצעי חשוב ויעיל בדאגה לביטחון התזונתי של האזרחים.

ח”כ חיימוביץ’, שהזמינה את הסקירה אמרה, כי "העובדה שהשיקול הבריאותי ועמדת משרד הבריאות כלל אינם מובאים בחשבון בקביעת סל מוצרי המזון הבסיסי עבור הציבור הישראלי, מטרידה מאוד. דווקא בעידן של משבר בריאותי עולמי מתבהרת החשיבות של ריבונות תזונתית לאומית ושל צריכת מזון בריא, מזין ובר־קיימא עבור כלל הציבור והשכבות החלשות בפרט. לנוכח המחקר עולה שהגיע הזמן לבחון את כל סוגיית המזון המפוקח".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.3180.181
ליש"ט4.5952-0.485
ין יפני3.0609-0.736
אירו3.9566-0.683
דולר אוסטרלי2.5473-1.29
דולר קנדי2.6141-0.183
כתר דני0.5321-0.672
כתר נורבגי0.3846-1.029
רנד0.2168-1.633
כתר שוודי0.3885-0.969
פרנק3.5658-0.502
דינר ירדני4.67930.176
לירה לבנונית0.02190
לירה מצרית0.21140.047
עדכון אחרון: 2021-03-05
אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה