שיתוף
תגובות
חדשות » פוליטי » ח"כ אשר: "חלק מחוקי היסוד דינם להתבטל"
צפו בדיון
ח"כ איילת שקד בדיון במכון הישראלי לדמוקרטיה על מעמדם של חוקי יסוד התייחסה גם לפוליטיקה: "גדעון סער ומפלגתו היו חלק מממשלת הכישלון. חיבור לא על הפרק"
יעקב אשר | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
דברי ח"כ יעקב אשר בדיון |
צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

הצהריים (רביעי) התקיים דיון מקוון מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה בסימן השינויים התכופים בחוקי המשחק והשפעתם על מעמד חוקי היסוד בישראל. בדיון הוצגה סקירה של תיקוני חוקי היסוד מקום המדינה, וחריגותה של ישראל בתכיפות השינויים בהשוואה למדינות אחרות.

ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, מימינה, אמרה כי: "הממשלה הזו עשתה דברים איומים בחוקי היסוד, עשתה להם ממש אביוז. היה מדובר בשני אישים פוליטיים שלא מאמינים אחד לשני ובמקום פשוט לכתוב הסכם קואליציוני רגיל, הם עיגנו אותו בחוק יסוד. הכנסת הזאת, בעזרת הרוב הקואליציוני שלה, הפכה את חוקי היסוד לפלסטלינה, ואני מקווה שדברים כאלה לא יחזרו בעתיד. גם סעיף השריון של ממשלת החליפים ב-70 חברי כנסת, אמרתי בזמן אמת שזה דבר שאסור לעשות.

"יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון לא צריך להתערב בחוקי יסוד, אין לו סמכות לעשות זאת. מה שהכנסת והקואליציה הרעה הזו עשו הפעם- אני מקווה שהדמוקרטיה בעצמה תתקן, והכנסת והממשלה הבאה יבטלו. זה שהכנסת עשתה דבר לא נכון, לא אומר שנדרשת כאן התערבות של ביהמ"ש. אני לא חושבת שלבית המשפט יש איזושהי תבונה שאין בכנסת.

"כשרת משפטים, פרסמתי את חוק יסוד החקיקה, בו היה כתוב שכל חוק יסוד צריך לעבר ברוב של 61, אבל גם כתבתי שלביהמ"ש העליון אין סמכות לגעת בחוקי היסוד. אם יגיע יום בו נצליח לבנות חוקה לישראל, אז אפשר יהיה לשריין אותה ברוב של שני שליש. כל עוד אין לנו חוקה, הרוב צריך להישאר 61 והממשלה צריכה להיות מספיק אחראית כדי לא לעשות שינויים קוסמטיים ופוליטיים חדשות לבקרים.

"אנחנו מציגים אלטרנטיבה לממשלה הכושלת של נתניהו וגנץ, שבין השאר עשו אביוז לחוקי היסוד. זה לא שמישהו בא לקלפי ואומר נתניהו וגנץ התעללו בחוקי יסוד אז לא נצביע בעדם. זה לא כל כך פקטור.

"השאיפה שלנו היא שבנט ירכיב את הממשלה הבאה. אני מקווה מאוד שלקראת סגירת הרשימות, נהיה המפלגה השנייה בגודלה. משרד המשפטים היה תמיד אחד המשרדים החשובים ביותר בעיניי, יחד עם משרד האוצר, אחר כך החינוך והבריאות. יש לי במשרד המשפטים עוד הרבה עבודה. יש בחירה של 6 שופטים לביהמ"ש העליון בשנים הקרובות. זו הזדמנות שלא תחזור על עצמה למחנה השמרני לבסס רוב שמרני, ואני מקווה שאוכל להמשיך בזה".

באשר לחיבור פוליטי, "גדעון סער ומפלגתו היו חלק מממשלת הכישלון. אלקין והנדל היו שם שרים, סער, יפעת שאשא ביטון והאוזר היו חלק מהקואליציה. האוזר הוא זה שעשה את פשרת האוזר, שזה עוד אביוז בחוקי היסוד, שגרמה לזה שלמדינה לא יהיה תקציב לעוד הרבה מאוד זמן. חיבור כזה הוא לא על הפרק".

ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, יהדות התורה: "החוקה בעצם לוקחת את כל החיים ושמה אותם בצורה מסודרת, ועל פיה חיים. זה לא הסתדר, אז הלכו לחלופה של טלאי על טלאי עם חוקי יסוד. נתנו משקל רב לדברים שהם כביכול דמוקרטיים, אבל על הדרך, אותם חוקי יסוד שבאו להגן על מיעוטים, כביכול, גרמו לחוסר איזון בין החלק הדמוקרטי של המדינה, לזה היהודי. לא רק בנושאים דתיים אלא גם בנושאים של זכויות אדם, שקשורות לשאלת ההתנחלויות. למשל, האם הסדרת ההתנחלויות היא דבר שפוגע בחוק יסוד. לכן באים כל התיקונים. אין פה דבר ברור שנותן הסתכלות כוללת.

