שיתוף
תגובות
יהדות » חריף מתוק » לאסוף צדקה בלי מילים
חריף מתוק
שר של חורף מבקר בפוניבז' • משחררים את השכנים לחירות • מתי חילוני נקרא 'קודש'? • אלה שימשיכו לישון בתחיית המתים
סימון שתיקה | צילום: wan wei, שאטרסטוק

"וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" (כה, י)

בשנת היובל יש מצווה לשחרר את העבדים. אלא שלשון הפסוק "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה", אינה מדויקת. שכן מי שאינו עבד – אינו צריך להשתחרר… 

אמר מגיד המישרים הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין בדרך צחות: כאשר יש יהודי אמיד שהשיגה ידו להחזיק אצלו עבד, קינאו בו כל השכנים על מזלו הטוב ויכולותיו הכלכליות.

בשנת היובל, כאשר שחרר בעל העבד את עבדו לחירות, יצאו לחירות גם כל השכנים הקנאים ונפטרו מקנאתם העזה

"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך" (כה, לה)

לכאורה לשון הכתוב "ומטה ידו עמך" אינה מובנת. מה פשרה של המילה 'עמך' בפסוק?

בספר 'מן התורה' ביאר באופן נפלא: יש בעלי צדקה שאוהבים לעזור לאחרים שאין ידם משגת. אבל כדי לעזור להם, הם הולכים ומפרסמים בפומבי את דלותם ואת מסכנותם על מנת שיתעוררו עליהם רחמי הבריות ויתרמו להם.

לכן מזהירה התורה "וכי ימוך אחיך" ותרצה לעזור לו בצדקה, את העובדה ש"מטה ידו", תשמור אצלך בסוד "עמך", אל תפרסם אותה לאחרים…

"את כספך לא תתן לו בנשך" (כה, לז)

אמרו חז"ל (שמות רבה לא,ו) שהמלווה בריבית לא יקום בתחיית המתים.

בטעם הדבר אומרים העולם בדרך צחות: הרי 'ריבית' פירושה שככל שעובר הזמן מעת התשלום והחוב לא נפרע, הולכת הריבית וגדלה.

כאשר ירצה המלווה בריבית לקום בתחיית המתים, יאמרו לו: כל שנייה שחולפת ההון שלך ממשיך לגדול. אתה יכול להמשיך לישון בשקט…

"ונתתי גשמיכם בעתם" (כו, ד)

החורף באותה שנה התקרב לקו האמצע שלו, אולם העננים נראו יותר כמו קיץ. השמים לא נתנו מטר.

באחד הבקרים נכנס הגאון רבי אלעזר מנחם שך לבית המדרש בישיבת פוניבז' והחל לשוחח בלימוד עם הבחורים. כאשר הזכיר הגרא"מ שך מראה מקום מסוים לקראת סופו של הפרק הראשון במסכת, כעשרה דפים קדימה, נענה אחד הבחורים בהתנצלות שאוחזים כעת רק בדף ד' והם אינם יודעים את הסוגיה הזו עדיין.

"אתם האשמים בעצירת הגשמים", סנט ראש הישיבה בגערה של חיבה בבחורים. "כאשר שר של חורף מגיע לפוניבז' ורואה שבעיצומו של החורף אתם רק בדף ד' – הוא מסיק מכך שכנראה 'אלול' טרם הסתיים ועדיין לא הגיע הזמן לגשם. אם תלמדו טוב יותר ותספיקו דפים רבים יותר, יבין שר של חורף שכבר הגיע זמנו וימטירו לנו משמים גשם נדבות"…

"העשירי יהיה קודש להשם" (כז, לב)

תשעה יהודים המתינו בבית המדרש בסלונים, שעת השקיעה קרבה ועשירי למניין לא הופיע.

השמש יצא לרחוב וחזר עם יהודי חילוני שניאות להשלים מניין. בלחש שאל השמש את הגאון רבי אייזל חריף, שהיה בין המתפללים, "מה דינו של אדם זה לצרפו למניין?"

נענה רבי אייזל חריף: "פסוק מפורש הוא בתורה: 'העשירי יהיה קודש להשם' ומיד לאחר מכן (שם לג) נאמר 'לא יבקר בין טוב לרע'…"

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
הדרך לחלומות רצופה בהשגת מטרות

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים