שיתוף
תגובות
דעות » לברוח או לקנות? כך משפיע פוטין על שוק ההון
מהון להון
ההסתברות הגבוהה לפלישה רוסית באוקראינה והאפשרות לעימות צבאי בים השחור מורגשות חזק בימים האחרונים בשוקי ההון, אך עשויות להיות גם ההזדמנות הבאה
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילום: שאטרסטוק ID1974

הדי המלחמה הרוסית-אוקראינית הם ללא ספק הסיפור האקטואלי החם ביותר בימים אלה, נוכח ההערכות כי פלישה רוסית לקייב היא עניין של ימים ואולי אפילו שעות. המתיחות האינסופית בין רוסיה לאוקראינה, שהורגשה היטב במזרח אירופה בשנים האחרונות, הגיעה בסוף השבוע לשיאים חדשים, שהביאו להחלטת מדינות רבות בעולם (כולל ישראל) לחלץ את אזרחיהן בדחיפות מאוקראינה.

הודעת מדינות המערב שקראו לאזרחיהן לצאת מאזור המלחמה הביאו כצפוי לגל ירידות חזק בשוקי ההון, והציפה מחדש את שאלת הקנייה והמכירה.

האם זה הזמן לברוח משוק ההון, או דווקא הזדמנות קנייה? ובכלל, כיצד בכלל משפיעות מלחמות על השווקים, ועד כמה עשויה להשפיע המלחמה הזאת ספציפית?

ההשפעה המיידית והחזקה ביותר של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה תהיה כמובן על הגז והנפט. רוסיה היא ספקית גדולה מאוד של גז לאירופה ולכן מחירי הגז עתידים לעלות.

עם זאת, טרם ידוע עד כמה ייפגע שוק הגז מפלישה שכזאת – ובהתאם לכך גם ההשלכות על השוק לא ניתנות לחיזוי מדויק.

ככל ותהיה עצירה מוחלטת באספקת הגז מרוסיה לאירופה, עשוי לפרוץ משבר גז במדינות היבשת, שאזרחיהן מתקשים כבר עכשיו בתשלום מחיר הגז היקר. משבר שכזה צפוי כמובן להשפיע גם על מחירי הנפט, שככל ויזנקו משמעותית עשויים להוביל למיתון כלכלי.

משבר האנרגיה העולמי יכול לפרוץ שוב?

לאחר מלחמת יום הכיפורים, הטילו מפיקות הנפט במזרח התיכון חרם על מדינות המערב שתמכו בישראל. מלבד זאת, הן הביאו גם לידי החלטה בארגון אופ"ק (ערב הסעודית, איראן, עיראק, קטר, כווית, אלג'יריה, לוב, ניגריה, ונצואלה, איחוד האמירויות הערביות, גבון ואינדונזיה) להעלות את מחיר חבית הנפט בשיעור מדהים: מ-2 דולר אמריקני לפני המלחמה המחיר הרקיע עד 40 דולר אמריקני לאחר ההחלטה.

כתוצאה מכך, שותקה כמעט התחבורה במערב אירופה, וזו שבאמריקה הצפונית התקשתה לפעול. במפעלי תעשייה חדלו לעבוד, חברות כלכליות בעלות עצמה התמוטטו לחלוטין ובמערב אירופה לא יכלו התושבים לחמם את בתיהם בעיצומו של החורף הקר.

המשבר גרם גם לשינוי דרמטי במאפייני המכוניות הנמכרות. מנועים קטני נפח והנעה קדמית הפכו לרווחיים. מכוניות גדולות (בעיקר אמריקאיות בעלות מנועי V רבי צילינדרים) כמעט ונכחדו כליל. חברות רכב (בעיקר יפניות) שדגמיהן היו חסכוניים מלכתחילה זכו להצלחה, בעוד אחרות ספגו הפסדים אדירים ואיבדו את השוק למתחרים היפניים.

התייקרות החדה של הנפט וחומרי הגלם המיובאים הובילה גל עליות מחירים במשק הישראלי, ובהמשך בלימת הצמיחה, משבר חריף במאזן התשלומים ותהליך של סחרור אינפלציוני. שיעור האינפלציה בשנת 1973 הגיע לכדי 20%, כעבור שלוש שנים הכפיל עצמו ל-40%, ובתחילת שנות ה-80 כבר נכנסה ישראל לעידן של היפר-אינפלציה. התוצר באותה תקופה גדל בשיעור של כ-3% לשנה – שיעור מקביל בקירוב לשיעור גידול האוכלוסייה, דהיינו העדר צמיחה. תקציב המדינה התנפח לממדים חסרי תקדים, ויצר גרעון ממשלתי שמצידו תרם תרומה נכבדה ללחץ האינפלציוני.

