תכניתו של שר האוצר, אביגדור ליברמן לשינוי תנאי הזכאות לסבסוד מעונות היום והתנייתם בכך ששני בני הזוג עובדים הנה בעלת הגיון דמוקרטי וכלכלי. הקריטריונים לזכאות להטבה כספית שכזו מצד המדינה מתבססים (בין השאר) על רמת הכנסה לנפש במשפחה. קריטריון זה יוצר עדיפות מראש לאוכלוסייה החרדית המאופיינת ברמת הכנסה נמוכה מלכתחילה (היות והגברים לומדים בישיבה ואינם יוצאים על פי רוב לשוק העבודה) וכן במספר נפשות גבוה יחסית במשפחה עקב ריבוי הילודה.
משכך, נוצרים עיוותים כלכליים וערכיים. ראשית, המדינה מקצה משאבים כלכלים לסקטור לא יצרני ואף מעודדת אותו במדיניותה זו לשמר את התנהלותו. שהרי אם הגבר החרדי יכנס לשוק העבודה ויגדיל את רמת ההכנסה המשפחתית לנפש, הוא עלול לאבד את זכאותו לסבסוד מעונות היום.
שנית, התהליכים הדמוגרפים הנגזרים מריבוי הילודה בחברה החרדית יאיצו את הגידול הדמוגרפי של חברה זו ומשקלה מסך החברה הישראלית ילך ויגדל. משכך, ההוצאה התקציבית לתמיכה במשפחות מרובות הילדים במסגרת סבסוד מעונות היום, תגדל, בעוד שיעור המועסקים היחסי במשק ילך ויפחת, עד אשר יטביע את משאביה הכלכליים של המדינה.
חברה דמוקרטית שואפת לשוויון זכויות וחובות בקרב אזרחיה. ולפיכך, אין זה נכון וצודק מן הבחינה הערכית להתנות את הזכאות לסבסוד מעונות היום, הנדרש כיום לכל זוג צעיר בישראל המגדל ילדים קטנים, ללא קשר לאורח חייו או אמונתו, בקריטריון היוצר עדיפות מראש לסקטור אוכלוסייה זה או אחר. שהרי בעיני זוג ההורים שאינם חרדים, מציאות זו הנה אפליה לשמה.
שהרי הם בוחרים, שלא לומר נאלצים, לצאת לשוק העבודה על מנת לפרנס את משפחתם ובכך הם תורמים לתפוקת המשק ולתוצרו ומשלמים מיסים המסייעים לקופת המדינה. אולם הם, בשונה מאחיהם החרדים, נאלצים לגדל את ילדיהם ללא כל תמיכה ממשלתית מהותית ולהקצות סכומים ניכרים מתקציב המשפחה למימון מסגרות החינוך עבורם על מנת שיוכלו להמשיך ולעבוד.
יחד עם זאת, גם אם קיים הגיון כלכלי וערכי בהחלטת מדיניות זו, הרי שהסיכוי שהיא תשיג את מטרה לעידוד החרדים לצאת לשוק העבודה הנו קלוש ביותר אם בכלל קיים. הקהילה החרדית מעלה על נס את חובת חברי הקהילה והעם היהודי בכלל להקדיש את זמנם ללימוד התורה מתוך אמונה כי בכך הם ממשים את ייעודם אמיתי. הם מאמינים כי בורא עולם יסייע להם בכל מצוקתם כל עוד יקיימו את מצותיו ויעסקו בתורה.
משכך, במקרה הפחות גרוע תצליח החברה החרדית המאופיינת בקהילתיות למצוא פתרונות שיתופיים לגזירה זו (אם תתממש), בתוך הקהילה על ידי הסדרים חברתיים כאלה או אחרים (לדוגמא: פתיחת מעונות יום בתוך הקהילה במימון תרומות ומגביות). ואילו במקרה הגרוע יותר, החלטה זו תעודד נשים חרדיות לזנוח את מקום עבודתם על מנת לטפל בילדים במקום לשולחם למעונות היום.
כך ייצא שכרו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, בהפסדו. במקום שתקנה זו תעודד את הגברים החרדים לצאת לשוק העבודה על מנת להיות זכאים לסבסוד מעונות היום, היא עשוייה להוביל בדיעבד דווקא להגדלת האבטלה בקרב החברה החרדית.
—
הכותב הוא חוקר מדיניות ציבורית באוניברסיטת אריאל
