לקראת פתיחת זמן הלימודים בהיכלי הישיבות הק' ומוסדות התורה והחינוך, התכנסו השבוע בכינוס קודש ומרומם בעיר התורה והחסידות בני ברק, כלל העוסקים במלאכת החינוך וההדרכה בהיכלי הישיבות וקהילות הקודש, בראשות כ"ק מרנן ורבנן האדמו"רים מנהיגי העדות והקהילות הק' שליט"א, לכינוס לצדיקים בסימן הקריאה הנוקבת 'התעוררי' שתהדהד ברמה בעיר בני ברק, עם שובם של אלפי בחורי וילדי החמד להיכלי התורה ומוסדות החינוך, לשיחות ודרשות חיזוק והפחת רוח חיים בתלמידים היקרים, לאחר שנה סוערת ומאתגרת, חינוכית ורוחנית.
בס"ד זכתה עיר התורה והחסידות להוות אכסניה מפוארת להיכלות תורה וקהילות קודש, בשבת אחים גם יחד, איש על מחנהו ואיש על דגלו, כאשר קול התורה מהדהד ברמה ורחובות העיר ימלאו בני עליה וצורבי מדרבנן העולים ומתעלים במעלות התורה והחסידות.
השנה העברה, החל מערב חג הפסח תש"פ ועד ערב פסח השנה התאפיינה כשנה סוערת בשדה החינוך כמו בכל תחומי החיים, עם השתוללות הנגיף בכל קצוות תבל. במהלך השנה, השקיעו צוותות החינוך והעוסקים במלאכת החינוך בקהילות הקודש, בהכוונתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, כוחות רבים בחינוך צעירי הצאן, לבל תכבה הגחלת אלא תתלהט לשלהבת אש קודש למרות פגעי הזמן והתקופה.
בחסדי ה' יתברך זכו נציגי הקהילות לחולל גדולות ונצורות בקהילות הקודש, באמצעות מיזמים כבירים שנעשו ע"י אגודת בני הישיבות ומרכז הקשיבה במהלך כל השנה, מתוך מטרה להוסיף כח ולחזק ידי בחורי החמד. גם במשך ימי בין הזמנים שעעל"ט התקיימו בקהילות הקודש פעולות רבות וגדולות למשוך לב הנוער לתורת ה' ולעבודתו, בעבותות אהבה ובנעימה.
עתה לקראת שובם של התלמידים לספסלי בית המדרש ופתיחת זמן הקיץ, התעוררו העוסקים במלאכת הקודש להפיח רוח חיים והתחדשות במאגר הפעילויות והמיזמים למען חינוך דור העתיד ולהגדיל תורה ולהאדירה.
ועל של עתה באו להיות מוסיף והולך מחיל אל חיל, להגביר עוד ועוד פעלים למען המטרה הנעלה הזו. מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א התוועדו והתכנסו יחדיו, בהתכנסות שעצם הבשורה על קיומה, עוררה התרגשות רבה וציפיה דרוכה. גדול היה המעמד לכבודה של תורה ולכבודה של תורת החסידות אשר הנחילו לנו מורשה רבותינו הקדושים מצוקי ארץ, תלמידיו ותלמידי תלמידיו של מרנא אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש זצלה"ה, ועל כגון אלו אמרו רז"ל: "כינוס צדיקים נאה להם ונאה לעולם". כ"ק מרנן האדמו"רים שליט"א שהתאספו והתכנסו יחד עם הרבנים הגאונים ראשי הישיבות והמחנכים מעיר התורה והחסידות בני ברק, בכינוס "התעוררי" אשר ממנו יצאה הזעקה האדירה המהדהדת מסוף העולם ועד סופו, לעורר את לבבות צעירי הצאן לנער את אש עבודת ה' מהעפר, ולרומם את המוחות והלבבות לבל ישגו וישנו בהבלי הזמן, ובפרט בנסיונות המיוחדים לימינו. ובו עלו ובאו רעיונות נוספים כיצד לרומם את לבבות הצעירים ולמשכם בעבותות נועם לעבודת ה' יתברך.
"כינוסן של צדיקים הניה להם והנייה לעולם" (במדבר רבה טו, יח), ועם בני ישראל ציפה לשמוע את הוראותיהם והנחיותיהם של מרנן ורבנן שליט"א מאורי העדה, לעת הזאת, עם פתיחת זמן הקיץ הבעל"ט לאור האתגרים שעמדו מקרוב ומרחוק בפני התלמידים החשובים שיחיו. בכינוס הקדוש והמרומם עוררו גדולי ישראל שליט"א על החובה והזכות של קהילות הקודש להשקיע את כל כוחותיהם בחיזוק וביסוס הקשר של הבחורים עם השטיבלעך החסידיים, ביחד עם רבני הישיבות הקדושות שהם התיבת נח של הבחורים בכל עת, על מנת לחבר אותם בחבלי כסף לעבודת ה' באש קודש ובהתלהבות נעורים. כן דובר על דרכי הפעולה המתוכננים בס"ד, כתוספת סדרי לימוד בערבי ובימי השבתות הארוכים וכיו"ב ע"י עיריית בני-ברק ביוזמתו ותמיכתו הנלהבת של ראש העיר הרב אברהם רובינשטיין.
הכנס המרומם שהתקיימה בהיכל בנין 'בית ויזניץ' בקרית ויזניץ, השתתפו כאמור ראשי הישיבות וצוותי המשגיחים, נציגי הקהילות העוסקים במלאכת החינוך וחברי מועצת הקהילות, בראשות מרנן ורבנן מנהיגי העדות שליט"א ורבני העיר והקהילות, החלה באמירת פרק תהילים ק"ל ע"י ראש העיר הרב אברהם רובינשטיין להצלחת פתיחת הזמן הבעל"ט, ראש העיר נשא דברי פתיחה לכבוד המעמד, בדבריו שיבח את הנציגים הנאמנים של אגודת ישראל בעיריית ב"ב ובראשם הרב חנוך זייברט שהשקיעו ומשקיעים כוחות מרובים ביחד אתו להפחת רוח חיים במוסדות החינוך לאורם של גדולי ישראל עיני העדה שליט"א, ויעשה הכל לעמוד לימין לעזר ולסעד לנציגים הנאמנים והמחנכים החשובים העוסקים במלאכת הקודש לפעילות הנרחבת למען הצלחת הלימודים של הבחורים והילדים החשובים במשך כל השנה, ובפרט בעיקר במיזמים המיוחדים של מחלקת קהילות וצעירים בתקופות של בין הזמנים ובלימודים מיוחדים בערבי שבתות ובשבת אחה"צ הארוכים בחודשי הקיץ.
מארגן הכינוס המרומם הרב חנוך זייברט מ"מ ראש העיר ומזכ"ל אגודת ישראל, שבימים האחרונים הסתובב בבתיהם של מאורי וגדולי הדור שליט"א להזמינם לכינוס החשוב, ביחד עם סגן ראש העיר הרב שלמה זכרי' קוסטליץ, ושמע מפיהם אודות חשיבות הענין להצלחת זמן הקיץ הבעל"ט וחזרה לשגרה של התלמידים היקרים, וכל האדמורי"ם הודו לו נרגשות על ההשקעה המרובה שמשקיע במשך כל השנה להצלחת הלימודים במוסדות החינוך, ובפרט בשנה האחרונה למרות כל הקשיים הנלווים, בתחילת דבריו אמר שהתכנסו היום בבחינת 'ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', לאחר שנה קשה שעברנו, שנה של סגירת בתי כנסיות, ישיבות קדושות ותלמודי תורה, מקוואות ועוד, שנה קשה שפגעה קשות בגדרים וסייגים ופרצה פרצות קשות בעיר התורה והחסידות.
בהמשך דבריו הביא את המובא בדף היומי במסכת שקלים דף י"ז שלמדו באותו היום, על י"ג השתחוויות כנגד י"ג שערים, וממשיך שם בגמ' דרבנן היכן היו השתחוויות הללו, כי ההיא דתנינן תמן י"ג פרצות היו בו שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום בני חשמונאי וגזרו כנגדן י"ג השתחוויות. אנו עומדים כאן היום, בכדי לגדור בחזרה את כל הפרצות שפרצו בשנה האחרונה, שנה קשה שעברה עלינו, במעמד גדולי ישראל בבחינת בני חשמונאים שבדורנו לגדור את הפרצות הללו.
כן הרחיב שבשיתו"פ עם ראש העיר הרב רובינשטיין ונציגי העירייה ימשיכו במלוא העוצמה להוביל בשורת הישגים ומיזמים מרשימה, במארג הפעילות המבורך לטובת ולרווחת הקהילות, המתפרש על פני כל חודשי השנה, בהתאמה לעת ולצורך, שזוכה לתשואות רבות מאת ראשי הקהילות וציבור התושבים המעריכים ומוקירים את שליחי הציבור הפועלים למענם ובשבילם מתוך חשיבה מירבית ושימת לב לצרכים ולחסרים. בדבריו הדגיש את הזכות להימנות על שליחי ציבור של ציבור קדוש ונכבד הצועד לדרכם ולאורם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א מנווטי תנועת אגודת ישראל, כמו גם לכלל תושבי העיר.
ראשון הדוברים היה הגאון רבי צבי כ"ץ שליט"א ראש ישיבת חזון נתיב וטל תורה, שבתחילת דבריו אמר שזכינו שבארץ ישראל, אשר עיני ה"א בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, אנו הראשונים שיצאנו מכל הסיפור הזה ואנו יכולים להמשיך ללמוד ולהתפלל כדבעי. והביא עובדא שהיה פעם עם הגאון הגדול ה'ברכת שמואל' זצוק"ל בקמניץ, שנשא דרשה בהתכנסות של רבנים והביא פלפול בסוגיא של דגים שהיה שפקפקו בנושא כשרותם, בפרשת השבוע פר' שמיני אנו לומדים על המאכלות האסורות, ודרש בסוגיות בגמ' מצוות צריכות כוונה לשמה וכו', העסקנים לא ידעו את נפשם והסתכלו עליו ולא ידעו, אם רבי ברוך בער זצ"ל יודע איפה נמצא והוא לא נמצא כעת בשיעור בישיבה בקמניץ, אבל משום כבודו לא הפריעו לו באמצע המשא, כשסיים החל לצעוק ואמר שבגלל כאלו דברים איסורי תורה אפשר לאבד את הכל מה שאנו אמורים לקיים בדרך התורה, כן אמר רבי צבי שהיום בדורנו אפשר לאבד הכל בגלל מכשיר כזה או מכשיר כזה, אפשר לאבד את כל המתיקות של התורה ובפרט לאחר השנה שעברנו.
כן הביא מדברי 'יסוד העבודה' שנשמת ישראל היא מעולם התענוגים, שצריכים להביא תענוג לבני ישראל מללמוד סוגיא טובה ושמירת שבת ועוד, צריכים לראות להציל את הצעירים להכניס בהם תענוגים של קדושה. והרחיב בדבריו שגזירות רעב באו לעולם, כמובא בפסוק 'הנה ימים באים והשלחתי רעב בארץ.. כי אם לשמוע את דבר ה', ובפרקי דרבי אליעזר מביא שהיא הגזרה הקשה מכולם, ולכאורה זה בשורה משמחת וטובה, אלא הרה"ק מפונוביז' הסביר שכשיש שובע בעולם לא מסתפקים בסתם אכילה, אלא מחפשים מעדנים ודברים מתוקים, אבל כשיש רעב בעולם שמחים עם כל פרוסת לחם וזה היא הגזרה הקשה מכולם, שיהיה כזה רעב בענייני קדושה ויסתפקו במיעוט בלימוד של שעה או שעתיים ולא מה שאנחנו זכינו לראות שהיו עומדים שעות על גבי שעות ללמוד בעיון רב, צריכים לעשות הכל לראות ולחזור לשגרת החיים לאחר השנה הקשה שעברנו.
כן הביא את המובא במדרש שבן עזאי למד תורה והיה אש מתלהטת סביבה הגיעו התלמידים לרבי עקיבא וסיפרו לו שבן עזאי למד, והלך לבן עזאי האם אמת שהיה אש מתלהטת סביבו וענה שזה אמת, ושאל מה למד האם למד במעשי המרכבה, אמר לו בן עזאי שלמד רק תורה נביאים וכתובים, ולמדתי בכזה שמחה, בעריבות ובמתיקות כנתינתם מסיני, וזה היה האש שהגיע אלי אותו אש שהיה במדבר סיני, באם נלמוד בכזה מתיקות עריבות ושמחה, אז נזכה להיפטר מכל הדברים הרעים ומכל הצרות בבחינת 'הרים כדונג נמסו וכו'.
לאחמ"כ נשא דברים המרא דאתרא הגאון רבי חיים יצחק אייזיק לנדא שליט"א, בתחילת דבריו הביא מדברי ההגדה 'מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית'. ולכאורה תמוה מהיכן באו תלמידיהם, הרי לא כתוב עד שאמרו להם תלמידיהם, פירוש הדבר שהתלמידים לא היו עמהם ? יושבים חמשה תנאים, חמשה רבי'ס הכי גדולים של הדור, ומספרים ביציאת מצרים, היה מצופה שיהי' פארענצ'עס מלאים עד הגג, מי לא בא לכזה טיש של סדר נאכט, והנה התלמידים באים רק בבוקר?
אלא אפשר לומר פירוש אחר לגמרי, בוודאי ישבו התנאים, והיו פארענצ'עס מלאים, אך הם סיפרו ביציאת מצרים, ודנו מה עושים ופועלים ביציאת מצרים אצל אלו שלא נמצאים כאן בטיש, איך מוציאים אותם ממצרים, ומה הדרך לחבר גם אותם לה' ולתורתו, ולא הפסיקו לדון ולחפש עצות ודרכים ליציאת מצרים בפועל, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו, אנו רוצים לקבל מרות להיות תלמידים, היו לנו רבי'ס, והנה מיד אנו רוצים לקיים מצוות, הגיע זמן קריאת שמע וגם אנו קוראים קרי"ש וכו'.
והיכן קורה הדבר, בבני ברק, עיר שהיא תל תלפיות, תל שכולם פונים אליו, לוקחים דוגמה מבני ברק איך בני ברק מתנהלת, כך גם אנו נלמד ממנה, זהו תמונת מצב העולם, שכולם מסתכלים עלינו איך מתנהלים כאן וממנו יראו וכן יעשו. והביא דוגמא, נכנס אצלי רב מעיר אחרת, ושואל אותי, מה הסיבה שאסרו בבני ברק שלטים אלקטרונים עם תמונות, ומסביר שאלתו, בעירו פנו אליו שרוצים לשים כאלו שלטים ואסר אותם, ושאלו למה, ענה להם, בבני ברק הרבנים אסרו, וא"כ גם כאן אסור, גם אם איני יודע הטעם, ועתה שואל מדוע.. אינני מתכוון שצריכים לטפוח על השכם ולומר כמה אנו חשובים ח"ו אלא להזכיר לכולנו האחריות העומדת לפתחינו, איך שאנו נתנהל ונפעל זה משפיע בכל העולם כולו!
עלינו על האדמורי"ם, רבנים, ראשי הישיבות והמחנכים ליישב כל אחד עם בעלי ההשפעה והעסקנים בקהילתו, ולספר ביציאת מצרים לחפש דרכים איך לגרום ליציאה מהמצרים, איך לגרום לכך שאותם תלמידים שלצערינו הגדול התרחקו יאמרו, רבותינו! עברנו שנה לא פשוטה, מצב של מוסדות שהיו סגורים בחלקם מצב של חוסר בלימוד ויגיעת התורה, בטהרה וחסידות, וישנם לצערנו בין הנוער חולים, יש חולים קשה ח"ו ויש חולים קל, חולים ברוחניות, ועלינו לעשות כל התלוי בנו להאיר בהם אור תורה וחסידות, מספרים מלשון אבן ספיר המאירה ומחזקת ומרפאת. יתרון האור מתוך החושך, במצב השנה כולם הסתכלו על בני ברק בעין של ביקורת כמה ריבוי חולים וכו', עתה צריך להיות יתרון האור, יראו כמה אור מאיר בבני ברק, איך מאירים את נפשות הצעירים באור תורה ומצוות, באור טהרה וחסידות ויר"ש. אני מבקש רק כמה נקודות להאיר בהסתכלות איך לפעול, כלל הוא שחושך לא מגרשים במקלות, אלא מעט אור דוחה הרבה חושך, וזו הדרך להוסיף באור!
זמנים שהם מעבר לזמני הלימוד בישיבה, כגון כשהסדר מתחיל בשעה 7.00 בבוקר, יעשו סדר מיוחד למוסיפים ברבע לשבע, או שיעור מיוחד שיקבע המחנך הר"מ עם תלמידים מסוימים, בזמן זה או אחר הסדרים, זמני לימוד מיוחד של ספר חסידות, או שיעור הלכה בזמן של הוספה, וזה החיזוק הכי גדול, לתבוע להיות בזמן הרגיל זה שגרה ורגילות, ואילו הנערים נמשכים לאתגר! יותר מהרגילות, ושבתם וראיתם בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, זה השונה פרקו מאה פעמים למאה ואחד, למה מאה ואחד נעשה עובד אלוקים? מסביר בעל התניא בספרו, ההרגל הי' לשנות 100, 101 זה יותר מכדי רגילותו! ובזה נעשה עובד אלוקים זה נותן לו חיות בכל עבודתו.
