ועדת החוקה, אישרה היום (שלישי) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הדיינים. לפי הצעת החוק שאושרה בנוסח המעודכן, בוועדה יהיו 13 חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול, שייבחר חבר דייניו לשלוש שנים; לפי התיקון שאושר.
לממשלה יהיו 3 נציגים בוועדה (במקום שניים כיום): שר המשפטים (שהממשלה רשאית, בהסכמתו, למנות שר אחר במקומו), השר לשירותי דת, וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידה; שני עורכי דין, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים; לפי התיקון שאושר, יכהנו בוועדה שתי טוענות רבניות (במקום טוענת רבנית אחת כיום), שייבחרו האחת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי השר לשירותי דת, תוך שלושה חודשים ממועד כינון ממשלה חדשה.
בנוסח החוק נקבעו הוראות מעבר שונות, בין היתר, גם הוראה הקובעת כי תקופת כהונתה של הטוענת הרבנית שמונתה לפני כניסתו לתוקף של חוק זה, תסתיים בתוך שנה מיום התחילה של החוק. עם תום כהונתה ימנה השר לשירותי דת טוענת רבנית במקומה.
ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית טען לנושא חדש ואמר: "הפכתם את כל החקיקה לפרסונאלית. אתם מחוקקים חוק על אישה אחת. החוק הוצע מלכתחילה לשינוי נציגי הכנסת והממשלה, הפכנו אותו לחקיקה פרסונאלית על טוענות רבניות. כשפוגעים באישה ספציפית, מן הראוי שנשמע אותה לפחות".
לאחר מכן אמר כי הוא שמח "שלפחות חלקית בוצע אלמנט של חזרה בתשובה ביחס לרצון הפסול למנוע מח"כים גברים להיבחר לוועדה לבחירת דיינים. מעבר לכך ההליך להעיף טוענת רבנית, שכנראה מפריעה למישהו, אינו צעד ראוי לכנסת, והשינוי שנעשה הופך את הוועדה למסורבלת יותר. כבר נאמר פה שהחוק נועד להעניק ג'ובים למתן כהנא וזאב אלקין".
"אני נוטה לחשוב שאם הייתה מוקמת ממשלת ימין כמו שרצינו וקיווינו, הייתה קמה זעקה על צעד כזה. נבחר שר משפטים, גדעון סער, שהבטיח שיפעל לריסון כוח בימ"ש עליון, ונבחרה שרת פנים, אילת שקד, שהסבירה שתנצח על בג"ץ ובמקום זאת החוקים שמביאים לנו נועדו להכפיף את שיקול דעת בתיה"ד הרבניים לשיקולים פוליטיים. התוספת האחרונה של הדחתה של טוענת רבנית היא רק הדובדבן שבקצפת".
ח"כ אורי מקלב פנה ליו"ר הוועדה וטען טענת נושא חדש בשל הוראת המעבר הנוגעת לטוענת הרבנית: "היה ברור שטוענת הרבנית אינה משרת אמון ויש לה תעודת מינוי ואי אפשר לגעת בה. אי אפשר לברוח מהשאלה 'מאין באת', מאין החוק הזה בא. באים לערוך רפורמה בגוף בוחר, יש לכך תהליך".
"הוראת המעבר פוגענית מאוד בכל קנה מידה. מהותית מדובר על הוראה שמפסיקה כהונה של מי שנבחרה כדין ומינויה קצוב בזמן. לא הייתה שום בעיה להמשיך את ההסדר שלה אנושית וציבורית. אם השר לענייני דת היה ממנה לא הייתם מבקשים זאת, אך בשל המאבק בין תקווה חדשה לימינה יצרתם חוק שאין הרבה כמוהו".
"אנחנו לא מופתעים מחוקים שכל מטרתם היא ג'ובים אבל החוק הזה מיוחד עוד מתחילתו שנעשתה בחטא ובאופן עקום. ממשלה שבאה לשנות את הוועדה לבחירת דיינים, שלא הייתה בה בעייתיות, בעקבות ויכוח בין השר לענייני דתות ושר השיכון ששניהם רצו להיות חברים בוועדה, כשלא ברור מה הקשר של שר השיכון לנושא ועוד לאחר הפרסומים בסוף השבוע. אנשים שרוצים להיות בוועדה וקופת שרצים מאחוריהם זה דבר מתמיה מאוד. יש בחקיקות הללו סוג של עזות מצח ודורסנות. שינוי כללי משחק תוך די משחק".
ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד: "כשקמה ממשלת החילופים הראשונה היה מאוד טבעי שאני הוא זה שייצג את מנהיג הליכוד בוועדה למינוי שופטים. אלא מה, החוק קובע שיש שר אז תהיה שרה ואם יש חבר כנסת אז תהיה גם חברת כנסת זאת אומרת ייצוג לשני המינים. היות ששר המשפטים דאז היה ניסנקורן לא יכולתי להיות החבר השני ומי שהייתה חברה זו חברת הכנסת מירי רגב".
"למרות הרצון שלנו לא עלתה בדעתנו מחשבה לשנות את החוק בגלל קוניונקטורה פוליטית וזה מה שמנסים לעשות היום כאן. ועדות הכנסת לא רק שאינן אמורות להיות קבלניות ביצוע לממשלה, הן אמורות אפילו להיות לעומתיות כי תפקידן לפקח על הממשלה. לכן, ההצעה הזו היא שינוי של כללי המשחק בגלל נסיבות פוליטיות וברור שהממשלה הבאה תחזור ותשנה את זה".
עו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה: "עד עכשיו החוק לא קבע הוראה שקוצבת את הכהונה של הטוענת הרבנית ולכן כהונתה נקצבה מכוח הוראות מנהליות, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והמשפט המנהלי. עכשיו לראשונה הכנסת קוצבת את כהונת הטוענות הרבניות מכאן להבא".
"אנחנו נמצאים במצב של בין השמשות, מצד אחד יש טוענת שמונתה על בסיס מצב משפטי מסוים שבו לא הייתה קציבת כהונה ועכשיו הכנסת קובעת כהונה לפי אורך חיי הממשלה. זאת אומרת מרגע שכוננה ממשלה יש לשר 3 חודשים למנות טוענת רבנית לוועדה והיא תכהן עד שתכונן ממשלה חדשה. אם היינו לוקחים את ההסדר החדש ומחילים אותו באופן מידי על הטוענת שמונתה בעבר, התוצאה הייתה שהיה אפשר למנות מישהי אחרת במקומה באופן מיידי".
"דווקא בגלל זה הייתה התעקשות שהכהונה לא תיקצב באופן מידי אלא יינתן לה פרק זמן מסוים. דעתנו לא נוחה לגמרי מהקציבה הזו. היה ראוי שהכהונה תיקצב בצורה יותר משמעותית לשנתיים קדימה ואז זה היה משלים את כהונתה לשלוש שנים. יש בזה קושי מסוים אך זה לא בלתי אפשרי".
