לשוב בתשובה
כתב החסיד יעב״ץ זי"ע בסידורו (דיני ערב שבת אות א׳) בשם כתבי האר״י ז״ל, אמרו רבותינו ז״ל כל מי שרוצה ליכנס לפני המלך, קודם שיכנס צריך שיתקן עצמו להראות לפני המלך בלבוש נאה, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, ויקשט עצמו יום אחד או יותר, כמו שאמרו רבותינו ז״ל, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, על כן צריך לעורר ערב שבת להכין עצמו לקבל פני המלך כראוי בכבוד ובשמחה.
ובקיצור שו״ע כתב בשם ספרי המוסר, שבכל ערב שבת יפשפש במעשיו ויתעורר בתשובה לתקן את כל הקלקול שעשה בששת ימי המעשה, כי ערב שבת כולל את כל ימי השבוע כמו ערב ראש חודש שכולל את כל ימי החודש.
וכך פסק להלכה במשנה ברורה (סי׳ ר״נ ס״ק נ׳), שכל אדם יהרהר בתשובה ויפשפש במעשיו בכל ערב שבת, כי שבת מקרי כלה מלכתא, וכאילו מקבל פני המלך יתברך שמו, ואין נאה לקבלו כשהוא לבוש בבלויי הסחבות של חלאת העוונות.
בשער הציון שם הוסיף, דהוא בכלל מה שכתב הרמב״ם (פרק ל' מהל׳ שבת ה״ה), שצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת. כי עצם ההכנות שמכין וטורח לכבוד שבת קודש, יש לו בזה כפרה על עוונותיו, וכמר שכתב בספר מעבר יבק בשם הקדמונים, כי הזיעה שאדם מזיע בצרכי שבת, בה הקב״ה מוחק כל עוונותיו כמו הדמעות, עכ״ל.
הכנה ליום שבת קודש
כתב השל"ה הקדוש, (מסכת שבת בהתחלה), שהיחס בין יום ששי לשבת הוא כמו היחס שבין העולם הזה לעולם הבא, כי האדם מכין כל צרכיו מערב שבת לשבת, כי בשבת אסור להכין דבר, ולולי הכנתו מערב שבת מה יאכל בשבת… "ואחר כך יטול צפרניו וילך לטבילה כאשה המטהרת מנידתה, כי אין טומאה כטומאת העבירות וזולת וטעם התעוררות הזה הוזכר בפוסקים שמחויב ליטול צפורניו בכל ערב שבת…"
ועוד הוסיף שם כי "מדת חסידות וקדושה יתירה הוא להיות מוכנים לצורך שבת במלאכות כבדות בחצות, ומחצות ואילך יהיה העסק הכל בקדושת שבת, שכולו שבת, דהיינו בהתעוררות תשובה ובתיקון מעשים ובלימוד התורה, ככה יעשו כל בני בית עד זמן הדלקת נרות, וסימנך ל"א תעשה כל מלאכה, כי בהתחלת קדושה מחצות ואילך ומתוספת שעה במוצאי שבת שצריך להוסיף מקודש אל החול הרי ל"א שעות, וסימנך כל המלכים שלשים ואחד, וסימן חסד א"ל כל היום… "