זו הדרך להאיר, לקרב, לחזק, אך יחד עם זאת אומרים חז"ל מדוע מכה ראשונה היא שהיאור נהפך לדם, כי הקב"ה נפרע קודם מיראתם ע"ז של מצרים, הע"ז של הדור שלנו זה המכשירים הלא כשרים המטביעים את ילדי ישראל, זה היאור שלשם פרעה זורק את נערי ישראל וצריך לבער נגע זה. יצאנו כל האדמורי"ם ורבני העיר, בקריאה לא להיכנס לחנויות שמוכרים בהם מכשירים לא כשרים, גם לא לקניית מטעם וכדו', וביקשתי שחנויות שתחת פיקוח שישימו שלט בחוץ שהוא תחת פיקוח כי מהיכן יידע הנער אם ניתן להיכנס אם לאו, ויש לחזק תקנה זו בכל דרך האפשר.
לסיום דבריו הביא את המובא בזוהר הק' אנן בחביבותא תליא מילתא, הכל של אהבה וחביבות ושימת לב לתלמידים זה מה שיציל אותם וירומם אותם, גילוי האהבה של אבא לבנו, של רב לתלמידו, הקשר של הקהילות והישיבות מתוך אכפתיות לתלמידים וכו'.
דברי נעילה נשא המשפיע הגדול הגאון רבי אהרן טויסיג שליט"א מנהל רוחני בישיבות אלכסנדר, בתחילת דבריו אמר שמשה רבינו מנהיג ישראל, העניו מכל האדם, לימד תורה לבני ישראל, חז"ל אומרים ששני ידיו הם כלוחות הברית, לוקח בידיו את כל סוגי החיות ובהמות בין בים ובין ביבשה ומראה לאהרן הכהן ולבניו ואח"כ לבני ישראל, "זאת החיה" אשר תאכלו ואת אשר לא תאכלו, בין חיות טהורות ובין חיות אשר אינם טהורות, ללמדך שזו היתה הוראת שעה ולכן אע"פ שידיו קדושות מ"מ לא נמנע, ואותו דבר אפשר לומר על אנשים המתעסקים בחינוך שלא ימנעו מלהסביר ולהראות לילדים מה מותר ומה אסור.
כן הביא מה'מאור עיניים' זי"ע שמביא את המובא במועד קטן (יז:) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו, מנין אנו יודעים איך מלאך נראה אלא כמו שחנה התפללה על שמואל בנה שיזכה לגדול גדול בישראל, כך מוטל על כל מחנך לבקש על התלמידים שלו שיצליחו בתוי"ש ואצל כזה מחנך צריכים לשלוח את הילדים ללמוד. והביא עובדא שפעם היה לו שאלה באיזה ענין חינוכי ועלה לביתו של הגה"צ ר' אלי' רוט זצ"ל משב"ק הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זי"ע, ואמר לו בשם רבו שאין נפק"מ בין מחנך לילדים גדולים למחנך לילדים קטנים, והדגיש שאותו דבר בעזרת נשים לבית יעקב שהקב"ה אומר עליהם אשריך שאתה זוכה לכך, וכן שמשה רבינו ע"ה לקח את יהושע בן נון שיהא מנהיג אמר לו אשריך שזכית לכך, יש אנשים שזוכים שהקב"ה אומר להם פעמיים ביום, כל מחנך צריך לגשת במחשבה שאם היה זוכה ללמוד עם ילד של אדמו"ר או של איזה רב ידוע, כמה היה משקיע בעבור אותו תלמיד שידע את הנלמד באופן מופלא, כן צריך לחשוב שהוא זוכה ללמוד עם בניו של מקום וצריך לנהוג משנה זהירות לבל יצא תקלה מתחת ידיו.
