שיתוף
תגובות
כלכלה » תיירות » עלייתו ונפילתו של ענף הקרוז במשבר הקורונה
עולים על הגל
הפלגה אל סיפונן של אניות התענוגות המפוארות בעולם, שנוסעיהן בחרו בדירות ארעי בלב ים, והסוד שמאחורי בית הכנסת שהוקם בצל הסכמי השלום לחופי דובאי • פרויקט מיוחד
עולים על הגל | צילום: מתוך מגזין "דירת ארעי"

"אתה לא מבין אנגלית, אדוני?" הזעיף השומר בכניסה פנים. "אמרו לך שזה סגור".

היהודי שחצה חצי עולם כדי להגיע לכאן, הוא לא האיש שיתרגש משומר אמריקאי חמור סבר. יש בידו מידע היסטורי והוא חייב לבדוק את נכונותו.

הוא עשה 'עושה שלום', נד לשומר בראשו לאות הבנה, והמשיך היישר למשרדי החברה.

"מאיפה יש לך את התיעוד הזה?" המנהל הנרגש – שהגיע מלשכתו לאחר שהמזכירה הזעיקה אותו – לא ידע את נפשו. "מעולם לא ידענו שיש תיעוד כתוב של מישהו מנוסעי האנייה".

אחר כבוד צעדו השלושה לנמל. שם, לעיני השומר הקשוח שפתח פה פעור ושכח לסגור אותו – עלה ר' אפרים קמיסר לאנייה 'קווין מארי', יחד עם אנשי המשרד לשימור האנייה.

אניית הענק 'קווין מארי' שנועדה לשחזור, שוכנת בחופי קליפורניה. רובה סגור באופן קבע. ורק חלק מסוים מתוכה משמש כבית מלון.

התיעוד שהביא איתו קמיסר, על הגבאי היהודי של ה'קווין מארי', גרם לכולם להישאר בפה פעור…

'קרוז': נעים להכיר

אחד התחומים המרתקים ביותר בענף התיירות העולמית, הוא ענף אניות ה'קרוז'. ובעברית מדוברת: 'אניית תענוגות'.

אניות ה'קרוז' הן אניות נוסעים שנועדו מראש לשמש לטיול ולהסב הנאה לנוסעיהן. הרעיון נועד להעניק הנאה מרבית למטייל מעצם השהייה על האנייה המאובזרת כמיטב בתי המלון היוקרתיים.

על פי ההערכות הגלובליות, מיליוני אנשים ברחבי העולם מעדיפים לממש בכל שנה את החופשה השנתית או המשפחתית שלהם באמצעות הפלגה בת שבועיים (בממוצע) עד חודש בספינת ‘קרוז’ המדלגת בין יבשות ומדינות ללא צורך בהיפרדות מהחפצים האישיים הנשלחים אחר כבוד אל בטן המטוס למשך מספר שעות ולחסוך את המאמץ בשינוע והחלפת מזוודות ממקום למקום במשך זמן הטיול.

על דבר אחד יסכימו כולם: היתרון הבולט במימוש טיול באמצעות ספינת ‘קרוז’, נעוץ בעובדה שלכל אורך התקופה יש לך את החדר שלך ואת הפרטיות שלך, כאשר ההספקים רבים ומגוונים יותר מטיול קבוצתי אחר שמימוש המסלול שלו מתבצע לרוב מהאוויר.

אפרים קמיסר בבית הכנסת על הסיפון בדובאי

בניגוד לאניות הפלגה המשנעות נוסעים מיעד אחד למשנהו (דבר שבימנו כמעט אינו קיים בימינו), או אניות משא המפליגות ב'קו' ומשמשות אמצעי תחבורה לצורך הגעה מנקודה אחת לאחרת, הרי שאניות ה'קרוז' מפליגות בדרך כלל בנתיבים מעגליים המחזירים את הנוסעים לנמל היציאה.

בכל שנה נבנות ברחבי העולם, בממוצע, כעשר אניות ‘קרוז’ חדשות. הישנות יותר – מוּצָאוֹת מכלל שימוש.

נגיף מאיים על יאכטה

בחודש אפריל האחרון עקב העולם בדריכות רבה, במשך שבועות ארוכים, אחר גורלן של מספר אניות ‘קרוז’ שהיו בעיצומו של מסע חובק עולם כשעל סיפונן אלפי מטיילים, לאחר שהתגלו עליהן חולי קורונה מאומתים.

הזמן: ימי תחילת פרוץ הנגיף והתפשטותו ממדינה למדינה. המתח הבינלאומי מפני המחלה המסתורית שהכתה קשות בסין והחלה פושטת את טלפיה לעבר מדינות נוספות – הכניס את היקום כולו לתזזית.

עד כמה שבימינו חוסר הוודאות לגבי נזקי הנגיף מבלבל ותופעות הלוואי שלו בלתי ניתנות לחיזוי מראש, בימיו הראשונים של נגיף הקורונה – הפאניקה טיפסה עד לשמים. הבלבול וחוסר ההיערכות להתמודד עם מקרי הידבקות נרחבים, הביאו את האוסטרלים לאסור על אנשי אניית התענוגות 'רובי פרינסס' לעגון בנמל סידני ולהותיר אותה לשוט במרחב האין סופי, על כ-3,000 הנוסעים שעל סיפונה.

בידיעה שהתפרסמה ב'גלובס' בתאריך 06.04.20 דווח, כי "משטרת אוסטרליה פתחה בחקירה פלילית בחשד שצוות אניית ‘קרוז’ שעגנה בנמל סידני במרץ, הסתיר מהרשויות התפרצות של קורונה בין נוסעים ואנשי צוות".

על פי הדיווח, "הצוות של האנייה, 'רובי פרינסס', שמופעלת על ידי חברת 'קרניבל אוסטרליה', הודיע לרשויות שכמה נוסעים סובלים מתסמונת דמוית שפעת, כשהאנייה עגנה בסידני בחודש שעבר. אך דיווחו שאין בעיה של נגיף קורונה על הסיפון".

"התברר שיותר מ-660 איש, רובם נוסעים, נמצאו נגועים בנגיף, ו-11 נוסעים מתו ממנו". מתברר כי הלחץ והחרדה מפני הבלתי נודע הכניסו להיסטריה רבתי את האוסטרלים, לאחר שתחשיב כללי שנעשה באותם ימים מול אנשי צוות האנייה הציג את התמונה העגומה והמדאיגה הבאה: "מקרי הקורונה שיצאו מאניית 'רובי פרינסס', מהווים יותר מ-10% מסך 5,687 מקרי הקורונה באוסטרליה, וכמעט שליש ממקרי המוות בה".

על פי הדיווח, האנייה הייתה בשיט קצר לניו זילנד כשהיא עגנה בסידני ב-19 במרץ. היא נשאה בעיקר נוסעים אוסטרלים, אך כמה מהם הגיעו עד אירופה לפני שנודע להם על ההתפרצות שהייתה על סיפונה. במבצע משטרתי מקביל, הועברו 750 אלף טונות ציוד לאנשים על האנייה.

אניית התענוגות 'קווין אליזבת' | צילום: Ant Clausen, שאטרסטוק

כעבור חודשיים, בתאריך 03.08.20 כשכבר נדמה היה שהעולם מתחיל לעלות על הגל ולהכיל את ההתמודדות עם הנגיף שכבר הספיק לכסות את מרבית המדינות ולנעוץ בהן את ציפורניו, דווח על מקרה התפרצות נוסף של נגיף הקורונה בספינת ‘קרוז’, הפעם בנורבגיה.

על פי דיווח שהתפרסם ב'כלכליסט', "אחת החברות המפעילות ליין של ספינות ‘קרוז’ בחופי נורבגיה, הודיעה על השהיית הפעילות, שבועות ספורים לאחר חידושה. ההחלטה התקבלה לאחר ששרשרת כשלים פרוצדורליים גרמה להדבקה המונית באחת מספינותיה".

המדובר היה בספינת MS Roald Amundsen, שעל סיפונה אובחנו 36 אנשי צוות ולפחות 5 נוסעים כנשאי נגיף הקורונה. רשויות הבריאות הביעו חשש שנוסעים הפיצו את הנגיף בעיירות שבהן עגנה הספינה, שפעלה גם כספקית שירותי מעבורת.

בניגוד לספינה שעגנה אך ארבעה חודשים קודם לכן בנמל סידני, הפעם, בשל העובדה שנורבגיה נחשבה למדינה שהתמודדה יפה עם הנגיף ביחס למדינות אחרות, הועברו החולים לבית החולים האוניברסיטאי בצפון המדינה, שם עגנה הספינה.

באותם ימים החלו להתפרסם דיווחים על נמלים רבים ברחבי העולם המסרבים לעגינת אניות ‘קרוז’ בתחומם, על רקע מגפת הקורונה. אלפי נוסעים נותרו תקועים על סיפוני האניות. אוסטרליה אף 'החמירה' בהנחיות והורתה לכל אניות הקרוז לעזוב את מימיה עד 15 ביוני, תוך איום של מאסר וקנסות גבוהים.

יצוין, כי אירוע ההידבקות ההמוני הראשון על ספינת ‘קרוז’, כזה שגרם לעולם להתאפס על עצמו ולהבין את גודל השעה כי מדובר באירוע בסדר גודל גלובלי, התרחש בתחילת חודש מרץ דווקא על סיפונה של ספינת ה'קרוז' 'זאנדאם' של חברת 'הולנד אמריקה ליין' השייכת לקבוצת 'קרניבל', לאחר שדווח, על ארבעה נוסעים – ששניים מהם נפטרו בהמשך – שאובחנו כחולי קורונה.

האירוע שהכניס את העולם לתזזית יתר היה לאחר שדווח כי יותר מ-130 נוסעים נוספים דיווחו על תסמינים דמויי שפעת. בשל כך לא הורשתה הספינה לחצות את תעלת פנמה צפונה בדרכה לפלורידה. הנוסעים ובני משפחותיהם נותרו באי ודאות ובעלטה מוחלטת למשך שבועות ארוכים.

כאמור, היה זה המקרה הראשון של אירוע הידבקות המוני שתכלל יחדיו מספר מדינות שאזרחיהן שהו על האנייה.

כשר? תלוי למי

עד כמה מותאמת אניית ‘קרוז’ עבור יהודי שומר תורה ומצוות? מסתבר כי התשובה נעוצה בגוף השאלה. היא איננה מותאמת, מלכתחילה; יש להתאים אותה לאורח החיים הקפדני והאדוק של שומרי המצוות.

מבלי להיכנס לאורח החיים החרדי המחמיר ויכולת ההתאמה של האנייה אליו, במיוחד כשמדובר בקבוצות ענק המונות אלפי משתתפים, כאשר על ההסברים הלוגיסטיים נרחיב בהמשך, הרי שחיפושים באתרי נופש הניבו תוצאות די מפתיעות, בהן גילינו 'קרוז' כשרות המותאמות לאורח חייו של האדם החרדי.

מדובר בדבר שבהחלט קיים. אמנם לא לעיתים מזומנות, אך לצורך העניין נוכחנו לגלות כי חברת 'קושריקה' האמריקאית – הנחשבת לחברה המובילה בעולם של ספינות ‘קרוז’ – מציעה לא אחת מסלולים כשרים למהדרין עבור האוכלוסייה היהודית האורתודוקסית.

מתברר, כי החברה שמובילה את ענף תיירות ה'קרוז' זה קרוב לשלושה עשורים, הוציאה עד כה לא מעט 'קרוז' כשרות. יותר מכך, החברה אף מציעה ללקוחותיה לממש את חופשת פסח תשפ"א על המים, כשהיא מוכנה להקדיש לצורך כך מטבח שלם ומאובזר ולסייע ככל הנדרש למערך הלוגיסטי הדורש מימוש יוזמה שכזו.

יצוין, כי אחת לכמה זמן ניתן לראות גם מעל גבי העיתונות החרדית פרסומות מטעם חברות תיירות שונות המציעות נופשונים מסביב לעולם, בצל קונצרטים ומופעי שירה בהשתתפות גדולי הזמר החסידי.

למען ההגינות יש לציין שחופשה על סיפון ‘קרוז’, בהכשר כזה או אחר, מאתגרת מאוד מבחינה דתית. גם כאשר הספינה כולה מיועדת לשומרי מצוות, ההכשר איכותי, הבריכה ומתקני הכושר בהפרדה וכו' – על הסיפון עצמו, כולם מסתובבים.

אם מדובר ב'קרוז' שבתוכה יש 'מובלעת' לשומרי מצוות, נתקלים גם בבעיה עם שמירת שבת. בשבת אין כל בעיה לשהות באנייה שנמצאת במים, אולם אי אפשר לרדת מהאנייה אם היא עגנה בשבת. כך שכאשר מגיעים לאתרים תיירותיים בעיצומו של יום השבת, אין לשומרי מצוות דרך להצטרף לנוסעים.

נושא הכשרות מאתגר מאוד את ועדי הכשרות: בשל תנאי האחסון, רוב הספינות לא מצטיידות מראש במזון לכל ימי ההפלגה, אלא מחדשות את המלאי בכל נמל בו עוגנים במהלך הטיול. כמובן שוועדי הכשרות לא יכולים לסמוך על כך שיהיו בכל מקום מוצרים כשרים, והם נאלצים לדאוג כבר בתחנת היציאה לאספקת המזון הכשר למשך כל ימי המסע.

'קרוז' כחול-לבן

בישראל, לצורך העניין, כמעט ואין בנמצא ספינות ‘קרוז’; בוודאי שלא בהשוואה לאניות התענוגות הגדולות בעולם. רק כדי שנקבל פרופורציות, חברת 'מנו ספנות' היא החברה הישראלית הוותיקה שמשיקה טיולי ‘קרוז’, הספינה הגדולה ביותר העומדת לרשותה 'גולדן איריס' יודעת להכיל עד 1,000 נוסעים בלבד. נציין, כי האנייה – שנחשבת לספינת הדגל של החברה – נבנתה בשנת 1975.

עם זאת, חלק מהחברות הגדולות בעולם שמחזיקות בספינות שכאלו, שייכות איכשהו לכמה מהעשירים הגדולים בישראל, כמו משפחת עופר ומשפחת אריסון המחזיקות במניות בספינות ‘קרוז’, כמו 'קוסטה קונקורדיה' שהינה חברת בת של 'קוסטה קרוז' שבבעלות 'קרניבל' של מיקי אריסון (אחיה של שרי אריסון), ועוד.

מטבע הדברים, ברשימת נפגעי הקורונה מופיעים גם מיקי אריסון, יו"ר חברת Carnival ובעל מניות בה, ואייל עופר (אחיו של עידן עופר), דירקטור ובעל מניות בחברת Royal Caribbean.

על פי דיווח ב'גלובס', הפסיד אריסון 'על הנייר' כ-4.4 מיליארד דולר על ההחזקה שלו במניות 'קרניבל' מתחילת השנה, ואילו עופר הפסיד בתקופה זו 'על הנייר' קרוב ל-975 מיליון דולר על ההחזקה ב'רויאל קריביאן'.

מלונות בוטיק צפים

ספינות ‘קרוז’ שייכות לענף החופשה המשלב בתוכו גם את חוויית המים וגם את חוויית השיט בספינה. ספינות ה'קרוז' בנויות ומאובזרות כבתי מלון מתקדמים ומשוכללים ביותר. ישנן ספינות ‘קרוז’ שהן יותר 'בוטיק', הן מכילות חדרים גדולים יותר או לחילופין יש בהן חדרים עם ספא קטן בכל חדר.

טיולי ה'קרוז' מגוונים להפליא. חשוב שתדעו, כי אם בחרתם לממש את חופשת החלומות שלכם על פני המים, הרי שלפניכם עומד מגוון אפשרויות רחב ביותר: החל מיאכטות קטנות העוגנות במקומות אקזוטיים ברחבי העולם ועד ספינות פאר ענק שמכילות כל מה שרק יכולתם לחלום עליו.

לצורך העניין, ספינת 'קוסטה קונקורדיה' האיטלקית שבעלות אריסון, שטבעה ב-2012 וחולצה כעבור שנתיים, הכילה 17 סיפונים לצד יכולת קיבולת שלעד 3,700 נוסעים.

ענף התיירות באמצעות ספינות ה'קרוז', מהווה נתח תיירותי גדול מאוד ויוקרתי בתיירות העולמית. רבים המטיילים המעדיפים טיול באנייה, שכן בשבוע אחד בלבד ניתן להספיק לבקר ביעדים רבים יותר מאשר באמצעות טיסה.

ב'קרוז' – בשונה מטיולי 'כוכב' בהם מגיעים ליעד אחד או שניים וממנו יוצאים בכל יום למגוון אתרים הנמצאים בקרבת מקום – ניתן להספיק בשבוע יותר מטיולים אחרים בהם נשארים ללון לילה או שניים ובבוקר ממשיכים עד ליעד נוסף. בטיול ב‘קרוז’ אין דקה שהולכת חלילה לאיבוד.

אתה מתמקם בחדר אחד מבלי להחליף אותו, ועדיין חווה שילוב של מספר ארצות.

יש כמובן את ה'קרוז' היותר יוקרתיות שנוסעות למזרח או מרחיקות עד אנטרקטיקה או לאיי הגלאפגוס.

כמובן שיש את ה'קרוז' בארצות הסקנדינביות, בהן חוויית השיט כוללת גם מחזות של לווייתנים ודגים נדירים אחרים. ה'קרוז' באזור סנט פטרסבורג והמפרץ הבלטי – מצוידות גם במנגנון שבירת קרח, על מנת שיוכלו להמשיך בדרכן.

הגבאי המיתולוגי של ה'קרוז'

אנו שבים לסיפורו של ר' אפרים קמיסר.

מנהל השימור וקמיסר נכנסו יחד לאזור השימור של ה'קווין מארי'. בית הכנסת המקורי של הספינה הפך למחסן, אולם באזור השימור הוקצה מוזיאון קטן לתולדות הספינה ואליו ניתן היה להיכנס.

"בשנות ה-50 היה סבא שלי, ישראל דוד קמיסר, משגיח כשרות ואחראי על כל ענייני הדת של ה'קווין מארי'", מספר קמיסר ל'בחזית'. "באותם ימים הפליגה הספינה מאנגליה לאירופה ולארצות הברית. היא פעלה יותר כספינת נוסעים מאשר ספינת תענוגות. 

"בספינה תחזק סבא בית כנסת שלם. בחדר השימור של האנייה נדהמנו לגלות אזור מיוחד לתולדות היהדות: אביזרי ספר תורה, מגילת אסתר כתובה על קלף, קינות לתשעה באב, גביע קידוש וגם… תמונות של סבא שלי.

ר' ישראל דוד דייויס מתפלל כשליח ציבור, מסביבו נוסעים חסידיים

"בצד עמדה מערכת כלים עליהם מוטבעות המילים 'כשר', 'פליישיג' (בשרי), 'מילכיג' (חלבי) ועוד…

"ידעתי שסבא שלי פעל על האנייה הזו, אבל לא ידעתי ששימרו את כל ההיסטוריה הזו. הצטיידתי מראש עם ספר שסבא שלי כתב על ה'קווין מארי', הראיתי להם אותו במוזיאון והם היו בהלם.

