מוצאי ד' בטבת – מלאה חצי שנה להקמת ממשלת בנט-לפיד-עבאס. חברתי שרת הפנים איילת שקד, מעמודי התווך של הממשלה המסוכנת הזו, שהותקפה קשות על עצם תמיכתה בהקמתה, ועל הפניית העורף לכל הבטחות-הבחירות של מפלגתה "ימינה", היתה בכל זאת מלאת-תקווה שהתוצאות לא יהיו כ"כ נוראות, וביקשה מהציבור זמן קצר לאחר מכן: "תשפטו אותנו לפי המעשים".
אני אמנם לא מסכימה אתה כלל, לא מסכימה שנכון לשפוט רק לפי המעשים, כי התודעה חשובה לא פחות מהמעשים. התודעה, "הנרטיב" כפי שקורא לזה השותף הבכיר בקואליציה, מנסור עבאס, הנרטיב חשוב לא פחות. הממשלה המסוכנת הזו לא רק שוחקת, אלא ממש רומסת את הנרטיב הציוני ומכפיפה אותו לנרטיב של התנועה האיסלאמית ושל מרצ. ערך השוויון רומס יום יום בממשלה ובכנסת את הערכים הבסיסיים ביותר כמו: התיישבות, רוב יהודי, ואפילו בטחון המדינה. סוס טרויאני נכנס לתוך מסדרונות השלטון, וריחו ניכר בכל מקום.
אבל, לאור בקשתה של איילת, ערכתי כאן רשימת "מעשים" לפיה אפשר "לשפוט" את הממשלה במלאת לה חצי שנה.
משרד האוצר נמסר לישראל ביתנו (ואתו גם כל המערכת השלטונית הנוגעת לאוצר). המשרד נחוש לרוקן את בתי המדרש, ועושה זאת על גבם של תינוקות ופעוטות. עד עכשיו, למרות מאמצים רבים של חברי "ימינה", משפחות אברכים לומדי תורה (שימינה ביקשה את תמיכתן בבחירות) נאלצות לשלם כ 5,000 ש"ח לחודש עבור מעון לילדיהן, והגיעו לפת לחם ממש!
במקביל לאי-הצלחתם של ח"כי ימינה מול האוצר, חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת דווקא הצליחו: בשבוע שעבר עברה בכנסת הצעת חוק של המשותפת, להקלה על סטודנטים הלומדים בחו"ל (רובם ערבים), כאשר אחמד טיבי מבהיר שמדובר באתנן לרשימה המשותפת על כך שמשכה את ההסתייגויות שלה נגד חוק התקציב. בכך הובהר שוב, עד כמה ה"משותפת" היא הרגל התותבת של הממשלה, שאינה יכולה לעמוד בלעדיה.
בתקציב שהעביר שר האוצר הוקדשו סכומי עתק לערבים, ללא שום פרופורציה לחלקם באוכלוסיה, משום שחיזוק החברה הערבית הוגדר כ"אינטרס לאומי עליון", ובמקביל, ללא שום הצהרה או גילוי דעת, התקבלה סדרת החלטות שמוכוונות בכינון-ישיר נגד משפחות ברוכות ילדים.
משרד הפנים נמסר לאיילת שקד, שהפכה שבויה בידי ווליד טאהא יו"ר ועדת הפנים. והתוצאות לא אחרו לבוא: חוק החשמל שקודם בשיטת הפרוטקשן ילבין 70 אלף בתים ערבים בלתי חוקיים, מספר חסר תקדים בכל קנה מידה, וגם ירמוס – לראשונה בתולדות חוקי מדינת ישראל – צווים חלוטים של בתי משפט, ויאפשר – גם לראשונה בתולדות המדינה – גזל קרקעות באישור המדינה.
מול 70 אלף הבתים הבלתי חוקיים האלה עומדים מושפלים תושביהם של כ 3,000 בתים של יהודים בהתיישבות הצעירה ביו"ש, הם לא יזכו לחיבור לחשמל, הם נדונו לעוד חורף קשה מנשוא, כי השותפים הערבים והשמאלנים מתעקשים שבהם מותר להמשיך להתעלל.
בכל זה לא די: חוק חריש נקבר בעודו בחיים ע"י אותו ווליד טאהא. העיר חריש, שהוכרזה ע"י טאהא כנטע-זר, התנחלות, בלב אזור ערבי-פלסטיני, נותרה ללא ועדת תכנון, ויודעי-דבר מספרים שמתנהל מו"מ על הכנסת החוק לתהליך החיאה תמורת בקשיש נאה לרע"מ.
