העיר לונדון רועשת וגועשת לאחר ש"ממונה העירוב השכונתי" מטעם "בד"צ כדתיא" (התאחדות קהילות החרדים) הרב חיים שלום שטיינהרט הודיע במכתב נוקב לרבנים כי הוא מתפטר מתפקידו כאחראי העירוב.
כמו בערים רבות בחו"ל, גם בלונדון עלתה הדרישה להקמת עירוב שכונתי שיהווה פתרון הלכתי עבור ציבור שומרי התורה והמצוות ויאפשר להם לטלטל בימי שבת וחג.
גדולי ישראל בחו"ל במשך דורות ארוכים עשו כל מאמץ לפסול ניסיונות להתיר את 'פרצת העירוב' מחשש ש'וויתור' בדבר אחד יגרור בעקבותיו אווירה מתירנית העלול לבוא חלילה לידי ביטוי בדברים נוספים.
בניגוד לקהילות חרדיות במדינות אחרות, הדרישה בקהילה החרדית בלונדון שעלתה ונדונה מעת לעת מזה שנים ארוכות, צפה ועלתה מעל פני השטח וזכתה לראשונה לתנופה מעשית דווקא בשל הקורונה.
היה זה לפני כשנה עם פרוץ הנגיף בבריטניה, כאשר מנייני החצרות החלו לתפוס תאוצה גם בשכונות החרדיות בלונדון. מנייני החצרות מוקמו לרוב בחצרות הקדמיים משני צידי הרחוב, מה שיצר בעיה לטלטל סידורים, חומשים וכו'.
היו מספר התארגנויות מקומיות להקמת 'עירוב שכונתי' קטן בשכונת 'טוטענהאם', בה קיים אחד הריכוזים המשמעותיים של היהדות החרדית בלונדון, כזה שאינו מאיים על המסורת הוותיקה ומאיים על הרוחות החדשות לפרוץ פנימה אל תוך המחנה, אלא שלאט לאט, בניין ועוד בניין, שכונה ועוד שכונה עד שכלל ה'עירובין' התאגדו לעירוב אחד גדול. מדובר בשכונה המונה למעלה מ-1,800 מתי אב מהקהילה החרדית.
אנשי 'ועד העירוב' בראותם כי יש מי שקמו למחות על הפרצה שתפסה אחיזה בשכונתם, החליטו לפנות לבד"צ 'כדתיא' והעמידו בפניהם את המציאות ואת העובדות בשטח על פיהן העירוב בשכונה הפך לעובדה קיימת כזו שנועדה להישאר מעתה ואילך כחלק מצביון השכונה וכי יש לתת את הדעת לכך שכל אחד נהפך ל'מאן דאמר' בענייני עירוב, לחי ומבוי ויש לעמוד על כך מבעוד מועד.
בשלהי חודש אייר תש"פ, התקיימה אסיפה של רבני 'כדתיא' ורובם ככולם החליטו לאשר את העירוב כאשר הקולות המתנגדים עלו בעיקר מכיוון חוג מסוים. רבני 'כדתיא' החליטו למנות את הרב חיים שלום שטיינהארט לאחראי הראשי על העירוב ומפקח 'הממונה' בנושא, יחד עם מספר אנשי גיבוי אשר יהיו אחראים לעקוב ולוודא מדי ערב שבת וחג את תקינותו של העירוב למען הסר מכשול מציבור יראי ה'.
אלא שאז החל הרב שטיינהארט לקבל הטרדות ולספוג התנכלויות מאז קבוצת מתנגדי העירוב שלא, עד שלא נותר בידו אלא להודיע בתחילת השבוע החולף לרבנים שמינו אותו כי אין בידו עוד לעמוד בכובד המשא ובאחריות הרבה שהוטלה על כתפיו וכי הוא פורש מתפקידו.
לדברי תושב השכונה, "מאז שהוחלט על הקמת 'וועד העירוב' על ידי הרבנים, כמעט בכל שבוע יש כאן טלפונים וקונטרסים ותעמולה נגד העירוב, כשבשבועות האחרונים יש כמה מאותה קבוצה קיצונית שקורעים את העירוב בכל שבוע, והרב שטיינהארט בא ומתקן וכו' וכעבור שבוע חוזר חלילה".
לדבריו, "בגדול, הרב שטיינהארט נהיה המטרה שלהם, והם מתעללים בו ומבזים אותו בכל מיני ביזוי כשאף אחד לא מגבה אותו. עד שנמאס לו לסבול בשביל כל העיר והשבוע הוא התפטר". במכתב ששיגר השבוע לרבני 'בד"צ כדתיא' מבקש שטיינהארט להודות לרבנים על האמון שנתנו בו ומודיע כי מעתה ואילף הוא מסיר מעליו כל אחריות ל'עירוב' השכונתי.
במכתבו של שטיינהארט, שהגיע לידי 'בחזית', הוא כותב: "הנה זה קרוב לשנה שלימה, אשר כל הרבנים שליט"א ב'התאחדות קהילת החרדים' ישבו על המדוכה בענין תיקון העירוב בשכונת טאטנהיים והרחובות הסמוכים, ועמלו טרחו ויגעו שעות ארוכות לבדוק את הענינים בהלכות הקשות של מסכת עירובין, ומינו רבנים האחראים על כך לסדר הכל על הצד היותר טוב, בכל החומרות וההידורים, עד שב"ה התירו בכתב את העירוב וכל ההלכות השייכים לכך, והודיעו ברבים על כך".
