חדשות » פוליטי » שלושת הטרגדיות הפוליטיות הגדולות של תש"פ
חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל
בזמן בו מבכים כולם את החורבן האמיתי, יש מי שמבכה את חורבנו האישי • 3 הטרגדיות הפוליטיות, שמההבטחות הגדולות הפך מצבם לרע מאוד בסקרים, או שבכלל נעלמו מהזירה
משכן הכנסת | צילום: Kyrylo Glivin, שאטרסטוק

רק לפני שנה הם הוכתרו לאחת ההבטחות הגדולות בפוליטיקיה הישראלית, ציפיות רבות וכתרים רבים נקשרו לשמם, וכיום, שנה אחרי… יש מי שמכנה אותם "טרגדיה פוליטית". לקראת יום צום תשעה באב, בו מבכה עם ישראל את חורבן הבית, מגיש 'בחזית' פרויקט מיוחד: "מחורבן לחורבן", המסקר את 'חורבנם' האישי של הפוליטיקאים שאכזבו.

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, לעיתים הגלגל מסתובב ונעצר עם החוטם כלפי מטה, אך פעמים רבות הוא גם יודע להפתיע כאשר נוכחנו כי יש מי שגם יודע להמציא את עצמו מחדש. כך למשל בנימין נתניהו, לאחר גזרות 2003, כשהמפלגה בראשה עמד התרסקה ל-12 מנדטים בלבד, אהוד ברק שניסה ולא בדיוק הצליח ועוד כהנה וכהנה.

הדמויות אותן בחרנו לסקר הם שר האוצר לשעבר ויו"ר 'כולנו' משה כחלון, שבבחירות האחרונות נטש את הספינה הפוליטית, לאחר שהבין שהבשורה אותה הציע אך שנים ספורות קודם לכן לא תעבור את אחוז החסימה בבחירות.

יו"ר 'ימינה' נפתלי בנט, שבשיאו העניק לציונות הדתית ניצחון גורף של 12 מנדטים, אך מאז מפלגתו אינה מצליחה לאסוף עצמה ולתרגם את הסקרים המחמיאים (באופן עקבי) גם בקלפי.

יו"ר 'חוסן לישראל' ובמתכונתה הנוכחית 'כחול לבן', בני גנץ, שעם דריכת כוכבו בשמי הפוליטיקה, בזמנים שעוד שמר על זכות השתיקה, גרפה מפלגתו מספר דו מספרי של מנדטים, בהמשך התאחד עם 'יש עתיד', ומאז כניסתו לממשלה, בצעד שאמור היה לשדרג אותו ולהציב אותו בשורה אחת מול בנימין נתניהו, מתרסקת מפלגתו בהדרגה, עד כי בסקרים האחרונים צפו לה הסוקרים מספר חד ספרתי של מנדטים.

משה כחלון

משה כחלון החל לכהן לראשונה כחבר כנסת בבחירות לכנסת השש עשרה (תשס"ג), במהלכה כיהן כסגן יושב ראש הכנסת. כחלון נמנה על ראשי "המורדים" בליכוד נגד ראש המפלגה דאז אריאל שרון.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה־17, (תשס"ו), הפתיע כחלון כשכבש את המקום הראשון בפריימריז והוצב למקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת, לאחר שהמקום השני שוריין לסילבן שלום. בהמשך שמר כחלון על מקומו בקדמת העשירייה הראשונה בליכוד.

בחודש מרץ 2009 מינה נתניהו את כחלון לשר התקשורת בממשלתו השנייה. בקדנציה זו שוב הפתיע כחלון כשקידם את "רפורמת הסלולר". עד אז שילמו אזרחי ישראל דמי קישוריות גבוהים במיוחד בשיחה בין הרשתות וכחלון עשה לכך סוף. כחלון העניק אישורים לחברות נוספות ובכך הגביר את התחרות בענף.

רפורמה זו צרבה את כחלון בתודעה הישראלית כאדם שחסך מאות שקלים בחודש לכל משפחה ישראלית בממוצע, ואף יותר מכך. באותם ימים הפך כחלון 'למאמי הלאומי' ובאחד מנאומיו אף סנט ראש הממשלה נתניהו בשרי הממשלה כשקרא להם לעבוד ולחולל רפורמות ודחק בהם, "תהיו כחלונים".