משרד הבטחון נמסר לבני גנץ, למרות שהתחננתי בפני חברי שלא תעשו זאת. וגנץ אכן אינו מכזיב: היום כבר הבהיר (בתשובה לשאילתא של ח"כ קטי שטרית) שמבחינתו לא רק הרשות הפלסטינית משתלטת על השטח ביו"ש, גם המתנחלים משתלטים. ולכן, מתוך 50 תקני כח-אדם שהוא קיבל כדי להשיב מלחמה מול תכנית ההשתלטות הפלסטינית: 30 הוא "שתה" לתפקידים אחרים, וה 20 הנותרים יטפלו גם ב"השתלטות" של מתנחלים.
גנץ לא מסתפק בהימנעות מהגנה על השטח שלא יכבש ע"י הרש"פ, הוא הולך צעד קדימה והופך את המנהל האזרחי לרגל המסיימת של תכנית ההשתלטות של עבאס (לא מנסור, מחמוד המכונה אבו-מאזן), הוא כבר הלבין 1,000 יח"ד פלסטיניות, וממשיך במרץ לקדם עוד ועוד תכניות הלבנה כאלה.
צוות להגנה על שטחי סי לא הוקם ע"י גנץ, אבל צוות לטיפול ב"אלימות המתנחלים" – כן הוקם, והשר שוסטר תפס את מקומו של שי ניצן במשימה למרר את חיי מתיישבי יו"ש. רגע, אולי אפשר בכל זאת לשמוח כי אביתר הוקמה? אז זהו, שלא. אביתר תקועה בגלל התנגדות השמאל. תשאלו את דניאלה וייס ואת יוסי דגן.
בני גנץ כשר בטחון פועל ביתר שאת לחיזוק הרשות הפלסטינית הרצחנית. כנגד החוק המחייב קיזוז כספי טרור – הוא יצר פטנט של דלת מסתובבת שמחזירה בכל זאת את הכספים לאבו-מאזן, כדי לוודא שמשכורות המחבלים ישולמו במועד. ועוד משהו: שמתם לב שאין עדין החלטה להריסת הבית של המחבל הארור אבו שחאדם ימ"ש, שרצח את אלי קיי הי"ד? זה לא רק שעבאס לא מוכן לעמוד דקה דומיה לזכר הנרצח, ולא מוכן לגנות את הרוצח, הוא כנראה גם לא מוכן שבית הרוצח יהרס. איך זה משפיע על ההרתעה, ועל גל הפיגועים שרק מסלים? כולם יודעים.
למשרד לשיתוף פעולה אזורי היתה עדנה: הוא נמסר לעיסאווי פרייג' ממרצ, שמקדיש את כל זמנו ומרצו לעשות "הנשמה" לאוסלו. פרייג' נסע בשם הממשלה לאירופה, למבצע גיוס כספים לרש"פ. זו שמשלמת משכורות למחבלים, שמתקצבת בתקציבי עתק (תקציבים שלנו!) את פרויקט ההשתלטות על השטח ביו"ש, שמגישה נגדנו תביעות בהאג. בשבילה מגייס שר בממשלה תרומות!
משרד החוץ נמסר ליאיר לפיד, שכבר כתב את תכניתו המדינית – תכנית אוסלו ג' – ומסתובב נון-סטופ בבירות העולם כדי לקדם אותה, באין מפריע בכלל. יותר מזה: היקף, קצב, ואי-הבידוק של חומרים שנכנסים לעזה, תואם לחלוטין את תכנית לפיד, ומוחק יום יום בגלגלי המשאיות את הישגי מבצע "שומר החומות".
2 שרים ממרצ מגיעים לועדת התכנון של ירושלים ומקפיאים במו-ידיהם ובתחפושת של עמדות מקצועיות של משרדיהם את בניית השכונה היהודית בעטרות.
הממשלה כולה הכריזה על מיגור הפשיעה במגזר הערבי כעל משימה לאומית, גייסה לצורך כך תקציבים, כח אדם, ומקדמת סדרה של חוקים לטובת משימת-העל הזו. המשימה אינה כוללת, אני חוזרת: אינה כוללת, מיגור הפשיעה הלאומנית-אנטישמית נגד יהודים. בנושא הזה ימשיכו לטפל בכלים הרגילים, שכבר ראינו איזה תוצאות הם יודעים להניב.
אפשר לכתוב עוד, ועוד, ועוד. אבל נראה לי שבכך די. "תשפטו אותנו לפי המעשים" – אמרה איילת שקד. יש שופטים בירושלים, בנגב, בגליל, בלוד וברמלה, ביהודה ובשומרון, ובכל רחבי הארץ. הם ישפטו.
—
ח"כ אורית סטרוק הינה ח"כ מטעם סיעת הציונות הדתית ומכהנת כיו"ר הסיעה
