שיתוף
תגובות
חדשות » פוליטי » "סער ואני פועלים להגדיל את המחנה השמרני"
השרה שקד
שקד: "לא תולה תקוות בדיון הנוסף על מצפה כרמים". אוחנה: "זכות האדם החשובה ביותר היא הזכות לחיים – המאבק בטרור מגן על הזכות הזאת". מרידור: "הליכוד סטה מערכיו"
בית המשפט העליון | צילום: דוברות הרשות השופטת

שרת הפנים איילת שקד לא תולה תקוות בדיון הנוסף שיקיים בג"ץ בפרשת 'מצפה כרמים'. את הדברים אמרה בפאנל שרי המשפטים שנערך במהלך כנס השקת הכרך החדש בסדרת 'דיני יהודה ושומרון' בהוצאת 'מרכז אדם ואדמה', מכון המחקר מבית תנועת רגבים. בפאנל שרי המשפטים, אותו הנחה עו"ד ד"ר הראל ארנון, אחד מעורכי הספר החדש, השתתפו השר לשעבר חה"כ אמיר אוחנה, השרה שקד, השר לשעבר חה"כ צחי הנגבי, והשר לשעבר דן מרידור.

"כשרת משפטים, אמרתי שנפריד בין הצד המשפטי לבין הצד המדיני. בנינו את צוות ההסדרה שבראשו עמד אביחי מנדלבליט בהתחלה. צוות זו הכין כלים מינהליים עבורנו, בעזרתם נוכל להכשיר יישובים בהתיישבות. שינינו את תשובות המדינה לבג"צים", אמרה שקד.

"אני לא תולה תקוות בדיון הנוסף בענין מצפה כרמים. דרך סעיף 5 קיווינו לסדר לפחות 1,000 בתים בהתיישבות. הבנתי שצריך קודם כל לשנות את תשובות המדינה לבג"צים כדי לפתור את הבעיות המשפטיות של ההתיישבות ביו"ש. אפשר לנצל את בג"ץ גם כדי להסדיר את ההתיישבות. עשיתי זאת בתפוח מערב, במצפה דני ועוד. הכי חשוב זה השופטים, ולכן מיניתי שופטים שמרניים — וכך צריך להמשיך לעשות. שר המשפטים סער ואני לקחנו על עצמנו להגדיל את המחנה השמרני".

לדבריה, "המינוי של השופטים השמרניים מחולל שינוי עקבי בפסיקות בג"ץ, גם אם הוא איטי. אפשר לראות את זה בפסיקות השונות, גם אלו שלא מגיעות לכותרות. זה בא לידי ביטוי גם בבג"ץ חוק הלאום, ואני מאמינה שהמשך הדרך הזו יחולל שינוי ממשי בבג"ץ".

על האיזון בין מעמד הכנסת, הממשלה ובית המשפט אמרה השרה שקד, כי "חינכתי את מי שעבד איתי, שהיועצים המשפטיים צריכים ליישם את מדיניות השר במסגרת החוק. כשבג"ץ ביטל בפעם השלישית את החוק למניעת הסתננות, אמר היועמ"ש לשעבר ויינשטיין, שהוא לא יודע באיזו פקולטה למשפטים לומדים ש12 חודשי משמורת שבג"ץ אישר הם חוקתיים וראויים, ואילו 16 החודשים שביקש לקבוע המחוקק, אינם ראויים. רואים מפה שהתפיסה המשפטית היא עניין סובייקטיבי לחלוטין".

"פעלתי שהדרג המדיני יובילו את המדיניות במשרדים, ולהחזיר את האיזון בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט למקומו הנכון. כך גם פעל השר אוחנה אחרי. זה לא קרה בתקופת ציפי לבני".

חבר הכנסת אמיר אוחנה, שר המשפטים לשעבר, אמר כי הוא מקדם הצעת חוק שתגדיר כי היועמ"שים במשרדי הממשלה ימונו על ידי השרים באותו האופן שבו ממנים מנכ"ל. "מצפה מחברי ימינה לתמוך בחוק, בהתאם להצהרותיהם בעבר".