אפילו בגין לא עזר לו. קמפיין הבחירות האחרון של כחלון | צילום: gali estrange, שאטרסטוק

בתשע"ב, לאחר שחש כי אינו זוכה לגיבוי מנתניהו שהתקשה לפרגן לו על הישגיו, הודיע כחלון על פסק זמן מהחיים הפוליטיים, אליהם שב כעבור שנתיים כשהוא חמוש במפלגה חברתית חדשה בשם 'כולנו'. מפלגה זו גרפה בבחירות 10 מנדטים. "הליכוד זנח את הדרך החברתית", הכריז כחלון כשהוא מנמק את הצעד הדרמטי כשהוא מניף כאמור את הדגל החברתי ומבטיח להילחם ב"יוקר המחיה ולהצליח, בדיוק כמו שנלחמתי בסלולר".

לאחר הבחירות, עת ניהל משא ומתן לכניסה לקואליציה מול בנימין נתניהו, דרש כחלון שמפלגתו תקבל לידיה את משרד האוצר, ועדת הכספים, רמ"י וכן שורה ארוכה של תפקידים אותם כינה "ארגז כלים" בדרך להילחם ביוקר הדיור והמחיה. כחלון הסביר, שאין הזדמנות שניה וכי הוא מחויב לבוחריו להוביל ולחולל את השינוי במשק.

הציפיות היו גבוהות מהרגיל. עד לשנייה האחרונה לא היה ברור אם כחלון יצטרף לממשלה, לאחר שבמסגרת המו"מ הקואליציוני התקשה נתניהו למלא אחר כל מבוקשיו. כך לדוגמה, את ועדת הכספים שהובטח למשה גפני.

ביולי 2016 הבטיח כחלון: "אם אני לא פותר את משבר הדיור והזוגות הצעירים, אם לפחות מאה אלף לא יקבלו דירות כפי שהתחייבתי במחירים מוזלים, אפרוש מהפוליטיקה", מה שהעלה את רף הציפיות לשינוי דרמטי והוזלת שוק הדיור המאמיר בישראל.

בבחירות לכנסת ה 21 (מועד א') ירדה 'כולנו' ל-4 מנדטים בלבד ונשקה לאחוז החסימה. בבחירות שלאחר מכן מפלגתו כבר לא התמודדה בבחירות, התמזגה עם 'הליכוד' וכחלון שוריין במקום החמישי ברשימת הליכוד. בבחירות מועד ג' הוא הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים.

כחלון הביע לא אחת אכזבה מכך שהציבור לא החזיר לו טובה בקלפי על המאבקים החברתיים הרבים שהוביל. לפני הבחירות (מועד א) התבטא כחלון לנוכח הסקרים, כי הציבור הוא שיחליט אם יישאר בזירה הפוליטית או לא.

נפתלי בנט

כוכבו של נפתלי בנט דרך בשמי הפוליטיקה בשנת תשע"ב (2012), כאשר הקים יחד עם הרבצ"ר לשעבר אביחי רונצקי ז"ל ואיילת שקד את מפלגת 'הישראלים'. בכוונת המפלגה הייתה להתמודד בבחירות הקרובות ולהוביל את הציונות הדתית למרכז.

משאופק הבחירות הלך והתרחק החליטו בנט ושקד להתפקד למפלגת 'הבית היהודי'. בנט הודיע כי בבחירות הקרובות בכוונתו להתמודד על ראשות התנועה. בבחירות הפנימיות לראשות 'הבית היהודי' שהתקיימו, בנובמבר 2012, ניצח בנט את היו"ר זבולון אורלב ברוב של כ-67% מהקולות. בהמשך הצליח בנט לאחד את השורות בקרב מפלגות הציונות הדתית ולאחד את כלל מרכיביה סביב מפלגה אחת גדולה, אותה הוביל יחד עם שקד. בבחירות גרפה מפלגתו הישג מרשים של 12 מנדטים. השמחה הייתה מושלמת. היו שדיברו על חזרתה של המפד"ל לימיה היפים וההיסטוריים.

