יהדות » חריף מתוק » כשהרה"ק מאפטא התנגד לפיטוריו של השוחט
חריף מתוק
איך קנאים פוגעים? • חלוקה: לאורך או לרוחב? • 'מיוחס' שעדיין לא שמעו עליו • כש'אצבון' לא זוכר את 'אוזני'
שחיטת עוף בערב יום כיפור | צילום אילוסטרציה: Yehuda Bernstein, שאטרסטוק

"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" (כה, יא) 

"לפי שהיו השבטים מבזים אותו: 'הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת אלילים והרג נשיא שבט מישראל', לפיכך בא הכתוב וייחסו אחר אהרן" (רש"י).

"סתם מכבדים אותך", הקניט בחור מיוחס מאוד, שלא בדיוק היווה המשך לשושלת אבותיו, בחור ממשפחה פשוטה שהתעלה בתורה ובמידות. "אבותיך הם עמי ארצות פשוטים. אבותיי הם גדולי תורה וידועי שם מזה מספר דורות". 

"ממני אמנם רק מתחיל הייחוס במשפחתי", השיב התלמיד חכם לפוחז, "אבל הייחוס המפואר שלך נקטע אצלך. אני כבוד ונחת לאבותיי, ואתה מהווה לאבותיך בושה וצער"…

"בקנאו את קנאתי בתוכם" (כה, יא)

זמן מה התגורר הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן בעיר ראטין. בעת היותו שם התעורר רינון על השוחט שאינו מתנהג כשורה בעניינים מסוימים. ביקש הרה"ק מפרמישלאן להעבירו ממשרתו. אלא שנודע הדבר לרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל, ה'אוהב ישראל' מאפטא, והוא התנגד לכך ודאג שלא תקופח פרנסת השוחט.

שאל רבי מאיר את ה'אוהב ישראל', הלא על עניינים אלה אמרו חז"ל (סנהדרין פא:): "קנאין פוגעין בו" וכל שכן להעבירו ממלאכת שמים זו שיראת שמים מרובה יותר דרושה לה?

הסכית ה'אוהב ישראל' לדברי הרה"ק מפרמישלאן ולבסוף השיב: ואני מפרש "קנאין", היינו הצדיקים שבוער בלבם כבוד שמים ומקנאים קנאת ה' צבא-ות, "פוגעין בו", מלשון תפילה [כמו "ואל תפגע בי", עיין ברכות כו] – מתפללים בעדו אל השי"ת שישיבהו בתשובה שלמה… 

"לאזני משפחת האזני" (כו, טז) 

"לאזני – אומר אני שזו משפחת 'אצבון', ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו" (רש"י). 

כוונת רש"י: כאשר ירדו יעקב וצאצאיו למצרים, פירטה התורה בפרשת ויגש את שמות היורדים למצרים, ושם נמנו בין בניו של גד (בראשית מו, טז): "ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי".   

ואילו בפסוק שלפנינו חסרה בבני גד משפחת 'אצבון' אך לעומת זאת הופיעה משום מקום משפחה חדשה בשם 'אזני'. וראוי להבין פשר הדבר.

בספר 'דברי אברהם', לגאון רבי אברהם טכורק, ביאר בדרך רמז באופן נפלא: בגמרא (כתובות ה:) דרשו חז"ל: מפני מה נבראו אצבעותיו של אדם מחודדות? כדי שאם ישמע דבר שאינו הגון – יניח את האצבעות באוזניו ויסתום אותן מלשמוע. 

כאשר פיתו המדיינים את בני ישראל לעבירה, היה על בני משפחת 'אצבון' (מלשון אצבע) לזכור את תכלית שיפוען של האצבעות שנועדו לסתום את האוזן ולא להאזין לפיתוי של מדיין. לכן שינו את שמם ל'אזני' למען יזכרו בפעם הבאה בעת שיתגבר עליהם הניסיון – לסתום את האוזניים מיד.  

"עצרת תהיה לכם" (כט, לה) 

בגמרא (פסחים סח:) נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע בביאור הפסוקים כיצד צריך יהודי להתנהג ביום טוב. לפי רבי אליעזר או "כולו להשם" שישב יהודי בבית המדרש במשך כל היום וילמד תורה או "כולו לכם" שיעסוק בעונג יום טוב כל היום באכילה ושתייה. ואילו רבי יהושע סובר "חלקהו, חציו להשם וחציו לכם", גם תפילה ותורה וגם אכילה ושתייה. 

מספרים על אחד מתלמידיו הישישים של השרף מקוצק ששמע שני אברכים שלומדים סוגיה זאת בגמרא ודנים על משמעות דבריו של רבי יהושע שאמר "חלקהו, חציו להשם וחציו לכם". נשא אותו זקן את עיניו ושאל את אחד האברכים: "יונגערמאן (-איש צעיר), אמור לי כיצד מחלקים – לאורך או לרוחב?"

דהיינו: אם מחלקים את יום טוב לשניים ברוחבו, הרי שעד חצות היום מתפללים ולומדים ולאחר מכן רק אוכלים ושותים; אולם אם מחלקים את יום טוב לאורכו, הרי שכל היום – גם האכילה ושתייה – הם חלק מ"חציו להשם"…

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

נכון לתאריך: 2020-08-07
USD3.4090
GBP4.4659-0.55
JPY3.2280-0.04
EUR4.0327-0.129
AUD2.45930.457
CAD2.5527-0.468
DKK0.5413-0.111
NOK0.3785-0.185
ZAR0.1934-0.052
SEK0.3911-0.077
CHF3.7326-0.517
JOD4.8076-0.004
LBP0.02250
EGP0.21340.141