שיתוף
תגובות
חדשות » פוליטי » מדוע החיזורים של בני גנץ נתקלים בדחייה
פרשנות
"אני אקבע, אני אנווט": איך שלא יסתיים האירוע, יש כאן שיעור ענק בפוליטיקה. לפני הכל ואחרי הכל עומדים המאויים האישיים
תגיות:
בני גנץ | צילום: Roman Yanushevsky, שאטרסטוק

א. דיווח מעניין ריצד אמש על המסך בערוץ 13. הכתב הפוליטי ספי עובדיה הופיע במהדורת הערב ומסר פרטים מתוך המשא ומתן המקביל שמנהלים כחול לבן עם 'יש עתיד' ו'הישראלים'. עפ״י עובדיה, בין הצדדים רצה יוזמה חדשה לפיה גנץ יוותר על מיקומו ברשימה המאוחדת לכנסת ויקבל תפקיד מיניסטריאלי בכיר אם וכאשר תוקם ממשלה. ההסבר הרווח והראשוני הוא שלפיד עדיין מתקשה לשלב את גנץ מחשש שאבק השותפות עם נתניהו ילווה אותו גם לרשימה החדשה. כמי שעשה ועושה הכל לנתק כל זיקה מהדמון במחנה ״רק לא ביבי״, יש בכך כדי להעיב על דימויו המייצג עקשנות וסירוב לשבת תחת נתניהו בכל מחיר.

פרשנות אחרת תסביר שהדיווח הלז הוא חלק אינטגרלי מטקטיקת משא ומתן: לפיד לא באמת שולל את גנץ. הקולות של חוסר החשק מצידו נועדו להקשות על הדרישות של השותף לשעבר. בזמן שהלה דורש לבוא עם משקולת רחבה ושורת ח״כים, לפיד מבקש שיבוא במתכונת מצומצמת תוך התמזגות מוחלטת. מה עושים? מדליפים את ה״דרישות״ לעיתונאי בכיר, מקשיחים את התנאים, מעלים את סכום הנדוניה, ואז במהלך המשך המשא ומתן מגיעים לנקודת ״פשרה״ שבסופה זוכים ליתרון.

אך נדמה, לפחות לעת עתה, שההסברים הללו לוקים בחסר. אם מדברים על התחייבות להציב את גנץ כמועמד בכיר לתפקיד שר, האמנם זה מסיר לגמרי את אותו אבק שותפות עם נתניהו שלפיד כל כך מנסה להרחיק ממנו? ההתעקשות הן של לפיד והן של חולדאי שגנץ לא יכהן כחבר כנסת דווקא – מעוררת תהיה. משא ומתן זה משא ומתן, וטקטיקה פוליטית היא טקטיקה פוליטית, אבל ממתי שמענו על דרישה לוותר על השיבוץ לכנסת של יו״ר מפלגה? מה פשר הדרישה המוזרה שלא יכהן בפרלמנט הישראלי? מדוע כל כך חשוב להם שיו״ר כחול לבן – המביא עמו 18 מיליון שקלים מימון מפלגות ושורת משקיפים מפלגתיים בקלפי על חשבון המדינה – לא ישמש ח״כ מן המניין?

ב. ההסבר כנראה טמון בלקונה המשמעותית הקיימת בחוק יסוד הממשלה בגירסתו החדשה.

קצת רקע: חוק יסוד הממשלה קובע שראש הממשלה, בניגוד לשר, חייב להיות חבר כנסת. ״ראש הממשלה שחדל להיות חבר הכנסת, רואים אותו כאילו התפטר מכהונתו ביום שנפסקה חברותו בכנסת״, כך ל׳ החוק (סעיף 21א). במצב שבו הלכו לבחירות וראש הממשלה המכהן לא נבחר/לא התמודד לכנסת – הוא רשאי להמשיך בתפקידו עד כינון ממשלת חדשה. הממשלה בראשה הוא עומד עד אז קרויה ממשלת מעבר.

במסגרת ההליכים הפוליטיים במאי האחרון חוקק חוק יסוד ממשלת החילופים. מדובר בקונסטרוקציה מורכבת ועתירת שינויים שמטרתה היתה להבטיח את הרוטציה בין בנימין נתניהו ליו״ר כחול לבן בני גנץ. החוק יצר מוסד חדש – ראש ממשלה חליפי – והשווה את מעמדו בתחומים רבים למעמדו של ראש הממשלה המכהן. למשל: הסמכות לפטר שרים – סמכות שעד היום היתה בידיו של ראש הממשלה – פוצלה והוסכם שראש הממשלה החליפי יהיה היחיד שיוכל לפטר את שרי גוש כחול לבן.