"זכיתי להיות שלוחא דרבנן, לישא בעול בחלק הטכני, לסדר את הענינים הנצרכים לכך, וב"ה אשר התמסרתי לכך בכל נפשי ולבי, מידי יום שישי בחום ובקור, בדקתי יחד עם עוד עסקנים ותקנתי את הצריך תיקון, והכל בליווי של הרבנים שקבעו את דעתם דעת תורה ונתמנו על כך מטעם ההכשר כדתיא".
"לצערי, מאז שניתן הכשר העירוב, יש אנשים אשר מיד החלו לצער ולהשמיץ באופן נורא, אך השתדלנו בתמיכת הרבנים שלא להתייחס לכך. וב"ה שהמשכנו לפעול למען תיקון העירובין לרווחת ולשמחת התושבים. בקשתי כמה פעמים מטובי הקהל להוציא מכתב מחאה וכדו' נגד אלו שמפעילים את הטעלפאן-ליין אשר מעודד את הציבור נגד העירוב ומשכנע לקרוע את העירוב".
לדבריו, "בתקופה אחרונה, החלו אותם אנשים ועוד, להטריד ולהעליל עלי עלילות קשות מידי יום ביומו, ועשו פעולות נוראות של השמצות גרועות ביותר, ועוד תחבולות שונות, באופן גרוע עד מאוד, שגרם לכאב גדול ועגמת נפש מרובה לי ולמשפחתי".
"על כן בצער גדול החלטתי בזאת להתפטר מחברותי בצוות חברי העירוב. תקוותי איתנה, שכמה אנשים בעלי מעשה יאזרו אומץ להיות מסייעים להרחבת העירוב ותירנו כדת וכהלכה בהכוונת הרבנים שליט"א".
אברך קיצוני מגיע לחבל בעירוב
בשיחה עם 'בחזית' מגולל הרב שטיינהארט את הדברים לאשורן: "שיטת ההשמצות והסילופים, היא היא השיטה הידועה והמוכרת של הקיצונים, של הנטורי קרתא, לאורך השנים ובכל מקום. דרכם היא דרך השקר וסילוף המציאות עד כדי עיוות מכוון תוך ספסור בחלקיקי האמת כראות עיניהם".
"ידידי החשוב הרב יואל שטערן ואני, ביקשנו מלכתחילה להקים עירוב רק ברחוב שלנו ועל זה קיבלנו אישור מרבני 'כדתיא'. האזור של שכונת 'טוטענהאם' בה אנו מתגוררים יחד עם עוד אלפי משפחות, מכוסה משלוש מחיצות, כאשר מצד אחד של השכונה זורמים מי נהר, ואילו משני הצדדים האחרים סלולים שני פסי רכבת, פירוש הדבר מבחינה הלכתית הוא שהשכונה הזאת סגורה משלושה כיוונים ופתוחה למעבר הולכי רגל אך ורק מכיוון אחד. משמעות התיאור על פי ההלכה והסכימו על כך אף רבני 'כדתיא', שהוא כמוקף מחיצות".
"לפיכך מזה שנים כבר אמרו שאם רוצים לדבר על עירוב, הרי שמבחינה הלכתית באזור הזה הכי קל להקים עירוב שכן הוא כבר מכוסה משלושה כיוונים ולא נדרשת כאן התערבות חיצונית".
"עכשיו כל הרחובות שכלולים בתוך המרחב הזה כבר יש עירוב על רחובות ספורים, אשר הם מעניקים מרחב מוגבל עד למאוד בסדר גודל של מעבר וטלטול מבנין לבנין בלבד (ולא למשל לטלטל חפצים לבית הכנסת וכדו') שכן הוא אינו מתחבר לשום מקום".
"אציין, כי יחד עם ידידי החשוב הרב יואל שטערן שנרתם בכל מאודו לנושא והיה לרוח החיה בענין, כאשר ביקשנו להקים את העירוב ברחוב שלנו קיבלתי אישור מאחד מרבני 'כדתיא' וכעת משהתחלנו בהקמת העירוב מסתבר ששכנים ברחובות סמוכים גם כן החלו במקביל לפעול להרחבת העירוב וכאן החלו להתעורר קולות שהביעו חשש מפני הפיכת היוזמה לפרצה שעלולה להתעורר אם כל אחד יקום וישרטט לו מפה עם גבולות עירוב ללא בקרה הלכתית תורנית מוכרת".
"כאן התגבשו להם כמה אברכים בעצה אחת, בהכוונת רבני 'כדתיא' שהחליטו למען הסר מכשול, להרחיב את העירוב על כל השכונה בגלל ההיתר של 3 המחיצות שכבר הייתה מוכרת וידועה כאופציה הלכתית מזה שנים, כך גם התקבלו אישורים מהעירייה והעירוב יצא לדרך, לא לפני שהרב שטערן נטל על עצמו את כל העלויות הנדרשות על מנת שתושבי שכונת 'טוטענהאם' יזכו גם הם לעירוב נאה ומתוקן, בתכלית ההידור והשלימות".
"מיד לאחר חג השבועות הוציא הביה"ד של 'כדתיא' מכתב המאשר את כשרותו של העירוב שמהווה מענה ופיתרון עבור למעלה מ- 1,800 משפחות".
"חשוב לציין" אומר הרב שטייהרארט ל'בחזית', כי "בכל יום שישי בשעות הצהריים עובר אחד מדייני 'כדתיא' לוודא שהעירוב תקין בעוד אני עמל כבר ביום חמישי לוודא את תקינותו של 'העירוב' ולתקן את הנדרש תיקון".
