ועדת החוקה בראשות מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג האריכה בפעם השביעית את מצב החירום בשל הקורונה ב-60 ימים נוספים, עד ל-25.10.21 ואישרה כאמור, את תקנות התו הירוק שייכנסו לתוקף הלילה בחצות, ובהן החרגת ילדים עם צרכים מיוחדים בעלי תעודת נכה עם פטור מתור, עד ל-5.9 במקום עד ה-9.9 כפי שנכתב בתקנות המקוריות.
כמו כן, אישרה הוועדה להסיר את ספרד וגיאורגיה מרשימת המדינות בסיכון מרבי, שהיציאה אליהן נאסרה, וכן האריכה בחודש נוסף, עד ל-20.9.21 את החובה לביצוע בדיקה בכניסה לישראל.
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "לפני 8 ימים דנו במשך יום שלם בבדיקות מהירות ובנושא המקומות הפתוחים כמו בריכות שחיה ופארקי מים. הצבעתם על פיילוט לבחינת הבדיקות המהירות ולמרות השיפור, מיום ליום הולכים פחות לבדיקות כי נמאס ולא רוצים להיבדק. יש אזורים שלמים בפריפריה שהמתחמים לא נפתחים ב-8. 3,700 אתרי בריכות שחייה שוממים שבוע ימים ירידה של כ-80% בבריכות. איך ייתכן שהבריכה הפתוחה ריקה והקניון מלא?".
ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "יש להכיר בבדיקות PCR, אחרת זה מאוד מקשה על ההורים. יש להסדיר פטור מתשלום לילדים שעברו חיסון ראשון. כרגע בתקנות נרשם שרק ילדים עם צרכים מיוחדים שיש להם פטור מתור ייכללו בהחרגה ויש להחריג את כולם".
ח"כ קרן ברק (הליכוד): "ברגעים אלו אתם עושים שואה כלכלית לעשרות אלפי עסקים בישראל. אני מבקשת שתצא מכאן קריאה אמיצה של חברי קואליציה ואופוזיציה, שלצד כל הגבלה יוצמד תג מחיר של סיוע כלכלי. כשהייתי בקואליציה דרשתי והשגתי אותן דרישות למענקים לעסקים, חשוב שגם אתם תתעקשו על זה".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "עלינו לקבל נתונים. כרגע נראה שיש ערבוב שיקולים בין מה שעל משרד הבריאות לשקול לבין מה שהוא שוקל כדי לא לריב עם משרד החינוך. בעלי עסקים נפגעים, וחייבים לתת להם פיצוי. אנחנו מקבלים דיווחים על תורים בלתי אפשריים, על בלגן נמשך, משפחה יוצאת בבוקר וצריכה להמשיך את היום ויש תורים ארוכים. הבריכות אמורות היו להיות מלאות אך הן ריקות כי אנשים לא מצליחים לקבל תו ירוק. עד עכשיו אין נתוני הדבקות על הברכות".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): הממשלה הכריזה שתעשה כל מאמץ להימנע מסגר אך יש תחושה שמנסים להכניס סגר מהדלת האחורית. כל הנתונים מראים שהחלת התו הירוק על הבריכות לא נכונה. הגדלתם את הצפיפות בקניונים וחופי הים. יש לשנות זאת עוד היום. בנוסף, לגבי המסעדות, לפני שנה אחרי הסגר השני, הגיע ענף המסעדנות למתווה מוסכם של תו ירוק בפנים ותו סגול בחוץ. למה אי אפשר להפעיל זאת גם היום?.
משרד הבריאות: "אם התחלואה תמשיך להיות משמעותית בימים הקרובים תהיה הערכה מחודשת לגבי פתיחת שנה"ל; 700 חולים קשה בבתי החולים ועוד 100 באשפוז ביתי; 10,300 מאומתים חדשים; 73% מחוסנים בגילאי 18-16 ו-45% בגילאי 16-12; שיעור החיוביים בבדיקות המהירות עומד על כ-2.5%; 95% מהם נמצאו חיוביים גם ב-PCR".
אילנה גנס ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות: "ממחצית יוני ישראל בגל תחלואה נוסף. רואים גל תחלואה דומה במדינות נוספות עם אחוזי התחסנות גבוהים כמו בישראל. רואים הדבקה חוזרת גם במחוסנים ובמחלימים. קצב ההכפלה עומד על כ-10 ימים. לצד העלייה בתחלואה אנו רואים גם דעיכה חיסונית מסוימת שגורמת להדבקה גם בקרב מחוסנים".
"כיום אנו עומדים על 700 חולים קשה בבתיה"ח ועוד 100 באשפוז ביתי. בחודש אוגוסט כרגע אנו עומדים על 368 נפטרים, מקדם ההכפלה ממשיך להיות סביב 1.2 למרות שירד במידה מסוימת בעקבות משמעת הציבור והבוסטר השלישי. התייצבנו על 55,000 בדיקות מהירות ביממה וברוב המקומות זה עובד טוב. החל מהיום יתווספו עוד שני ספקים ויורחבו שעות הפעילות".
