לפני שבועות אחדים דווח כאן ב'בחזית' על האפליה של משרד הפנים בין תלמידי ישיבות לסטודנטים המתגוררים בחו"ל ולומדים בישראל, המחזיקים שניהם ב'תעודת סטודנט', בכל הקשור למתן אישורי כניסה בימי הקורונה.
בעוד שעבור סטודנטים המתגוררים בחו"ל ולומדים באוניברסיטאות וקמפוסים בישראל נותרו השמים פתוחים, הרי שעבור תלמידי ישיבות המתגוררים בחו"ל ננעלו שערי הכניסה לישראל על סוגר ובריח.
יצוין, כי בעוד בפני תלמידי הישיבות נותרו השמים סגורים, הרי שבכל הקשור לאברכים בעלי אזרחות זרה, כן ניתנה האפשרות להיכנס לישראל. זאת, מאחר ועל פי רוב מדובר בתושבי חוץ שנישאו לבעלי אזרחות ישראלית ומתגוררים בארץ, וטרם הספיקו להסדיר את הרישום במרשם האוכלוסין, ועוד כהנה וכהנה.
לראשונה: נשללו אישורי הכניסה לאברכים
ל'בחזית' נודע, כי החל מהשבוע, באופן מפתיע ושערורייתי, הורה משרד הפנים לחסום את שערי הכניסה לארץ גם בפני אברכים.
מדובר באברכים בעלי אזרחות זרה, שכאמור, נשואים לבעלי אזרחות ישראלית המתגוררים בישראל ויצאו לחו"ל לצורך השתתפות באירועים משפחתיים, ביקור ההורים המבוגרים וכדו', שביקשו לשוב ארצה ונתקלו בשער נעול לצד נימוק דרקוני ומקומם האוסר על כאלו שיצאו את שערי ישראל לחזור אם טרם חלפו 30 יום מאז היציאה משערי נתב"ג.
עסקנים שטיפלו בנושא אומרים ל'בחזית', כי מדובר בצעד בלתי הגיוני בעליל, כאשר נדמה שכל הדרכים כשרות על מנת להצר את צעדי האוכלוסייה החרדית בתקופה רגישה זו. "נניח לרגע בצד את השאלה אם יש מקום להתעמרות החדשה מבית היוצר של משרד הפנים. הטענה היא כרגע, למה אתם מגיעים עם החלטות שכאלו באופן חד צדדי ומבלי להודיע על כך בפרק זמן סביר מראש?", אומר ל'בחזית' עסקן חרדי בכיר.
"לצורך העניין, אם יש אברך שיצא לאנגליה לשבוע בלבד, מה הסיבה שעליו להיתקע שם חודש?", תוהה עסקן שהעלה בפנינו את הסערה האחרונה.
"לא באמת קיבלנו תשובות", הוא אומר, "נתקלנו יותר במשיכת כתף מעיקה שרק העצימה את התחושה שמדובר בהחלטה נמהרת שהתקבלה ללא הרבה מחשבה. ההסברים היו בסגנון, 'המדינה בסגר, העסקים קורסים והאברכים מטיילים להם בעולם?'", כאשר ברור כי היציאה מהארץ נועדה למטרות שהוגדרו מראש בלבד.
בשיחה עם גורם ב'אגודת ישראל', נמסר ל'בחזית' כי הוצע "למשרד הפנים כי בשלב בקשת היציאה מהארץ, אשר בימים אלו ממילא נדרשת תוך הצגת אישור ממוסד הלימודים או הישיבה בה לומד מגיש הבקשה, תתווסף סיבת היציאה, שכן לעיתים מדובר בנסיבות מיוחדות וב'מקרים דחופים' שהינם מעבר לרצון העז להשתתף בחתונת אח או אחות". לדבריו, הודיעו ללשכה כי ההצעה התקבלה ואז הם הבינו שמהתלים בהם. "התחלנו לתהות, 'מי הגורם המוסמך לקבוע את ההגדרה של 'מקרים דחופים'? האם קיים במשרד הפנים נוהל יציאה מהארץ לימי הקורונה? אם כן מה הנוהל, תציגו אותו בפנינו', דרשנו אלא שנדחינו בשלל התחמקויות".