כעת, ברקע המתיחות בין רוסיה לאוקראינה והסיכוי הגבוה לפלישה רוסית לקייב, גוברות התהיות באשר לאפשרות כי גם הפעם יפרוץ משבר אנרגיה שיוביל למיתון כלכלי אירופאי ובעקבותיו אף עולמי.

בשוק ההון יש מי שחושש גם מתרחיש של אינפלציה מהירה בעקבות מחירי האנרגיה המשפיעים על ענפים רבים כגון תובלה. זאת, לצד העובדה שמוצרי בסיס רבים בעולם מבוססים על ייצוא מאוקראינה. כך לדוגמה, יותר מ- 10% מהחיטה בעולם ו- 15% מהתירס מקורם באוקראינה.

חשוב לציין שההסתברות למשבר אינפלציוני שכזה בשנת 2022 נמוכה לעומת המשברים הקודמים, משלל סיבות, ובראשן המעבר לאנרגיה ירוקה במרבית מדינות ה-OECD. כיום כמעט ואין מדינה באירופה שמשתמשת בפחות מ- 25% אנרגיה ירוקה.

בנוסף, חשוב לזכור שכחלק מלקחי משבר האנרגיה העולמי החלו מדינות רבות במערב לייצר וכן לצבור רזרבות גז ונפט לעת חירום (ובכלל זה ארצות הברית וישראל), מה שעשוי להפחית משמעותית את הבהלה לגז או לנפט בעקבות מלחמה בים השחור.

איך מתנהג שוק ההון בעת מלחמה?

אז האם אנו בפתחו של משבר כלכלי והגיע הזמן לברוח משוק ההון? לא בדיוק.

מי שנמצא בשוק ההון צריך להתייחס להשקעות כהשקעות לטווח ארוך ולכן אין לו באמת סיבה לחשוש. יתירה מכך, משקיע שכזה אף עשוי להרוויח על ידי הגדלת החשיפה לאנרגיה וסחורות ולהנות מעליות מחירים שאולי יגיעו.

חשוב לזכור כיצד הבורסות מתנהגות בזמנים של מלחמה. אם נחזור בזמן יותר מ-30 שנה לתקופת מלחמת המפרץ, נוכל לראות שבשבוע הראשון לפלישת עירק לכווית ירדו המדדים בארץ בכ- 20%. לאחר מכן, כשהאמריקאים נכנסו למבצע, השוק התחיל לתקן את עצמו.

גם אם נתקדם בעשור לתחילת שנת האלפיים, לתקופת ההתקפה הקטלנית על בנייני התאומים בארצות הברית, נוכל לראות שמיד לאחר הפיגוע התחילו השווקים לצלול, וכשבוע אחרי השוק היה במינוס 15% – אבל תוך חודש בלבד השוק תיקן את עצמו.

בדיקה של אירועים נוספים בארץ ובעולם מגלה דמיון רב לתגובה שכזו מצד המשקיעים בעת חשש או התפרצות מלחמה בין מדינות ומעצמות. תגובת המשקיעים היא תמיד מכירת חיסול מחשש להידרדרות במצב הביטחוני, אבל ככל שהזמן עובר אנשים מתחילים לחשוב בצורה רציונלית ומבינים שלכל מצב, קשה ככל שיהיה, יש בסוף סוף – והשוק חוזר למצב רגיל ומתקן את הירידות.

ההשפעה על שוק ההון מתאפיינת בדרך כלל באירועים כלכליים ולא ביטחוניים. בהתאם לכך, השפעתה של מלחמה על שוקי ההון אפשרית רק במידה והמלחמה מייצרת מצב כלכלי בעייתי, והוא בהחלט יכול להיווצר במידה ותרחישים כמו זינוק במחירי האנרגיה והתפרצות אינפלציונית יתממשו.

לסיכום: שוק ההון לא אוהב מלחמות ואי ודאות, כמו כולם, מלבד אולי יצרניות הנשק ועוד כמה תחומים נושקים. אבל יש להגיב באיפוק וברציונליות, לעשות מעט התאמות לצורך הגדלת הביטחון ולהמתין שהשוק יתקן את עצמו. ואכן, במקרים רבים האירועים הללו הופכים להזדמנות קנייה.

דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.4190.205
ליש"ט4.18830.475
ין יפני2.6437-0.177
אירו3.56460.372
דולר אוסטרלי2.36290.365
דולר קנדי2.64510.819
כתר דני0.47900.356
כתר נורבגי0.34870.49
רנד0.2102-1.407
כתר שוודי0.33940.444
פרנק3.4027-0.199
דינר ירדני4.82230.22
לירה לבנונית0.02260
לירה מצרית0.18680.268
עדכון אחרון: 2022-05-16
צחוק משכח כאבים