עוד אמרה: "בתחילת יולי ירדנו ל-1.3 1.4 ב-R כך שלא האטנו משמעותית את קצב התחלואה למרות המאמצים. בשבועיים האחרונים כנראה בזכות הבוסטר, ויתר ההגבלות רואים את תחילת ההשפעה. צריך לנקוט בכלל האמצעים כדי להרוויח זמן שיאפשר לחסן כמה שיותר אנשים. הזמינות לקבלת חיסון היום היא מידית".
יו"ר הוועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הגיב לדבריה ואמר כי "פתיחת שנה"ל תביא בהכרח להדבקות וזה פוגע באסטרטגיה של משרד הבריאות לקניית זמן. אם הייתם פותחים באוקטובר את שנה"ל הייתם במצב הרבה יותר טוב. כרגע זה סותר את הרצון להגיע לכמה שיותר מחוסנים".
אילנה גנס: "בימים הקרובים תהיה הערכה מחודשת לגבי פתיחת שנה"ל. אנחנו רוצים לפתוח את שנה"ל כסדרה עם כל האמצעים שיבטיחו עד כמה שניתן מניעת הגעה של ילדים חולים. יש סקטורים הממשיכים ללמוד בתקופה הזו בכל מקרה, כמו האוכלוסייה הערבית. כיום 73% של בני 16 עד 18 ו-45% בקרב בני 12 עד 16 ואנחנו מקווים שהמצב יהיה יותר טוב. ראינו לאורך שנה"ל את הנזקים באי חזרת ילדים לבתיה"ס".
גנס הוסיפה כי "מאות ואלפים יצאו חיוביים בבדיקות האנטיגן המהירות בכניסה לאתרים ו-95% מהם נמצאו חיוביים גם לאחר מכן ב-PCR. 62% מהנבדקים הם ילדים בגילאי 12-3, כל היתר הם שאר הגילאים. שיעור החיוביים בקרב הנבדקים בבדיקות אנטיגן מהירות עומד על כ-2.5%".
"אדם שבדיקת האנטי גן שלו חיובית מקימים עליו חובת בידוד במערכות והוא מחויב לבדיקת PCR בתוך 24 שעות מקבלת התשובה. אם לא ביצע בדיקה תוך 48 שעות חלה עליו חובת בידוד ל-14 יום ללא אפשרות קיצור. סביב 60% ביצעו בטווח של 48 שעות".
ניר עוז, יו"ר מנהלי בריכות שחיה ומרכזי ספורט: "הממשלה הציעה לסגור את בריכות השחייה ב-18.8 ובתקשורת דובר על כך כבר מה-12.8 ואנשים החלו להדיר רגליהם מהבריכות כבר אז. אנחנו עומדים מול שוקת שבורה. מאז החלת התו הירוק אנחנו בירידה של 90%. אם חשבנו שהשנה נצליח לשרוד ולהחזיר את חובות השנה שעברה אנחנו באפס אחוז הכנסה. מתוך מחקרים שהעברנו מהארץ ומהעולם, בריכות מקורות לא שונות מבריכות פתוחות. משרד הבריאות שולח את הציבור לים ולקניונים כשהבריכות הוא המקום הבטוח ביותר. אבקש שתחריגו אותנו כי אנחנו שונים משאר הענפים".
חלק נוסף של תקנות עסק בחובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ גינזבורג הציע לאפשר בדיקה שלישית כעבור מספר ימים מרגע החזרה מחו"ל וביקש לדעת האם הנושא נבחן במשרד הבריאות.
אילנה גנס ממשרד הבריאות השיבה כי הנושא נבחן וכרגע אינו מתאים כי הוא דורש הרבה מנגנוני יישום. "חלק מהמדינות מתנות קיצור בידוד בבדיקות כל 48 שעות, אך לא כול מודל שעובד בחו"ל יכול להתאים בישראל. היינו רוצים שכל חוזר חו"ל ייבדק, לא רק אלה עם חובת הבידוד. לאורך החודשיים האחרונים אנחנו רואים נתונים מאוד דומים בין מחוסנים למחלימים, התנהגות הנגיף מאוד דומה".
"אדם שהוא מחוסן גם אם הוא נדבק לאחר מכן, הסיכון שלו להדביק אחרים הוא נמוך. כרגע אנחנו לא רואים לצערנו שום שינוי בתקופת הדגירה של הנגיף, גם כשאנחנו מדברים על זן דלתא, דווקא להיפך, הפרסומים האחרונים רק מראים שהמאומתים ממשיכים להפריש את הנגיף הזה גם לאחר 18 19 ימים, גם אם לא בהיקפים גדולים".
הוועדה דנה רבות בנושא החרגת ילדים עם מוגבלות מהתו הירוק
עו"ד טל פוקס ממשרד הבריאות: "הפתרון שניתן לילדים עם מוגבלות מוצע כהוראת שעה, הוא לא מושלם אך הוא הכי טוב שידענו לתת מידית. לפי המוצע, ילדים עם תעודת נכה שכתוב עליה פטור מתור לא יצטרכו לעשות בדיקה מהירה לצורך תו ירוק ויוכלו להיכנס. בחרנו את זה כי זה קו ברור. אם נאמר שכל הילדים עם תו נכה זה מוסיף קבוצה רחבה שלדעתנו לא זקוקה לפטור הזה".
