את השורות הבאות אני כותב לאחר שנתקלתי בכתבה שפורסמה על כך ששר האוצר התבטא, כי יוקר המחיה הוא בגלל ש-50% מהציבור החרדי לא משתתף בכוח העבודה במשק.
אז אתחיל מהסוף, אולי הבעיה מתחילה שהנתונים שליברמן מעודכן עליהם – אינם הנתונים הנכונים. למיטב ידיעתי מעולם אחוז ההשתתפות של הציבור החרדי בכוח העבודה במשק לא היה כ"כ נמוך ובטח שהיום אינו כזה.
שנית, במגוון משרדי ממשלה ובמוסדות ציבוריים נוספים סובל הציבור החרדי מהפליה גזענית הפוגעת ביכולת ההשתלבות שלהם בתפקידים, בוודאי בתפקידים בכירים, הדברים ידועים ומוכחים ולמרות החקיקה לתיקון בנושא (שהייתי ממקדמיה לפני כעשור) המצב בפועל עדיין עגום ביותר.
שלישית, לא הצלחתי להבין איך יוקר הדיור קשור להשתתפות או אי-השתתפות של הציבור החרדי בכוח העבודה. איך הספסרות בקרקעות המדינה, המחסור במבנים קיימים ומשך זמן הבנייה הארוך – קשור לאחוז השתתפות של מגזר כזה או אחר, אולי ליברמן חושב שאנחנו עובדים זרים שעובדים עם מריצות.
איך בכלל ניתן לטעון שזה שרשות החשמל לא צמצמה עד כה לחלוטין את השימוש בפחם לטובת אנרגיות מתחדשות קשור לכוח העבודה של הציבור החרדי – אבל אולי זה כן קשור לכך שאין שם ייצוג הולם לציבור החרדי.
אולי אם בממשלה היה ייצוג חרדי – לא היינו רואים השתת מס מופרך על הח"פ, כמו גם על הסיגריות האלקטרוניות (שכולם מבינים שזה יגרום לעליה וישיב רבים לעשן סיגריות רגילות). כך גם ייקור הנסיעה בתח"צ (כושלת, חלקית ומקרטעת – צריך לציין), והשתת מס גודש הצפויה על הכניסה למרכז – היא קשורה לכך שאתה מאשר את תכתיבי הפקידים במשרד האוצר במקום להכתיב להם מדיניות חברתית יותר.
עלויות הדלק שכ70% ממנו מורכב ממס בלו ומע"מ והיתר נגזר ממחיר הדלק בבורסות העולם, קשורות ב70% למשרד האוצר שאתה עומד בראשו את הפקת שדה הגז חברת ממשלתך הקפיאה).
נראה לי שהעיקרון מובן, אבל נמשיך עוד קצת למען הסדר הטוב: ייקור הארנונה נגזר ישירות מהתייקרות המדד (שלמרות שכולנו יודעים שאינו משקף נכונה את המצב האמתי בפועל, עדיין התייקר בצורה משמעותית) שוב הקשר הוא למשרדי האוצר והכלכלה.
עלויות רכישת רכב בישראל שמורכב מאחוזי מס גבוהים ביותר (כנראה הגבוה ביותר בכל העולם), שוב הקשר הישיר הוא למשרד האוצר בלבד!
הלאה, מה עוד נותר, חוסר התחרות במשק – כמה בנקים, חברות אשראי וחברות ביטוח יש בישראל (צריך להבין ששם מתחילה/נגמרת התחרות)? בכל קטגוריה מהקטגוריות הללו יש בערך מספר חד-ספרתי בלבד. אלו מרכזי הליבה של הגורמים לעלויות ייצור מחירים.
מעבר לכך, יש להוסיף כמובן גם את מועצת החקלאות (והלובי החקלאי), מועצת החלב, מועצת הדבש, והתנהלות ההסתדרות שהם אחראיים לחוסר התחרות במשק ולמרבית ההתייקרויות, לצד התנהלות כושלת של הממשלה הזו והממשלות הקודמות בנושאים שצוינו.
אז מה העניין, העניין הוא פשוט: איווט לא טוב בלעבוד קשה ולהציג עשייה עם תוצאות, אבל הוא כן טוב בדמגוגיה פרפוגנדה נמוכה והסתה. הוא הבטיח לקחת אותנו במריצות, אז אם כבר מאמצים את מיטב המסורת מבית גבלס ושטרייכר, צריך להפיץ נתונים מעוותים ומסיתים כדי לקחת אותנו במריצות, ולהפוך אותנו לתתי-אדם, זה הרי לא קורה ביום אחד.
ובקצרה: שיטת איווט – נכשלת כפוליטיקאי? השתלח בחרדים והצל את עצמך!
—
נחמן וינברג הוא יועץ תקשורת ובעלים של "חץ אסטרטגיה ותקשורת"