"חלק מחוקי היסוד דינם להתבטל באופן בו נמצאים היום, כיוון שהם עדיין ניתנים לפרשנות של בתי המשפט. אינני יודע מה הפתרון, אבל לו היה מצב שבו היו מעגנים דעות מסוימות – אם בנושאי דת ומדינה והסטטוס קוו – ונותנים להן הגנה בתוך חוקי היסוד, או אם היו מגנים על זכותם של מתיישבים להתיישב בכל חבל ארץ במדינת ישראל, יכול להיות שהיה נוצר איזון. אבל כרגע זה מקור החיכוך, השחיקה ואי ההסכמה, ולדעתי זה ילווה אותנו עוד הרבה זמן. אם היינו יודעים להגיע למשהו מוסכם לחלוטין שמעגן גם את הזכות מחד וגם לא ידרוס זכויות של אחרים, אז לא הייתה לי בעיה כי זה לא היה ניתן לפרשנות. הבעיה שהיום החוק מדבר רק על הכיוון הדמוקרטי, אך לא מסתכל בדרך על זכויות מיעוטים או רצונות מדיניים-פוליטיים שהמדינה שלנו קמה בגללם. על פי חוקי היסוד של היום, אי אפשר היה להקים את המדינה. עצם הקמת המדינה הייתה כביכול, לפי טענות של אנשים מסוימים, על קרקע גזולה. אז מאיפה נביא את האישור של הטאבו, מהתנ"ך? יש פה בעיה שאנחנו עוד לא יודעים להגדיר את כל ההגדרה, וברגע שאין הגדרה ברורה, עשינו חצי עבודה ואז מישהו בבית המשפט ממשיך את חצי העבודה הזו. יכול להיות שהכל היה נראה אחרת אם ביהמ"ש היה בבואה של הציבור כולו, אבל היום השופטים שופטים לפי השקפת עולמם".

ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "משנת 1948 ועד 1990, היו רק 28 תיקונים או חוקי יסוד חדשים. אז ניתן היה לומר שאנחנו בקצב דומה לזה של מדינות אחרות. מאז, הקצב הוא היפר מהיר וקיצוני, עם כ-30 תיקונים בכל עשור. בסופו של דבר, אנו נמצאים במצב של מעל 100 תיקונים מאז קום המדינה, ממוצע של 1.4, גבוה מאוד מבחינה השוואתית. בשתי הכנסות האחרונות שתפקדו, 20 ו-23, היו חריגות במיוחד. בשבעה חודשים של הכנסת ה-23, תוקנו חוקי היסוד 6 פעמים. בעשורים האחרונים, אנו עומדים על 3 תיקונים לשנה.

"אף מדינה לא עוברת תיקון אחת לשנה, ויש מדינות בהן זה מתוקן פעמים ספורות בלבד. הנתון שלנו ממש חריג, במיוחד כשמדובר על תיקונים חשובים כל כך כמו השינויים של ממשלת החליפים או חוק הלאום. השינויים נעשו בצורה שלא נותנת שום צ'אנס לדיון ציבורי. שבוע של דיונים באישון לילה, כך נעשה עניין של ממשלת החליפים. אלו היו תיקונים שנעשו כמעט בין לילה, והחילו אותם מיד.

"אצלנו, בניגוד לכל מדינה שיש בה חוקה, חוקי היסוד ניתנים לתיקון בקלות. בכל מדינה יש כל מיני מחסומים, המקובל שבהם הוא רוב של שני שליש. ככל שאתה יודע שניתן לתקן את כללי המשחק כל הזמן, יש חוסר יציבות מובנה ובעיה במשילות.

"ככל שהכנסת תשחק יותר ויותר את מעמד חוקי היסוד, תחוקק אותם בשלוש קריאות במהלך לילה אחד, תעשה בהם אביוז, היא תדחוף את ביהמ"ש להתקרב יותר לנקודה שבה הוא יהיה מוכרח לערוך ביקורת חוקתית על חוקי היסוד. כדי שלא נגיע למצב הזה, נכון לחוקק חוק יסוד: חקיקה, אך לא כפי שהציעה ח"כ שקד, ברוב של 61. אנחנו צריכים רוב מיוחד, אנחנו מציעים רוב של 80 שיהיה חזק".