אלא שמכאן העניינים רק החלו להשתבש. נתניהו החל לנהל מגעים להקמת קואליציה עם מפלגות הבית כשאת הבית היהודי הדיר מהמו"מ. בנט שזיהה כי נתניהו שומר לו יריבות מהימים בהם עבדו הוא ושקד בלשכתו, מיהר לסגור 'דיל' עם לפיד שכונה ברבות הימים "ברית האחים".

נפתלי בנט ויאיר לפיד | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

לנתניהו לא נותרו ברירות, החרדים שתמכו בו נותרו באופוזיציה ולפיד ובנט שימשו כשושבינים הראשיים בממשלה שקרמה עור וגידים באותו זמן.

לפריחתה ושגשוגה של הציונות הדתית באותם ימים לא היתה גבול. בנט הצטייר כמושיע הגדול שהציל את כבודה של הציונות הדתית מרסיסי המפלגות שנוהגות להמר על קולותיהם בכל מערכת בחירות.

ההיסטוריה מלמדת, כי שני צעדים בהם נקט בנט נרשמו בדברי הימים כניואנסים הראשוניים שהובילו לאיבוד היוקרה וההילה באמצעותם עטף את עצמו. הראשון שבהם, נאום שנשא בנט באותם ימים בכנס רבנים קונסרבטיביים. בכך הצליח בנט להרים עליו את בכירי רבני הציונות הדתית. כך גם הכריז בנט על פתיחת הכותל הרפורמי. מהלך שגם הוא גרר בעקבותיו קולות מחאה מבית.

בבחירות לכנסת ה-20, נוכח העובדה שנישא על גבי הפופולריות וההצלחה הכבירים בהישגים שהביא לציונות הדתית, עורר בנט פעם נוספת מבוכה במפלגה, כאשר החליט לשלב ברשימה את איש הספורט אלי אוחנה, את איש התקשורת ינון מגל ואת ענת רוט. המינוי של אוחנה במיוחד עורר זעם רב מצד רבני התנועה ופעיליה, לאחר שלחובתו של אוחנה נקשרה תמיכתו בתכנית ההתנתקות, מה גם שאוחנה נעדר היה ניסיון ציבורי. לאור הלחץ הציבורי הודיע אוחנה על פרישה מהרשימה. בבחירות אלו ירדה מפלגתו של בנט מ-12 ל-8 מנדטים בלבד.

בבחירות תשע"ח (מועד א), לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, יצאו בנט ושקד להרפתקה פוליטית נוספת. השניים הודיעו על פרישה מ'הבית היהודי' ועל כוונתם להקים מפלגה ימנית-ציונית ליברלית שתשלב דתיים וחילונים. אלא שבבחירות אלו חסרו למפלגתם 1,400 קולות בלבד על מנת לצלוח את אחוז החסימה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (מועד ב), לאור המצב הירוד בסקרים, החליטה הנהלת 'הבית היהודי' להיענות למאמצי הגישור ולהשיב את בנט ושקד לשורות המפלגה ולשלבם ברשימה. הוחלט כי רשימה מאוחדת זו תיקרא מעתה 'ימינה'. כצעד של אבירות הודיע בנט כי הוא מפנה את המקום הראשון לטובת איילת שקד שתכהן כיו"ר המפלגה. במוצאי הבחירות התברר כי האקזיט לא צלח והמפלגה זכתה ב-7 מנדטים בלבד.

בבחירות האחרונות (מועד ג), הוביל בנט את מפלגות 'הימין החדש' ו'ימינה', אלא שגם כאן איחוד הכוחות עם 'האיחוד הלאומי' לא הוכיח את עצמו והמפלגה לא די שלא הגדילה את כוחה, אלא ירדה במנדט נוסף ל-6 מנדטים. 3 מתוכם ל'ימין החדש'.

באורח בלתי צפוי הוביל נתניהו את בנט מכס שר הביטחון אל הישימון האופוזיציוני, כאשר הוא ומפלגתו נותרו להתייבש באופוזיציה, ומני אז קוראת הציונות הדתית תיגר על מנהיגותו של נתניהו ועל הלגיטימיות שלו כמנהיג מחנה הימין.