יצוין, כי ההחלטה הראשונה שהפלתה בין סטודנטים חילונים לחרדים (רווקים) התקבלה באופן מפתיע על ידי שר הפנים אריה דרעי, שהחליט ללא כל הנמקה לבטל מתווה חזרה לארץ, שכבר נבדק ואושר על ידי המל"ל ומשרדי החינוך והבריאות ושכבר יושם בהדרגה בשטח. דרעי הורה על ביטול המתווה באופן פתאומי, כשהוא מותיר בישראל את מי שכבר הספיקו לחזור, ומנגד, בביתם תלמידי ישיבות שכבר היו בדרכם ארצה ונאלצו לסוב על עקבותיהם כלעומת שבאו.
הטענה כלפי דרעי הייתה כי בשעה שכלל הגורמים המקצועיים סמכו את ידיהם על המתווה שגובש, הרי שהחלטת היחיד של דרעי כמוה כמתן לגיטימציה לתווית השלילית שהוצמדה לאוכלוסייה החרדית בכל הקשור לאכיפת תקנות הקורונה. דרעי מצדו נימק את הצעד שלא לציטוט בכך שאינו רוצה שבעתיד יואשם באחריות לייבוא הקורונה לארץ על ידי החרדים ממקום מושבם בחו"ל.
ל'בחזית' נודע, כי מעקבים וביקורות שנערכו אחר ישיבות שהספיקו לקלוט תלמידי חו"ל בטרם יצאה הנחיית משרד הפנים בנושא, ובהם ישיבת בעלזא ששכרה 'מלונית בידוד' בערד עבור תלמידי הישיבות המתגוררים בחו"ל, יצאו תקינות לחלוטין. מה שרק מוכיח כי המתווה שאושר על ידי הגורמים המוסמכים, אכן עמד ברף הסביר של האכיפה, ורק מעצים את התהיות סביב ההחלטה החד צדדית שהתקבלה על ידי שר הפנים.
הסיבה המרכזית: סירובה של הנהלת 'מיר' למתווה
בתוך כך, נודע ל'בחזית' כי אחת הסיבות שככל הנראה הובילו את השר דרעי לסגור את שערי נתב"ג בפני תלמידי ישיבות, נובעת מהעובדה כי מספר ראשי ישיבות ובראשם הנהלת 'ישיבת מיר' הודיעו כי הם מסרבים לקחת אחריות לאכוף את הבידוד על ידי התלמידים והעדיפו שתלמידיהם תושבי חו"ל יישארו לעת הזאת בביתם.
"צריך לדעת כי אמנם השר אריה דרעי מטפל בנושא באופן יסודי ומסייע בנושא ונכון שהתקבלה החלטה שעל פניו נראית מקוממת, אך למרבה ההפתעה והפליאה, היו אלו דווקא ראשי הישיבות בעצמם שהודיעו כי האחריות גדולה מדי עבורם, בכדי שיוכלו ליטול זאת על עצמם", מאשרים ל'בחזית' גורמים בסביבת הח"כים פרוש, טסלר ואייכלר.
לדברי גורם המעורב בפרטים, "ראש ישיבה גדולה ומוכרת עמו נועצנו בנושא, הבהיר באופן נחרץ וחד משמעי: 'אין לנו את האפשרות והאמצעים לקחת אחריות ולאכוף את הסגר על מאות תלמידים'".
בשיחה עם 'בחזית' מסביר גורם אחר שמעורב בנושא, כי "תלמידי חו"ל הלומדים לדוגמה ב'מיר', מתגוררים כידוע בדירות שכורות. בהנהלת הישיבה הבינו כי אין כל סיכוי שבעולם להכניס מאות תלמידים למעקב בידוד בתנאים שכאלו".
לדבריו, "בעוד בישיבות אחרות קיימת פנימייה מסודרת שטכנית ניתן להכניס את הבאים בה בהסגר, התנאים ב'מיר' ובישיבות נוספות אינן מאפשרות לממש תנאי בידוד על פי הקבוע בחוק".
מנגד, מנהל ישיבה שכן הייתה מוכנה ליטול על עצמה את האחריות לשמירת כללי הריחוק והבידוד על ידי התלמידים, אומר ל'בחזית', כי "איך שלא נסתכל על זה, מדובר באפליה בין תלמידי ישיבה לסטודנטים המתגוררים בחו"ל ומגיעים ארצה לצורך לימודים – בעוד כלפי הראשונים מיושמת מדיניות קשוחה וקנטרנית, הרי שכלפי הסטודנטים המתגוררים במעונות, הבעיה מתקבלת בהכלה מצד משרד הפנים".
מלשכת שר הפנים נמסר בתגובה: "בדקתי. אין שום שינוי בהנחיות".
