לאחר קצת יותר משנה של טלטלות ואי וודאות פוליטית הושבע יצחק פינדרוס לח"כ מן המניין, ובכך הושלם 'השוויון הקדוש' הנאכף באדיקות על ידי אגודת ישראל.
אממה, השבוע דווח כי בליכוד מחפשים משבצת של יו"ר ועדה ההולמת את מעמדו ואת ותק העשייה הציבורית של ח"כ אייכלר. תגובת דגל התורה הגיעה באינסטינקט: "אם שוויון, אז עד הסוף, מצפים לתפקיד גם לפינדרוס", מיהר גורם בסיעה לתדרך אותי.
בתגובה לתגובה, אומר לי גורם באגודת ישראל: "אנחנו באגודת ישראל התפטרנו מתפקידנו כדי להכניס את פינדרוס, ולא שלא שמענו את צהלות השמחה של ה 4/3 אבל בגלל השלום וההתחייבות הבלגנו וגם התפטרנו במיידי ולא התעכבנו, אבל כשח"כ אשר שממוקם במקום ה-5 מקבל את וועדת חוקה כשמנגד המקום ה-6 באגודה מקבל רק את התיק לפניות הציבור, שזו וועדה ללא שיניים, זה כמו סוסיתא מול מרצדס".
בכל הנוגע לטענת דגל התורה, שלקבלת התיק הבכיר אין קשר להסכמים פנימיים בשורות המפלגה, שכן ועדת החוקה הגיעה כמחווה מאת הליכוד, מגיבים באגודה, "הרי רק לפני יומיים טענתם שעבור התפקיד של אייכלר, גם דגל צריכה לקבל, בגלל השוויוניות עוד תפקיד".
כעת, אנו חושפים לראשונה, כי אגו"י תדרוש, עקב חוסר השוויונות לטענתם, את תפקיד סגן יו"ר הכנסת ונציג בוועדה למינוי דיינים, לצד איום כלפי דגל למקרה שיערימו קשיים, "בדגל הרי יודעים שפינדרוס נכנס על תקן הנורבגי, ופלופ אחד ושוב יהיה בכנסת 4/3, אבל עכשיו לטובת החסידים".
בדגל לעומת זאת, נראה כי מעדיפים לשמור על גל שקט ממהלומות. "שבוע הבא יישבו ראשי הסיעות ויחליטו יחדיו למי הולך כל תפקיד", אומר לי בתגובה גורם בדגל התורה.
ועוד מילה על החוק הנורבגי: הרי ידוע שהחוק אינו מוסיף כח לשום צד, אז מה הטענות שנשמעו השבוע על חסידות גור לנציגות יתר בדמות חסיד, הרי כל תפקידו של ח"כ חסיד זה השלמה לתפקיד של ליצמן, ולא שגור קיבלו עוד תפקיד. " לו היה נכנס אחד משלומי אמונים היינו נשארים בגור ללא נציג, ולמה דווקא אנחנו שמוצבים במקום הראשון נישאר ללא נציג?", אומרים לי בסביבת ליצמן.
ז.ל.א.ד.
המון זמן עבר מאז השתמשנו בסלנג "זה לא אותו דבר", אבל השבוע חזרנו לזה ובגדול.
מערכת היחסים החשדנית בין חלק מהמפלגות לעיתונאים אמצעי התקשורת ידעו תמיד עליות ומורדות, ובפרט בעת מערכות בחירות.
אבל בשבוע האחרון הגיעו הדברים לשיא. המתקפה של ח"כ עופר שלח כלפי העיתונאים החרדים בסיומו של ראיון אותו 'פוצץ' שלח, כך גם טענת רה"מ שבמקום אחר העיתונאי רביב דרוקר כבר היה בכלא, טענת אולמרט בראיון לסרוגים אצל העיתונאית עטרה גרמן שהיא מייצגת חבורה צעקנית ואלימה, הבקשה של האלוף כוכבי להפריט את גלי צה"ל, ההתקפה של ח"כ אבידר נגד העיתונאי אמיר איבגי מגל"צ במליאת הכנסת, התקיפה המילולית נגד אמנון אברמוביץ' במחאת הימין, הפיטורים של העיתונאים הימנים סגל וקלמן מהתאגיד ועוד.
זה אמור להביא אותנו להחלטה שאולי די.
אנחנו צריכים לעצור את זה כאן. זה לא רלוונטי שהנשיא ריבלין ייצא נגד תקיפת אברמוביץ' ומנגד ישמור על זכות השתיקה בעת תקיפת העיתונאים החרדים.
ושמא הגיעה השעה לעשות סטופ ולדעת אם מותר לתקוף מילולית, כמובן עיתונאים, או שופטי בג"צ, או שרק את ראש הממשלה והשרים מותר לתקוף. למה את מה שעל נתניהו מותר אסור על הנשיא ריבלין, למה כשמדובר בשופטי בג"ץ אין את זכות הדיבור, ואצל נתניהו מותר, ע"ע רינה מצליח במוצאי שבת.
לא עוד. או שמותר על כולם, או שאסור נגד כולם, או ש"זה לא אותו דבר".
מנגד, הדרישה שעלתה לסגור כלי תקשורת כזה או אחר, לא רציונלית בגלל כמה סיבות, ובראש ובראשונה מכיוון שלא סוגרים כלי תקשורת.
אפרופו הטענות לחוסר שוויוניות, תכניסו אנשים מבפנים שישפיע, כמו לדוגמה עמית סגל מהצד הימני. ועוד משהו, אם אתה סוגר כלי תקשורת, היחידים שיינזקו מזה הם לא אותם עיתונאים שיצרו את חוסר השוויון, הם יסתדרו בכלי תקשורת אחרים, מי שיפסיד מזה הם העורכים, המפיקים ושאר העובדים שם, ואגב הם ברובם מגיעים מתוך האוכלוסיות החלשות ומהצד הימני. לכן עדיף שנלך על הכלל של יהדות התורה מול הקנאים, שעדיף להשפיע מבפנים, ולא להחרים מבחוץ.
ותודה להשם על שהצלחנו לכתוב טור שלם ללא אזכור המילה ריבונות.