ח"כ קארין אלהרר, יש עתיד: "לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, יש ירידה דרמטית באמון. היא לא באה בחלל ריק, אלא מהבנה שפוגעים בקודש הקודשים במטרה לייצר ממשלה. האירוע הבלתי ייאמן הזה, בו ישבנו בכנסת במשך שבוע, והממשלה שהסתמנה חוקקה חוק יסוד מופרך לחלוטין, שיחקה בכל מה שהיה מוכר לנו, שיחקה בדמוקרטיה שלנו כדי להקים ממשלה של שני אנשים שלא מאמינים אחד לשני עד היום – זו סיטואציה מופרכת. אי אפשר להמשיך במשחק הזה. הגיע הזמן לחוקק חוק יסוד: חקיקה, זה צו השעה. אין לנו יכולת להמשיך ולעשות את הדברים בצורה הזו. אין כאן עניין של ליברלי מול שמרני. זה עניין של כללי משחק. אם לא נייצר כללי משחק אחידים, כולם יפסידו".

ח"כ אוסאמה סעדי, הרשימה המשותפת: "בכנסת ה-20 היה שטף של חקיקה, כשהשיא היה חוק הלאום. זה מדגים לנו את השינוי המשמעותי שקורה בחברה הישראלית. היום, לא היה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שום סיכוי לעבור. יש כיום חברי כנסת שחושבים שהם יכולים לחוקק כל חוק. אחרי חוק הלאום, מחר ישללו זכויות בסיסיות וזכויות חוקתיות מהמיעוט הערבי במדינה. אתמול נאמתי בכנסת על החלטתו של השר לבט"פ אוחנה שלא מאשר חיסונים לאסירים בבתי הכלא, ותראו מה תגובתו לעמדת היועמ"ש. זו עמדה הזויה, שמראה לאן אנחנו כחברה הולכים. בימים שעבדתי כעו"ד, כשאני וחבריי ביקרנו את בית המשפט העליון, מי שעמד נגדנו היו חברי כנסת היום, כולל השר לבט"פ ואחרים, שהגנו על מערכת בתי המשפט והפרקליטות. היום, כשהמדינה והפרקליטות מגישה כתב אישום נגד רה"מ, יש עליהום על מערכת בתי המשפט ורוצים לרסק אותה ואת שומרי הסף".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הגשנו השבוע את מדד הדמוקרטיה לנשיא המדינה, ובולט מאוד עד כמה מדינת ישראל נתונה במשבר אמון חריף בין האזרחים לרשויות השלטון. אחרי שנתיים של שיתוק פוליטי ושנה של משבר קורונה שמלווה בשפל כלכלי, התוצאות בשטח הן משבר אמון ברמות שלא ידענו. במקביל, רוב הישראלים חושבים שיש סכנה משמעותית לדמוקרטיה".

"כל זה קשור בליבה לשאלת כללי המשחק הדמוקרטיים ויציבותם. הדמוקרטיה הישראלית מתאפיינת בחוסר יציבות של כללי המשחק שאמורים להסדיר את החיים הדמוקרטיים המשותפים של כולנו. במדינת ישראל, משנים כללים חוקתיים כמעט כמו שמחליפים גרביים. הבעיה היא הקלות של ביצוע השינויים החוקתיים והדחיפות. שריון של זכויות היסוד שלנו אמור להיות מחוץ לכללי המשחק".

ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "השינוי התכוף בחוקי היסוד משפיע על יחסי כנסת-ממשלה. זה יוצר מצב של אי ודאות בקרב כל השחקנים במערכת ומאפשר לרוב קואליציוני לפגוע בפיקוח הכנסת על הממשלה. בניגוד למדינות אחרות, הליכי החקיקה במדינת ישראל כלל אינם מעוגנים בחוק, אלא אך ורק בתקנון הכנסת. לכאורה, כל ממשלה יכולה לנצל את הרוב האוטומטי שלה בוועדת הכנסת ובמליאה ולקבוע שהצעת חוק יכולה לעבור רק בקריאה אחת".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.2320.155
ליש"ט4.40160.624
ין יפני3.1080-0.08
אירו3.92100.634
דולר אוסטרלי2.49330.646
דולר קנדי2.54020.518
כתר דני0.52710.63
כתר נורבגי0.37901.094
רנד0.21612.612
כתר שוודי0.38821.146
פרנק3.64230.488
דינר ירדני4.55880.152
לירה לבנונית0.02140.469
לירה מצרית0.2057-0.049
עדכון אחרון: 2021-01-19
איננו רואים דברים כפי שהם אלא כפי שאנו