בין דבריו הזכיר שהיום הוא הילולת הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז זי"ע, וסיפר שפעם פגש הרה"ק מצאנז פרופסור גדול בגליציה ושוחחו ביניהם, באמצע שאל הפרופסור את הרבי במה הוא עוסק, ענה לו אני בונה גשרים, שאל אותו איזה גשרים הרבי בונה, הגיב לו ואמר אני בונה את הגשר הכי גדול, הגשר המחבר בין המח ללב שכולו כמה ס"מ בכדי לקרב כל יהודי. והביא מדברי הרמב"ם (הלכות ת"ת פרק ה' הלכה י"ב) שם מביא: רב צריך לקרב את התלמידים ולכבדם באופן נפלא כי הם המהנים אותו בעולם הזה ובעולם הבא.
צוותות החינוך הודו מקרב לה לנציגי העירייה והמארגנים על כל הפעילות במשך כל השנה ובפרט בשנה האחרונה וכן על ארגון כנס חשוב ונכבד זה, בנוסף הזכירו את ארגון 'הקשיבה' והעומד בראשה הרב יוסף גרליץ, על פעילותם המרובה למען הקהילות הק' בעיר ב"ב, כן הודו להר"ר בנימין יצחק שטנגר רכז קהילות וצעירים מטעם עיריית ב"ב.
בסיום המעמד הקריא הרב זייברט את החלטות וסיכומים מהמעמד המרומם והודה נרגשות למארגנים וראשי ונציגי העירייה על הכינוס המרומם שהנאה להם והנאה לעולם, בברכת שיהא רעווא מן קדם אבינו שבשמים, שיעלה כינוס זה לנחת רוח לפניו יתברך, ונזכה להגדיל תורה ועבודת ה' בקרב צעירי הצאן, אשר יגדלו לעובדי ה' נאמנים כרצון ה' יתברך בשלימות.
החלטות הכינוס
בהתאסף ראשי עם יחד ביום כ"ה לחודש ניסן תשפ"א פה עיר התורה והחסידות בני ברק, לטכס תשועה ברוב יועץ, להרבות פעלים ולהגביר חילים בעבודת הקודש בקרב צעירי הצאן, לקרב ליבם לאביהם שבשמים. על דעת מרנן ורבנן האדמורי"ם והרבנים שליט"א, הננו להביא בזאת את החלטות הכינוס.
- המחנכים שיחי' יראו להגביר בכל דרך את אש התורה והעבודה בקרב בני הנוער, אשר דברי תורה ותפילה צריכים חיזוק תמיד, ובפרט כעת הזאת לאחר שנה רבת תהפוכות ותמורות, אשר כבר נודע בשער בת רבים תוצאותיה בכל העניינים.
- ינתן דגש מיוחד על הוספת סדרי לימוד בזמנים בהם סדרי הישיבות אינם כרגיל, כגון בערבי ובימי השבתות הארוכים.
- בני קהילות הקודש ישתדלו בכל דרך להרבות פעלים לחיבור בני הנוער לעבודת ה', בכינוסים ובמבצעים או בכל דרך שהיא.
- גם מקומם של ילדי החמד לא יפקד, ויראו להוסיף חיזוק במסגרות 'אבות ובנים' בשבתות, וגם באמצע השבוע וכן בכל העניינים שניתן להוסיף ולחזק.
- המחנכים שיחיו העושים מלאכתם נאמנה, נקראים להוסיף חיזוק וכח בהשקעה בתינוקות של בית רבן, אשר הם עתיד אומתנו, ואשר כך השקעה קטנה בהם, השקעה נצחית היא לדורות.
- הרמי"ם בישיבות יטכסו עצות כדת מה לעשות להגביר אהבת תורה התמדת התורה ויראת שמים בבחורים שיחיו, וינקטו בכל דרך שתאהיב את עבודת ה' יתברך עליהם, למען ילכו בה כל ימיהם.
- שכל ישיבה ותלמוד תורה ימנו משפיעים מיוחדים שיוכלו צעירי הצאן להתייעץ עימם מצוקת נפש ולקבל הדרכה והכוונה בהתמודדות שיש להם.
- אנו נציגי ושלוחי הציבור נראה לעזור ולסייע בחלק הקמח לישיבות וקהילות הקודש
ואנו תפילה שכנסיה זו שהיא לשם שמים, תעלה לרצון לפניו יתברך, ויתן בידנו סייעתא מעילא שנזכה להוציא לפועל את כל דברי ההתעוררות, ולגדל דור מאיר שיהיה ראוי לקבלת פני משיח צדקנו במהרה בימנו אמן.
צילום: שוקי לרר
