נציגי משפחות אסון מירון השתתפו הבוקר בדיון בוועדת הפנים בנושא הסיוע הראשוני למשפחות ההרוגים. ישראל דיסקינד ששיכל באסון את אחיו שמחה בונים ז"ל אמר בדיון: "אסון מירון- להזכירכם, הוא האסון האזרחי הגדול ביותר מאז קום המדינה".
"אבל לא זה מה שמייחד אותו יותר מכל אסון, הנקודה הייחודית והכואבת ביותר באסון הזה, היא שיש לו אבא ואמא, האסון הזה הוא איננו צונאמי שעלה בפתע פתאום ממעמקי הים, גם לא רעידת אדמה או ברק בהפתעה, הוא איננו אסון- הוא מחדל".
"הוא מחדל שהתוצאה שלו היא עשרות יתומים, אלמנות, ומשפחות שכולות, מחדל נוראי של שנים ארוכות, שהתוצאה שלו הייתה ידוע מראש, פשוט אף אחד לא טרח לנקוף אצבע בכדי להציל חיי אדם".
"יושבי הכנסת הנכבדה הזו, ראו לנכון ובצדק רב (ואנחנו אכן מברכים על כך בפה מלא) להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדלים שהובילו לאסון, אבל בשונה משירו של מוקי- כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק, עבור יתומי מירון המצב הוא בדיוק הפוך- כולם מדברים על צדק!- אף אחד לא מדבר על שלום".
"על שלומם של היתומים הקטנים שביום אחד, באירוע שכל כולו בהפקת מדינת ישראל נלקח מהם אבא שלהם, יתומים קטנים שנשבר מטה לחמם, ילדות קטנות שכבר לא יזכו לעולם לשמוע את אבא עושה קידוש בליל שבת, – והמינימום, המינימום המצופה היה שהממשלה תקח על עצמה לקדם את נושא הסיוע הראשוני לאותם יתומים ואלמנות – בצדק, ולא בצדקה, בזכות ולא בחסד, אך בזכות אי הצדק, הכל נעשה בחסד".
"לצערי, אין לי צל של ספק שלו ההרוגים היו ממגזר אחר, לא היינו מנהלים את הדיון הזה פה עכשיו, ואין, פשוט אין שום הצדקה שדמם של 45 הרוגים חרדים יהיה פחות אדום מדמו של כל אזרח ישראלי אחר. כל יום שבו הסיוע הראשוני ליתומים מתעכב, הוא עוד יום של המשך אזלת יד ממשלתית, אותה אחת שגם הובילה לאסון הנורא הזה".