בני גנץ

לקראת חודש חשוון תשע"ח הפציע בני גנץ, לשעבר הרמטכ"ל בשמי הפוליטיקה הישראלית, והיווה משב רוח מרענן בקרב מתנגדי ראש הממשלה נתניהו ומאוכזבי מפלגת 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד, והודיע על הקמת מפלגת 'חוסן לישראל' שתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

כיומיים לפני סגירת הרשימות, הודיעו לפיד וגנץ על חבירה לרשימה משותפת שתקרא מעתה 'כחול לבן'. אל הרשימה צורפו הרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון שהקים מפלגה משלו בשם 'תלם'.

בשבועות הראשונים להכרזת 'חוסן לישראל', עוד בטרם איחוד המפלגות, שמר גנץ על דממת אלחוט, לא התראיין לתקשורת וקולו נשמע אך ורק באירועים רשמיים שקיימה המפלגה החדשה שזה עתה הפציעה, כשהוא נושא את דבריו מתוך טלפרומפטר, או בסרטוני תדמית שהפיקה המפלגה.

משעה שהחל גנץ להתראיין באופן בלתי אמצעי, או אז החל הציבור להבין מדוע נעטפה הסחורה ונשמרה בתוך הררי פישתן כשדמותו העצמאית אינה נחשפת, אף לא למראית עין.

בנימין נתניהו ובני גנץ במליאת הכנסת | צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בבחירות (מועד א), גרפה כחול לבן 35 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת מבחינת סך הקולות שקיבלה בקלפי, אך שווה במנדטים לליכוד. בבחירות לכנסת ה-22 קיבלה המפלגה 33 מנדטים בלבד, ובבחירות האחרונות (מועד ג) שמרה המפלגה על כוחה עם 33 מנדטים, אך הפכה למפלגה השנייה בגודלה בשל העלייה שרשם הליכוד.

לאחר שלא הצליח לממש את המנדט להרכבת הממשלה, אותו קיבל מהנשיא, ובצל משבר הקורונה שפקד את העולם והגיע אף למדינת ישראל, החליט גנץ בעצה עם שותפו לדרך גבי אשכנזי לפרום את קשרי השותפות עם 'יש עתיד' ולהצטרף לממשלת נתניהו בנימוק כי "מדובר בצו השעה ובשעה שהמדינה נאבקת לנצח את נגיף הקורונה, אין מקום ליריבויות ומחלוקות", וכפי שהתבטא גנץ לא אחת "ישראל לפני הכל".

ההצטרפות לממשלה בעיתוי הנוכחי, על פי התכניות והערכות המוקדמות אמורות היו להניב ל'כחול לבן' בראשות גנץ נתח פוליטי נרחב של מנדטים, הודות האחריות והעשייה מתוך הממשלה. סקרי דעת קהל שנערכו מיד לאחר פילוג כחול לבן והצטרפות גנץ לממשלה הצביעו על תמיכה נרחבת ועל כך ש'כחול לבן' עוברת את 'יש עתיד' במספר המנדטים. אלא שככל שהציבור הבין שפניו של נגיף הקורונה אינם לשום מקום, מה גם שהתנהלות הממשלה בגל השני לקתה בחסר כנגד הגל הראשון, החל מעמדו של גנץ להתדרדר עד כדי צפי למספר חד ספרתי של מנדטים לו הבחירות יתקיימו בזמן הקרוב.

"גנץ הוא טירון פוליטי, אפשר לדבר עליו בזמן עבר. מבחינה פוליטית הוא כבר מנוח", התבטא אביגדור ליברמן בראיון ל'ויינט' בימים שלאחר הצטרפותו לממשלה.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

נכון לתאריך: 2020-08-07
USD3.4090
GBP4.4659-0.55
JPY3.2280-0.04
EUR4.0327-0.129
AUD2.45930.457
CAD2.5527-0.468
DKK0.5413-0.111
NOK0.3785-0.185
ZAR0.1934-0.052
SEK0.3911-0.077
CHF3.7326-0.517
JOD4.8076-0.004
LBP0.02250
EGP0.21340.141