שיתוף
תגובות
חדשות » חדשות בארץ » מפעל יין עצום ומרשים נחשף ביבנה
מתקופת המשנה
בין הגיתות התגלו ארבעה מחסנים גדולים, שהיוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מאורכים, המוכרים בשם 'קנקני עזה'
מפעל היין הגדול ביותר בעולם הידוע מהתקופה הביזנטית | צילום: אסף פרץ רשות העתיקות

יבנה הייתה מעצמת יין עולמית לפני כ-1500 שנה: אזור תעשייה עצום ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין – הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה, נחשף בעיר במהלך השנתיים האחרונות. זאת, בחפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר.

המפעל כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות בין המתקנים, ועוד.

שתיית יין היתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, לילדים ולמבוגרים כאחד. מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כמין "תרכיז" לשיפור הטעם, או כתחליף למי השתייה. כל אחת מהגיתות שנחשפו, השתרעה על שטח של כ-225 מ"ר. סביב רצפת הדריכה, שבה דרכו על הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את הנוזל, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם – שני בורות לאיסוף היין, שצורתם מתומנת.

לדברי ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגיתות הם תאים ("נישות" חצי עגולות) בצורת צדפה, שקישטו את הגיתות, ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל. חישוב משוער של יכולת הייצור של הגיתות מראה, שמכאן שווקו כ -2 מיליון ליטרים של יין מידי שנה..! זוהי כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני."

בין הגיתות התגלו ארבעה מחסנים גדולים, שהיוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מאורכים, המוכרים בשם 'קנקני עזה'. הקנקנים עצמם, שחלקם התגלו בשלמותם ועוד עשרות אלפי שברים שלהם התגלו בחפירה, יוצרו באתר בכבשנים גדולים.

"יין עזה ואשקלון" נחשב למותג היין האיכותי של העולם העתיק, קצת בדומה לתפוזי "JAFFA" מישראל, ששמם יצא למרחוק", מסבירים הארכיאולוגים. "הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ-ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה. היין – שהיה ברובו יין לבן, קיבל את שמו מכיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון. עד כה, הכרנו אתרים אחרים שבהם יוצר היין בשפלת החוף הדרומי, אך כעת, נראה שמצאנו את מרכז הייצור העיקרי של היין היוקרתי. מכאן- יצאו כמויות מסחריות לנמלים, ומשם- לרחבי אגן הים התיכון או העולם העתיק."

מעניין לדעת, כי בחפירה ביבנה נחשפו גתות נדירות, קדומות אף יותר – מהתקופה הפרסית – לפני כ-2300 שנה. "במשנה מסופר, כי לאחר חורבן ירושלים, נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה. מציאת גתות באתר בתקופה הפרסית – לפני 2300 שנה, ובתקופה הביזנטית – לפני 1500 שנה, לצד הטקסט התלמודי, עשויה, אולי, לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות רבות של שנים", אומרים הארכיאולוגים.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חפירת יבנה היא מגה-חפירה של רשות העתיקות המשתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואת תושבי יבנה. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאמצת בחום ובקור. אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר את הצגת חלק מממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק ארכיאולוגי".

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, אמר כי "האוצרות הגלומים בקרקע, נחשפים בזכות ההשקעה הנרחבת של רשות מקרקעי ישראל במימון החפירות הארכיאולוגיות ביבנה. רמ"י מקדמת, במסגרת הסכם הגג עם עיריית יבנה, הקמת פרויקט ענק בשטח תכנית יבנה מזרח שורק (תמל 1049). בתכנית יוקמו 12,500 יח"ד ו450 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה. התכנית כוללת את הכפלת מסילת הרכבת ובינוי מעל לתחנת רכבת. כחלק מהעבודות המקדימות לפיתוח התכנית, משקיעה רשות מקרקעי ישראל כ-200 מלש"ח בעבודות רשות העתיקות, אשר מאפשרות את חשיפת הממצאים הארכאולוגיים, חקירתם ושימורם לטובת הדורות הבאים."

לדברי ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי: "הממצאים המרשימים מחזקים את ההכרה בחשיבותה של העיר יבנה ועברה המפואר לאורך כל התקופות. קבענו כי אתר תל-יבנה יישמר ויהווה בשנים הבאות אבן שואבת ומוקד תיירותי וחינוכי למבקרים רבים. תכניות הבינוי ישונו ויותאמו באופן שהכביש שאמור היה לעבור בשטח האתר ישודרג לגשר שיאפשר המשך קיומו של האתר. פעילות מסוג זה בשיתוף רשות העתיקות לא נעשתה בפרויקטים אחרים בארץ, וזוהי הזדמנות להודות לכלל הגורמים על שיתוף הפעולה."

1 ד"ר אלי הדד עם קנקן עזה שהתגלה בחפירה
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
2 דר גון זליגמן מנהל החפירה עם קנקנים שנחשפו בחפירה
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
3 קנקן ומכסה שנתגלו בחפירה
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
4 קנקן ועליו מכסה שנחשפו בחפירה
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
5 בור אשפה קדום הכיל שברי קנקנים פגומים
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
6 אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות
צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
7 מאות אלפי ממצאים נחשפו בחפירת הענק ביבנה
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
8 בורות לאיסוף היין שצורתם מתומנת
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
9 קנקן שנתגלה בחפירה
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
10 חפירת יבנה. מבט אוירי
צילום: אסף פרץ רשות העתיקות
11 חפירת יבנה-מבט אווירי
צילום: אסף פרץ רשות העתיקות
12 מפעל היין הגדול ביותר בעולם הידוע מהתקופה הביזנטית
צילום: אסף פרץ רשות העתיקות
13 אזור תעשיית היין הקדום ביבנה
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
14 בורות לאיסוף היין שצורתם מתומנת
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
15 בורות לאיסוף היין שצורתם מתומנת
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
16 בסיסי עמודים שתמכו במחסן היין הענק
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
17 תאים בגת קושטו בצורת קונכיה
צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
הצטרפו ועקבו אחר

תגובה אחת

  1. התקופה הביזנטית מקבילה לתקופה התלמודית. לקוראים החרדים אין עניין בתקופה הביזנטית, אבל בהחלט יש עניין בתקופה התלמודית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.211-0.124
ליש"ט4.43490.255
ין יפני2.81410.199
אירו3.73820.011
דולר אוסטרלי2.4071-0.004
דולר קנדי2.60330.042
כתר דני0.50240
כתר נורבגי0.38520.496
רנד0.2213-0.18
כתר שוודי0.3731-0.054
פרנק3.49670.468
דינר ירדני4.5285-0.128
לירה לבנונית0.0212-0.469
לירה מצרית0.20450.098
עדכון אחרון: 2021-10-21
הישג ענק הוא להגיב באותה צורה גם כאשר מנצחים וגם כאשר מפסידים