אילנה גנס ממשרד הבריאות: "יש קבוצות ילדים הזכאים לפטור מתור בעיקר בעקבות מוגבלות נפשית שכלית אוטיזם או בעיות נפשיות המונה כ-23,000 מתוך כ-40,000 ילדים בעלי תעודות נכה. ההוראה כרגע מרחיבה מדי מבחינתנו בגלל חלק גדול מהילדים הללו מסוגלים לעשות בדיקה. אנחנו מנסים לתקף בדיקות רוק פשוטות שיוכלו לאפשר לילדים לעשות בדיקות שיקלו עליהן. אנחנו מצפים לתיקוף שלהן בתוך שבועיים ואם לא יהיה פתרון כזה נאריך את הוראת השעה".
מ"מ היו"ר ח"כ איתן גינזבורג הציע למחוק את המילים "המציינת את זכאותו ללא המתנה לתור", ובכך להרחיב את היכולת של כל הילדים בעלי תו נכה לקבל פטור מהצגת הבדיקה לצורך תו ירוק.
עו"ד הדס אגמון הממונה המשפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "מוסכם שיש ילדים שלא יכולים להיבדק ומוטב שהפטור יהיה פרטני אבל יש כל מיני בעיות תפעוליות. הפטור כרגע כולל כ-20,000 ילדים כאשר יש אוכלוסייה נוספת שלגביה נעשית עבודה למצוא פתרון אך מי שישלם את המחיר הם הילדים שלא יכולים להיבדק. אם תוך שבועיים יימצא פתרון צריך לספוג את הפטור עבורם עד אז. הפתרון של תעודת נכה מאוד מעשי".
בועז הרמן מנכ"ל איל"ן: "נכות סומטית נגרמת כתוצאה ממחלה או תהליך הפוגע במערכת העצבים המרכזית או מערכת השלד. נציגי משרד הבריאות טועים ומטעים. מספיק לקרוא באתר המשרד מה ההגדרה. נאמר שנתנו את ההחרגה לילדים עם אוטיזם ומפתיע כי המשרד הוא המגדיר את ההגדרות ויודע את סבלם של ילדים שיש להם נוסף לשיתוק מוחין, התכווצויות, בעיות נשימה ותנועות לא רצוניות. אלו ילדים שכדי לעשות טיפול שיניים עושים להם הרדמה כללית. זה מחדל בתעדוף של טיפול, זו בעיה ערכית. אני בטוח שמנכ"ל המשרד והשר לא יודעים כי אחרת לא היו נותנים לזה יד. זו לא מדיניות שוויונית ונוגד את אמנת האו"ם. אנחנו מקווים לא להגיע לעתירה לבג"ץ אך מוכנים לכך אם נצטרך. נכון להיום הילדים שלנו בסגר ואני מבקש לתקן את המעוות במהירות האפשרית".
ח"כ רוטמן: "בסופו של דבר אנחנו יורדים לרזולוציות שקשה לעקוב אחריהן וככל שאנחנו מתקדמים אנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן, אף אחד לא אוכף ונוצר מצב של זלזול בתקנות. עדיף שתהיה הוראת חוק פשוטה. לקבוע כלל פשוט כמו לדוגמה בבית כנסת- תו ירוק מעל 50 וכל אחד אחראי לעצמו. חייבים לחשוב מה התקנות מייצרות לתרבות הציות להן. חוסר הציות עלול להביא למצב שכשנצטרך את הכלים הללו הם לא יעמדו לרשותנו".
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "המקרה הזה הוא דוגמה ללמה חוק הסמכויות הוא חוק רע. אנחנו יודעים שהפתרון בתקנות רע ויו"ר הוועדה הציע פתרון נכון אך אנחנו לא יכולים לאשרו. יש לדרוש את התיקון כדי להיטיב עם כלל הילדים הנזקקים לכך".
אילנה גנס אמרה בסיום הדיון: "אנחנו מבינים את הרגישות המאוד גדולה בריאותית וחברתית וערים לקושי שאיתו מתמודדים יום יום. אין לנו קושי עם עמדת הוועדה אך אנחנו מבקשים לייצר בימים הקרובים פתרון מאוזן שייתן מענה, לצד האפשרות לחייב את הילדים שאין להם מגבלה אמיתית לבצע את הבדיקה. לכן נבקש לפחות 3 ימי עבודה לגיבוש הפתרון. במקרה שלא נצליח לגבש מענה טוב, אנחנו מוכנים לקבל את עמדת הוועדה להרחבת כלל האוכלוסיות של תו נכה".
מ"מ היו"ר ח"כ גינזבורג נענה לבקשת משרד הבריאות למספר הימים על מנת לגבש פתרון ואמר כי יאשר את התקנות כלשונן ותוקפן יהיה עד ה-5 בספטמבר 2021.