על פניו, ניתן לחשוב שכל עוד לא הוקמה ממשלה חדשה, מעמדו של רה״מ החליפי ימשיך להתקיים כמו זה של ראש הממשלה המכהן. כלומר: אמנם החוק מחייב גם את ראש הממשלה החליפי להיות חבר כנסת (סעיף 5א), אבל כמו שראש ממשלה מכהן ממשיך בתפקידו עד להקמת ממשלה חדשה אפילו אם אם לא נבחר לכנסת, ניתן להשליך את אותו דין על ראש הממשלה החליפי. אלא שלפני כשלושה שבועות סיפרה כתבת חדשות 12, דפנה ליאל, על חוות דעת משפטית מתגלגלת לפיה המשך כהונת ראש הממשלה החליפי בממשלת מעבר תלויה – בניגוד לכהונת ראש הממשלה – בחברות בכנסת.

החטאת הנקודה הזו היא ככל הנראה תוצר של חקיקת בזק שנועדה לפתור פלונטר פוליטי מיידי ללא שיהוי. המשפטנים שתפרו את הקונסטרוקציה הסבוכה בזמן קצר לא העלו בדעתם תרחיש שבו במועד החילופים תכהן ממשלת מעבר-מעבר. כך או כך, המשמעות ברורה: בשביל שגנץ ישמור על סיכוי להיכנס ללשכת ראש הממשלה בנובמבר 21׳ – הוא חייב לשמור על חברותו בכנסת.

ג. ייתכן שהחוות דעת המשפטית הזו אחראית לתנאים שמציב לפיד בדרך לקאמבק. כזכור לכל אחד מאיתנו, ישראל נגררה לשלוש מערכות בחירות בשנתיים האחרונות. שום מפלגה לא נשברה בתום הסיבוב הראשון והשני, ובכך נכנסה המערכת הפוליטית לסחרור מתמשך. סיכוי לא מבוטל שזה בדיוק מה שעלול לקרות גם בחודשים הבאים.

ציירו בדמיונכם את התסריט הבא: תוצאות הבחירות הקרובות לא מולידות ממשלה. הגושים קפואים, אין ולו עריקה אחת, כולם נשארים נאמנים להבטחותיהם. בתום ימי המנדט וה-21 יום, יוצאים לבחירות חמישיות. נובמבר 21׳ כבר לא נראה כל כך רחוק. בסיטואציה כזו יהיה לבני גנץ הרבה יותר מה למכור כשירוץ לכנסת ה-25. המסר אולי יהיה מורכב, אבל קרוב לודאי אפקטיבי. הוא יוכל לומר: בוחרים יקרים, עפ״י חוק אני נכנס בעוד כמה חודשים ללשכת ראש הממשלה כנושא המשרה. אם תצביעו לי, תהיה לי השפעה גדולה יותר במהלך כהונתי. במצב דברים שכזה, כשטענותיו של גנץ מגובות חוקית ומשפטית, הראשונים שצפויים להינגס מקמפיין כזה הם הפוליטיקאים הבולטים במרכז-שמאל: יאיר לפיד ורון חולדאי. אבל, וזה אבל גדול, בשביל שהוא יגיע למצב כזה – הוא חייב כאמור לכהן כחבר כנסת.

לא זו אף זו. משאלת לבו המרכזית של לפיד היא מיצוב מול נתניהו, ריצה בראשות המחנה וכיבוש כס השלטון. גם אם נניח שגנץ לא יצליח בקמפיין העתידי שלו, וגם אם נניח שלא יביא מנדטים, מספיק שיצליח להיכנס לכנסת כח״כ פשוט בתוך כל מפלגה זוטרה כדי שבנובמבר 21׳ יקטוף את הבכורה. האינטרס מס׳ של לפיד הוא למנוע תרחיש כזה.

