שיתוף
תגובות
משפט » לכפות או לא לכפות חיסונים?
שאלת התקופה
מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי מאוניברסיטת ת"א וחבר קבינט הפרויקטור בטור ל'בחזית': "הזכות של אדם לא להתחסן אינה כוללת את הזכות לסכן את בריאותו של חברו"
חיסון | צילום: Gagarin Iurii, שאטרסטוק

התופעה של התנגדות לחיסונים איננה חדשה, ולמעשה היא מתקיימת מאז שנות ה–20 של המאה הקודמת בעוצמות משתנות ובנימוקים מגוונים. יש מי שמתנגד לחיסונים מנימוקים אידיאולוגים; תיאולוגיים; חוסר אמון בממסד או חוסר אמון בבטיחות/יעילות החיסונים. אך לאורך השנים ידעה מדינת ישראל להכיל ולהתמודד עם מתנגדי החיסונים מבלי לעשות שימוש בכלים אגרסיביים של כוח וכפייה.

אז מה בכל זאת השתנה בשיח הציבורי שפתאום לא מאמינים לחיסון שהוכח במחקרים כיעיל ובטוח? כנראה שהתשובה לכך מורכבת משילוב של דברים: 1) בשנה האחרונה האמון של הציבור בממסד הלך ונשחק על רקע ניהול משבר הקורונה. 2) מתקיימת תעשייה מאורגנת וחצי ממוסדת של 'פייק ניוז' נגד חיסוני הקורונה. התנהלות חסרת אחריות שבמקרה הטוב מבוססת על חצי אמיתות, ובמקרים אחרים פשוט מייצרת ומפיצה שקרים מובהקים. תעשיית פייק ניוז שעושה שימוש נדיב באמצעים של הפחדה, תוך ערעור יסודות האמון בממסד הרפואי ובמדע. מידע שפוגע ביכולתו של הפרט לקבל החלטה מושכלת בעניינו – איזה סיכון עדיף?

במדינת ישראל החוק מכיר בזכותו של אדם שלא לקבל טיפול רפואי בניגוד לרצונו, ובכלל זאת גם טיפול מונע כמו חיסון נגד וירוס הקורונה. עוד חשוב לציין כי במציאות הקיימת אין זה נכון מבחינה משפטית, אתית וציבורית שמדינת ישראל תנהיג מדיניות של חיסון כפוי בניגוד לרצונו של האדם הבודד. גם מבחינה פרקטית האפשרות לחסן את בניגוד לרצונו תוך שימוש באמצעים כוחניים להגבלת התנגדות רעיונית ופיסית, קלושה עד לא קיימת.

ד"ר עדי ניב יגודה | צילום: מקס מורון

אבל, ויש אבל גדול – הזכות של הפרט לאוטונומיה אינה זכות מוחלטת. הזכות של אדם אחד לבחור שלא להתחסן אינה כוללת את הזכות לסכן את בריאותו של חברו וילדיו, כמו גם לפגוע ביכולת של כלל הציבור לנהל שגרת חיים תקינה. כי אל מול הזכות של אדם אחד לאוטונומיה ניצבות הזכות לבריאות של האחר, ההגנה על בריאות הציבור ושמירה על האינטרסים הכלכליים וחברתיים. 

אז נכון, כמו כל דבר בתחום הבריאות אין 100% בטחון או ערבויות וגם בנוגע לחיסוני הקורונה. אבל כל יום, כל היום אנשים נוהגים לקחת סיכונים מושכלים – החל מנהיגה ברכב דרך התנהגויות בסיכון (עישון, שתית אלכוהול, אכילת מזון עתיר שומן וכיו"ב) ועד ביצוע פעולות רפואיות שאף אחת מהן אינה חפה מסיכונים. כל אדם צריך לשאול את עצמו מה עדיף, לחלות בקורונה ולהיחשף לסיכונים ידועים של המחלה או לקחת את פוטנציאל הסיכון של חיסון שהוכח כיעיל ובטוח?

הכותב הוא מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי, אוניברסיטת תל אביב, חבר בקבינט המומחים של 'מגן ישראל'

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
היה אסיר תודה על כל האנשים הקשים בחייך, ותלמד מהם. הם מראים לך בדיוק מי אתה לא רוצה להיות

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים