שיתוף
תגובות
כלכלה » כלכלה בארץ » שיעור אבטלה חסר תקדים – החרדים נפגעו
דוח שירות התעסוקה
1.135 מיליון אנשים הפכו לדורשי עבודה. התנועה הייתה כה חדה, עד כי הפער בין מספר דורשי העבודה שנמדד בפברואר לזה שנמדד באפריל עמד על 690%
חרדי בכספומט | צילום: Jose HERNANDEZ Camera 51, שאטרסטוק

שירות התעסוקה מפרסם הבוקר (שני) את דוח סיכום מגמות התעסוקה לשנת 2020 וממנו עולה כי השנה החולפת עמדה בסימן מעבר קיצוני בין פסגות תעסוקה היסטוריות. בחודשים ינואר ופברואר עמד שיעור האבטלה על שפל היסטורי של 3.4% בלבד, לבין שיעור אבטלה חסר תקדים שהגיע לשיאו באפריל כשעמד על 28% כשהמשמעות היא ש- 1.135 מיליון אנשים הפכו לדורשי עבודה. התנועה הייתה כה חדה, עד כי הפער בין מספר דורשי העבודה שנמדד בפברואר לזה שנמדד באפריל עמד על 690%.

התמודדותה של הממשלה עם המשבר הרפואי הייתה במדיניות של סגרים, אשר הפכה לגורם המשפיע המכריע על ההיקף והתנודות במספר דורשי העבודה. בכניסה לכל אחד משלושת הסגרים, נרשמה עלייה חדה במספר דורשי העבודה, רובם יצאו לחל"ת, וביציאה ממנו נרשם תהליך הדרגתי של חזרה לעבודה שארך בין 6-8 שבועות ועיקר החוזרים בו היו דורשי עבודה שיצאו לחל"ת ולא כאלה שנותרו ללא מעסיק בקצה.

מעבר למדיניות הסגרים, מה שאפיין את מדיניות הממשלה בכל הנוגע להיבטיו התעסוקתיים של המשבר היה השימוש במנגנון החל"ת כפתרון מדף מהיר שביקש לספק גמישות למעסיקים בהוצאה והשבה של עובדים ממעגל העבודה ואליו ובה בעת לשמר את הקשר של העובדים שנאלצו להפסיק את עבודתם לשוק העבודה. מנתוני התעסוקה של השנה החולפת, עולה תמונה מעורבת – מצד אחד, בפילוח נתוני היציאה ממעגל העבודה בכניסה לסגרים ונתוני החזרה למעגל העבודה ביציאה לפי סיבת הרישום עולה כי הנרשמים בכניסה לסגרים ששהו לחל"ת חזרו מהר יותר לעבודה ובהיקפים גדולים בהרבה מהנרשמים, בכניסה לסגרים, במהלכם וביניהם, אשר פוטרו או התפטרו.

מצד שני, הנתונים מלמדים כי עבור מרוויחי שכר נמוך הפכו דמי האבטלה מרשת ביטחון לתמריץ שלילי ובמידה רבה לחסם בפני חזרה לעבודה. מכל מקום, ככל שהתארך המשבר עלה שיעור ומספר דורשי העבודה שאינם בחל"ת ונותרו ללא מעסיק בקצה, הם מועדים יותר לאבטלה ממושכת, עלולים להתקשות יותר לשוב למעגל העבודה גם בעתיד ובתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה – רבים מהם עלולים להזדקק לקצבאות סוציאליות כקצבת הבטחת הכנסה.

במבט כולל על השנה החולפת, עולה כי משבר הקורונה חשף את התחלואים והפערים שאפיינו את שוק העבודה הישראלי והקצין אותם. גם לאחר המשבר לפערים הללו ישנן משמעויות לא רק באיכות התעסוקה וברמות השכר אלא גם בהיקף התעסוקה וברמת ההשתתפות בשוק העבודה. מנתוני שירות התעסוקה לשנת 2020 עולה כי לא כל עובדי המשק הישראלי היו חשופים במידה שווה להשלכות המשבר, ולמעשה רבים מהם לא נפגעו ממנו כלל.

מהנתונים עולה כי המשק הישראלי נחלק בשנה החולפת, במידה רבה, לשלוש קבוצות עיקריות – אלו שלא נפגעו כלל מהמשבר כלל, ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף שיפרו את רמת ותנאי חייהם בשנה זו. אלו שנפגעו מהמשבר והפכו לדורשי עבודה, אך מיהרו לחזור למעגל העבודה בשוך הסגרים, ואלו שיצאו ממעגל העבודה ולא הצליחו לחזור אליו. בניתוח מאפייניה הדמוגרפיים והסוציו אקונומיים של הקבוצה השלישית, שנפגעה יותר מהמשבר, עולה כי היא מורכבת בעיקר מדורשי עבודה מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, מיישובים מהאשכולות הסוציו אקונומיים היותר נמוכים (1-3) והם יותר מבוגרים. בשירות התעסוקה טוענים כי דורשי עבודה מאוכלוסיות אלו הם המועדים לשהות באבטלה ממשוכת גם בתום תקופת הזכאות, להתקשות יותר לשוב למעגל העבודה ואף להזדקק לקצבאות סוציאליות כהבטחת הכנסה.

בניתוח מאפייני דורשי העבודה הללו עולה כי מה שמשותף להם הוא העדר כלים מתאימים למגמות השינוי שחווה שוק העבודה בשנים האחרונות, אשר רק הלכו והחריפו בשנה החולפת, ועיקרן בתהליכי דיגיטציה. מחקרים רבים מראים כי עוד קודם למשבר שוק העבודה הפך ליותר דיגיטלי כך שיותר ויותר מקצועות יהפכו ללא רלבנטיים, וגם אלו שיישארו – ישתנו לבלי הכר. על מנת להישאר בשוק העבודה ולשוב אליו, על העובדים ובוודאי שעל דורשי העבודה להחזיק בכישורי עבודה ההולמים את דרישות שוק העבודה המשתנה. מה שמאפיין את דורשי העבודה המצויים בסיכון תעסוקתי, בין שהם ערבים, חרדים (בעיקר גברים), מבוגרים וכאלה המגיעים מאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים יותר הוא רמות נמוכות של מיומנויות דיגיטליות וכישורי עבודה שפחות מתאימים לדרישות החדשות של שוק העבודה המשתנה, במובן של השכלה, הכשרה וניסיון תעסוקתי נדרש.

אמנם כן, שנת 2020 התאפיינה בדורשי עבודה צעירים (עד גיל 35) רבים, ולמעשה ברוב השנה קבוצה זו היוותה כ 50% מסך דורשי העבודה, אולם בשירות התעסוקה מסבירים את קצב החזרה הנמוך של הצעירים למעגל העבודה בכך שהם לרוב מרוויחי שכר נמוך כך שדמי האבטלה הפכו עבור רבים מהם לתמריץ שלילי בפני חזרה לעבודה. כאשר, ההערכה בשירות התעסוקה היא שלקראת תום תקופת הזכאות ובוודאי שלאחריה דורשי העבודה הצעירים ישובו למעגל העבודה בקצב גבוה יותר.

כך או כך, בשירות התעסוקה מבהירים כי במטרה לצאת מהמשבר התעסוקתי ולהביא לחזרתם של מאות אלפי דורשי העבודה שיתקשו למעגל העבודה גם בתום תקופת הזכאות תידרש תכנית שיקום תעסוקתי ששלושה עקרונות צריכים לעמוד במרכזה: 1. חיזוק ההון האנושי, על ידי קורסים, הכשרות, סדנאות ואימונים שיאפשרו את חיזוק המיומנויות הנדרש ויסייע לדורשי העבודה מהשכבות החלשות להתאים לתנאים החדשים של שוק העבודה המשתנה. 2. עידוד תעסוקה, למשל על ידי מתן מענקים למעסיקים ו\או לחוזרים לעבודה ויצירת משרות מותאמות למאה ה-21.

3. העמדת רשת ביטחון אפקטיבית, כזו שמחד תאפשר למתקשים לשוב למעגל העבודה לעמוד בתנאי מחייתם, אך מאידך לא תהווה תמריץ שלילי בפני חזרתם לעבודה ובעניין זה, הציעו בשירות מספר מודלים אפשריים כהקשחת מבחן התעסוקה והתנייתו בחיפוש עבודה ובהשתתפות בקורסים והכשרות, כהעמדת קצבת ביניים הנמוכה יותר מדמי האבטלה אך גבוהה יותר מדמי הבטחת ההכנסה ועוד. מכל מקום, מבהירים בשירות, אימוץ שלושת העקרונות הללו, התומכים זה בזה, כיסודות במדיניות הממשלה ליציאה מהמשבר הם שיבטיחו את החוסן התעסוקתי הנדרש, כזה שלא רק יחזיר דורשי עבודה לעבודה אלא גם יאפשר להם להתמיד ולהתפתח בו.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "נתוני התעסוקה של שנת 2020 מדאיגים מאוד ומחדדים את הצורך בתכלול המאמצים לשיקום שוק העבודה הישראלי לצד הקורונה. זה המקום להודות לעובדות ועובדי שירות התעסוקה על שעשו לילות כימים בסיוע והכוונה לכל מאות אלפי דורשות ודורשי העבודה. יחד נמשיך להוביל את חזרתם המיטבית למעגל העבודה של כל אותם אלו שנותרו מחוצה לו, באופן שיוכלו להתמיד בו ולתרום לכלכלת ישראל ולפיריונה".

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "שנת 2020 הקצינה את תהליכי השינוי שאפיינו את שוק העבודה והעמיקה את הפערים בחברה הישראלית. אם קודם למשבר היה ברור ששוק העבודה העתידי יתבע מיומנויות דיגיטליות גבוהות יותר, הרי שמאז המשבר הסתבר שהעתיד כבר כאן. מעבר לכך, כשאנו רואים את השלכות המשבר – ניכר כי השוליים החלשים הלכו והתרחבו והתרחקו עוד יותר משוק העבודה. בשל כך, שנת 2020 מחייבת את ישראל לקידום צמיחה מכלילה שתתאפשר באמצעות חיזוק ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעמדת רשת ביטחון אפקטיבית. בכך, דורשי העבודה מהשכבות החלשות לא רק שיוכלו לשוב למעגל העבודה אלא גם יוכלו להתמיד, להתפתח בו ולהעלות את רמת הפיריון במשק".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.264-0.214
ליש"ט4.49830.114
ין יפני2.9598-0.04
אירו3.8491-0.096
דולר אוסטרלי2.4010-0.344
דולר קנדי2.5990-0.138
כתר דני0.5175-0.077
כתר נורבגי0.3678-0.352
רנד0.22-0.677
כתר שוודי0.3768-0.027
פרנק3.5556-0.025
דינר ירדני4.6042-0.199
לירה לבנונית0.02160
לירה מצרית0.2082-0.24
עדכון אחרון: 2021-07-26
אושר הוא האומנות לקלוע זר פרחים, מהפרחים שבתחום השגותינו