אוחנה התייחס בדבריו להשבת האיזון בין מעמד הכנסת, הממשלה ובית המשפט: "כולנו נסכים שצריך גוף שיש לו את המילה האחרונה – החלטות חייבים לקבל. אבל אי אפשר לקבל שדווקא לבית המשפט תהיה את המילה האחרונה. המצדדים בעליונות בג"ץ אומרים שהדבר נועד למנוע מצב בו המחוקק מקבל החלטות אבסורדיות – אך גם בג"צ יכול לקבל החלטות כאלה. אז אם צריך להרכין את ראשינו בפני גוף קובע, אין שום היגיון שמי שלא נבחר וקיבל את אמון הציבור, תהיה לו את המילה האחרונה", אמר אוחנה והצהיר כי בימים אלו הוא מקדם את חקיקת "חוק היועמ"שים" שתקבע בחקיקה כי ימונו על ידי השר.

"הצורך בהחזרת האיזון בין הרשויות נכון גם למוסד רב העוצמה של היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים, שמעמדם לא מעוגן בחוק. לאורך השנים המוסד הזה הלך ותפח ואימץ עוד סמכויות, הוא צורף לישיבות ממשלה ולישיבות הקבינט. התפיסה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה היא, שהם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ולא לשר, בלי חקיקה ובלי סמכות, ומביאים את תפיסות עולמם האישיות למשרד, לעיתים בניגוד לעמדותיו של השר. לשם חיזוק הדמוקרטיה והמשילות, צריך שהשר ימנה את היועמ"ש למשרדו – כמו שהוא ממנה את המנכ"ל". אוחנה הוסיף כי הוא מצפה ממפלגת ימינה להצטרף להצעת החוק, בהתאם להצהרותיהם בעבר על חשיבות חוק זה.

שר המשפטים לשעבר דן מרידור, תקף את מפלגת הליכוד ואת מה שהגדיר, כנסיון לצמצם את כוחה של מערכת המשפט. "הערכים שהיו פעם מוסכמים, כבר אינם כאלה. תנועת הליכוד השתנתה. היום אנחנו במקום אחר. בדמוקרטיה, יש מתח מובנה בין הרוב בכנסת ובממשלה לבין המנגנונים שמגבילים אותו. לרוב אין סמכויות להכל. אם הכנסת תחוקק, למשל, שאסור להניח תפילין – אף אחד לא יקשיב לה", אמר מרידור.

"מנחם בגין חשב שדמוקרטיה אמיתית היא איננה שלטון הרוב, אלא הגבלת שלטון הרוב, ולכן נכון שבית המשפט העליון יוכל לפסול חקיקה של הכנסת. יש מתח מובנה בכל משטר דמוקרטי בין הרוב שמיוצג בפרלמנט, לבין המנגנונים שמגבילים אותו. בגין סבר שהמשפט עליון על הפוליטיקה, כדי לשמור על זכויותיו של היחיד", אמר מרידור. "מקור הכוח השלטוני הם האנשים, שנתנו לשלטון להחליט בדברים מסויימים".

מרידור סיפר כי הגיע בפסח 1968 למלון פארק בחברון כדי לעזור שם לראשוני המתיישבים בראשות הרב משה לוינגר. "אחרי מלחמת ששת הימים נוצרו שתי אסכולות – ארץ ישראל השלמה, מול מדינה יהודית ודמוקרטית אמיתית ושלמה. לא בחרנו באף אחת מהן, ואנחנו כעת תקועים באמצע. כשאני נוסע למעלה אדומים אני יוצא מהמדינה, לא בגלל שהאו״ם אמר אלא כי המדינה אמרה! אני חרד מהיום שתהיה מספיק תבונה בצד השני (אצל ערבים) שלא ירצו מדינה משל עצמם אלא ירצו להצביע אצלנו", אמר מרידור.

הצטרפו ועקבו אחר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.2110.156
ליש"ט4.45240.474
ין יפני2.91550.1
אירו3.79060.403
דולר אוסטרלי2.3546-0.059
דולר קנדי2.53810.439
כתר דני0.50970.394
כתר נורבגי0.37290.757
רנד0.22570.044
כתר שוודי0.37360.809
פרנק3.48150.308
דינר ירדני4.52890.146
לירה לבנונית0.02120
לירה מצרית0.2040-0.098
עדכון אחרון: 2021-09-14
אושר הוא האומנות לקלוע זר פרחים, מהפרחים שבתחום השגותינו