עדות לכך ניתן למצוא באמירה מעניינת ממאי האחרון. בזמן שחוק ממשלת החילופים מתגבש ומתבשל בועדה המסדרת, הבהיר לפיד: ״נראה לכם שביבי יקיים את הרוטציה בגלל שאתם משריינים את החוק ברוב של 75? ובכן לביבי יש 59 ח”כים, לנו (יש עתיד) יש 16, וביבי יודע, וגם אני מודיע פה למצלמות, שבכל רגע שביבי יבקש לבטל את החוק הזה, אנחנו נגיד לו – כן״.. בכחול לבן התקוממו אז על לפיד והזהירו שמדובר בצעד אחד יותר מדי, אבל המניע של יו״ר יש עתיד היה ברור: טרפוד כניסת גנץ לבלפור.

לפיד מבין היטב כי ברגע בו גנץ ייכנס לתפקיד הרם, הוא עשוי למצב את עצמו כראש מחנה המרכז שמאל וכמי שהביא לסיום שלטונו של נתניהו. בקונסטלציה כזו, כללי המשחק משתנים ופני המפה מקבלים גוון אחר לחלוטין. לגנץ, מעמדה של ראש ממשלה, יהיה הרבה יותר קל לשחק פוליטית ואלקטורלית. זה לא רק שלפיד מעדיף להיות האיש שמדיח את נתניהו כדי להיות חתום על המהלך לו ממתין ציבור רחב. הוא מעדיף להיות האיש שמדיח את נתניהו כי הוא מבין את המשמעויות הפוליטית לכך בטווח הרחוק ואת ההשלכות על מעמדו כראש המחנה. סיכוייו לכהן ולהמשיך בשלטון יהיו הרבה יותר גבוהים שעה שהוא יהיה האיש במרכז-שמאל שנכנס ללשכת ראש הממשלה.

האם הוא יצליח במשימתו וגנץ לא ייכנס לכנסת? שאלה קשה. הוא כמובן לא יכול לשלוט על כל המתרחש בגוש ואין באפשרותו למנוע חיבור של כחול לבן ליעלון או זליכה. ייתכן גם שליברמן בן בריתו ידרוש תשובות. אך ככל שזה תלוי בו בלבד, הוא יעשה הכל כדי שגנץ לא יכהן בכנסת הבאה. הוא כמובן יטען שמדובר בנטל, במטען כבד, בעלות שעולה על התועלת. הסיבות, כאמור, נמצאות במחוזות אחרים לגמרי.

אין לשלול שלקראת הישורת האחרונה הסוגיא הזו תהודהד בשער בת רבים ויופעל לחץ אדיר שגנץ יתמודד במקום ריאלי. בכל זאת, האינטרס של המרכז שמאל כמחנה הוא שיו״ר כחול לבן יהיה בכנסת הבאה כדי להשאיר בחיים מנוף לחץ על נתניהו. אבל איך שלא יסתיים האירוע, יש כאן שיעור ענק בפוליטיקה. לפני הכל ואחרי הכל עומדים המאויים האישיים. לא אצל כל הפוליטיקאים כמובן, אבל אצל חלק גדול מהם. המגלומניות, האמביציה חסרת המעצורים, הכמיהה לכוח, הרצון להיות הכי רלוונטי – הם שמכתיבים את המהלכים. האובססיה לשלטון כל כך חזקה – שהם מוכנים לעכב את נפילת היריב מס׳ 1 ולו כדי שהדבר יתבצע על ידם.

ד. המרוויח מכל הסיפור במידה וגנץ לא נכנס לכנסת הבאה הוא נתניהו. הדיבידנד כפול: גם הסרת החשש מאיבוד הכיסא בנובמבר 2021 וגם חזרה למתכונת הממשלה הרגילה. מתכונת שתשיב לו את כל סמכויותיו ותאפשר לו לפטר ולמנות כאוות נפשו ביום השבעת הכנסת ה-24. היעד הראשון מן הסתם יהיה משרד המשפטים אליו מתייחסים בליכוד כקריטי.

אם תהיתם מדוע סביבת נתניהו מתעניינת, שלא לומר בוחשת, בעתידו של בני גנץ – הנה לכם התשובה.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.299-0.212
ליש"ט4.5874-0.421
ין יפני3.0854-0.391
אירו3.9675-0.379
דולר אוסטרלי2.57300.657
דולר קנדי2.60800.038
כתר דני0.5335-0.373
כתר נורבגי0.38770.885
רנד0.2190-0.091
כתר שוודי0.39140.077
פרנק3.5961-0.581
דינר ירדני4.6532-0.221
לירה לבנונית0.0218-0.457
לירה מצרית0.20980
עדכון אחרון: 2021-03-02
נעריך את הרגע הזה, לפני שהוא הופך לזיכרון