"הם לא ידעו שיש תיעוד של אחד מעובדי האנייה במשך שנים. הם לא ידעו שהיה מישהו שכל כך מחובר לאנייה עד כדי כך ששמר כל פרט היסטורי אודותיה".

הדבר המעניין ששני הצדדים הופתעו לגלות הוא, שהתמונות שהופיעו בספרו של סבא קמיסר, הופיעו גם על קירות המוזיאון באנייה.

סגירת מעגל מרגשת ציין קמיסר בימים אלה, ב… דובאי.

כדי להבין את סגירת המעגל, נקדים רקע: אניות הנוסעים הגדולות בשם 'קווין', תוחזקו על ידי החברה הבריטית, 'קונרד', שהעניקה לכל אנייה שֵׁם שסימל מלכה אחרת בשושלת המלוכה הבריטית.

בדובאי עוגנת כיום 'עגינה עולמית' (דהיינו: מקורקעת לנמל לצמיתות) 'קווין אליזבת השנייה'. אליזבת היא 'אחותה הקטנה' של המארי.

'קווין אליזבת השנייה' נרכשה על ידי יהודי עם לב חם למסורת, שכחלק מהקשר שלו לאלוקים הקים בית כנסת על ה'קווין אליזבת השנייה'. מדובר בבית הכנסת העראי הכי מפואר שקיים היום.

על הספינה עומדים להיפתח בקרוב בית מלון כשר לצד מסעדה יהודית כשרה. זו הולכת להיות אחת הנקודות החזקות בתיירות ישראלית עם חתימת הסכמי השלום בין ישראל לאמירויות.

פנים בית הכנסת על הסיפון בדובאי

"כשהגעתי לדובאי", מספר קמיסר ששב מהנסיכות הערבית בימים אלה, "הפנו אותי ל'קווין אליזבת השנייה' ואמרו לי: 'אתה חייב לעלות לספינה'. נכנסתי וגיליתי בית כנסת חדש ומפואר. בעיניי, זו סגירת מעגל מרגשת לבית הכנסת המקורי שהיה על 'אחותה הגדולה' – 'קווין מארי', שנסגר".

הספינה אמנם מקורקעת לנמל, אך היא תשמש מרכז למבקרים יהודיים ויישמעו בו קולות תפילה ולימוד תורה.

"סבא, ישראל דוד קמיסר, שהה חודשים ארוכים מחוץ לבית", מסיים ר' אפרים את נס הצלתו הפלאית של סבו בימי מלחמת העולם השנייה. "כל המשלחות היהודיות שנסעו באותן שנים מאירופה לארצות הברית העדיפו לנסוע עם ה'קווין', שנחשבה בטוחה יותר להפלגה וכחברה בעלת מוניטין איכותי.

"אדמו"רים גדולים כמו גם האנשים המפורסמים ביותר בעולם, האישים הבולטים והחשובים ביותר – נהגו לעשות את ההפלגה הארוכה באמצעות אנייה זו".

כשפרצה מלחמת העולם השנייה נותר הסבא על סיפון ה'קווין' בנמל ניו יורק, ללא יכולת לשוב לבני משפחתו באנגליה. עקב המלחמה קורקעו כל אניות הנוסעים הפרטיים. רק אניות צבא הורשו לחצות את האוקיינוס. ה'קווין' נותרה בנמל ניו יורק למשך חודשים ארוכים.

"רק כעבור חודשים אחדים יכול היה סבא לחזור הביתה, לאנגליה".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.410.501
ליש"ט4.41360.289
ין יפני3.27240.519
אירו3.99140.198
דולר אוסטרלי2.3962-0.279
דולר קנדי2.5534-0.269
כתר דני0.53600.131
כתר נורבגי0.3584-1.457
רנד0.2071-0.145
כתר שוודי0.3833-0.286
פרנק3.73660.346
דינר ירדני4.80960.489
לירה לבנונית0.02250.446
לירה מצרית0.21720.556
עדכון אחרון: 2020-10-29
איננו רואים דברים כפי שהם אלא כפי שאנו