שיתוף
תגובות
יהדות » סיפור לשבת » "אין רצוני לקלל את המתנה של משיח"
הרבי הפתיע:
תושבי העיר התפללו שוב ושוב למותו של ה'מוסר', אך לשווא. משהגיעו לבנו של המגיד מזלאטשוב זצ"ל הם הופתעו לגלות כי דווקא אותו רשע זוכה להגנת הצדיק
תגיות:
בחזית היהדות | צילום: בחזית היהדות

"עד כי יבא שילה" (מט, י). וברש"י: מלך המשיח שהמלוכה שלו, וכן תרגמו אונקלוס. ומדרש אגדה שילו – שי לו, שנאמר יובילו שי למורא.

סיפר הרה"ק מסטראפקוב זצ"ל: שמעתי מאבי הק' הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא זצ"ל, שבזמן הרה"ק רבי זאב וואלף המכונה ר' וועלוועל זבאריזשיר זצ"ל [בן המגיד הק' מזלאטשוב] היה איש אחד בלייעל רשע גמור ומסור שהציק לצדיקי הדור ופשוטי עם ב'מסירות ומלשינות' נוראות, שעל פי דין התחייב עונש מיתה, וראו ברוח קדשם שאין בו שום ניצוץ קדושה ורצו על ידי תפילות לסלקו מן העולם אבל תפילותיהם חזרו ריקם, והרגישו שנמשך לו איזה חנינה דרך עיר זבאריז, והבינו כי הצדיק הנ"ל מחמת גודל מדת האהבת ישראל שבו מגן על כל בר ישראל.

יהיה מי שיהיה גמרו הצדיקים אומר בנפשם לנסוע אל הרה"ק מזבאריז, ובאו ביום ה' והציעו לפניו העניין, וסיפרו לו האיך שהרשע מצער את אחינו בני ישראל ואת צדיקי הדור במסירות ומלשינות – ופעולת תפילותיהם לא הועילה מפני חוט של חסד נמשך מכ"ק רבנו השיב הצדיק: עסק כזה לקלל בר ישראל, מה לי למהר לעשותו לפני שבת קודש, וכי זהו הכנה לגודל קדושת השבת, שמעו אלי ותתעכבו פה עמי קצת.

בליל שב"ק שוב עוררו את הצדיק על המלשין, ודחה אותם וכן בבוקר וכן בסעודה שלישית עד שביום א' אמרו הצדיקים להרה"ק מזבאריז עכשיו מבקשים אנו שרבינו ימלא בקשתנו משום שאין אנו יכולים לסבול יותר, ויצא כבוד שמים מזה על דרך הכתוב (תהלים קמה, כ) 'שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד'.

פתח הרה"ק רבי וועלוועל: הנה דוד המלך ע"ה אמר (תהלים עו, יב) "יובילו שי למורא". וקשה מה היא המתנה אשר משיח צדקנו יצטרך לקבל מן העמים הגויים. אלא הענין כך: קודם ביאת המשיח במהרה בימינו יהיו אחינו בני ישראל טרודים בפרנסתם, סוחר בדים יעמוד בחנותו וימדוד אמה בד, ובעל בית מרזח מוכר משקאות יעמוד וימדוד כוס משקה למוכר, ופתאום יכנס איש לחנות לקנות אמה בד, ובאמצע המדידה ישמעו קול רעש גדול מחוץ ברחוב, וישאל הסוחר מן הקונה מה זה קול רעש בחוץ, ויענה לו, איני יודע הרי לפני רגעים ספורים הייתי בחוץ ברחוב והכל התנהל כרגיל. אבל קול הרעש יהא מוסיף והולך, בכך אומר הקונה אצא החוצה לראות מה קרה, הוא יוצא החוצה ורואה איך המון רב מבני ישראל אנשים נשים וטף עשירים ועניים תלמידי חכמים ופשוטי עם רצים בזריזות וחיפזון, הוא מתקרב אליהם ושואל בתימהון לאן אתם רצים כל כך, ומשיבים לו וכי אינך יודע שמשיח כבר בא לגאלנו, הוא חוזר ושואל אם כן איפה אתם רצים? איפה נמצא המשיח? הם משיבים לו אנחנו רצים לבתי מדרשות ובתי כנסיות לומר תהלים וללמוד פרק משניות ודף גמרא, כי אנו מרגישים ערומים מן המצוות, ובטח שאין שום תועלת בעולם רק עסק התורה והמצוות, ורק על ידי זה נוכל להתקרב להקדושה, ורק דבר זה הוא בר חשיבות אצל משיח, לא כסף וזהב ולא שום דבר בעולם רק עסק התורה. נטפל אליהם גם הקונה הנ"ל ורץ לבית המדרש.

ובינתיים בעל החנות עומד ומצפה שיחזור הקונה לקנות הבד שלו, ומאידך קול השופר חזק מאוד עד שתצילנה האזנים, אז יוצא בעל החנות ושואל כנ"ל, ונטפל גם הוא ורץ לבית המדרש, וכך כל איש מישראל מכל ארבע כנפות תבל, יבואו וישפכו לבם ונפשם בתפילות ובקשות בבכיות עצומות ותשובה שלימה מעומקא דלבא זמן רב מאוד יומם ולילה לא ישבותו. פתאום יבוא ענן וילקט מכאן ומכאן איזה יחידי סגולה ויקח אותם על הענן, ויצא בת קול שפלוני ופלוני הגיעו לתשובה אמיתית וזכו להיכנס למחיצת משיח צדקנו.

אז שאר הנשארים ירימו קול בכיה עצום ויצעקו במר לבבם רבונו של עולם מה יהיה אתנו וכי נשאר פה, ובכן ירבה החרטה והתשובה בלב כולם מאוד מאוד, ופתאום יבוא עוד הפעם הענן וילקט אותן שכבר הגיעו לנקודה הפנימית של התשובה שלימה, והשאר יבכו עד שיבוא שוב הענן וילקט עוד אנשים וכן יהיה כמה וכמה פעמים, – עד שבסוף יגיעו כל קהל ישראל למדרגת תשובה אמיתית וכולם יזכו לבוא לפני משיח צדקנו. והנה כשמוע כל העולם כולו קול השופר של משיח תיפול אימה ופחד על כל גויי הארץ, ויחרדו בחרדה גדולה, פן יבוא משיח צדקנו לנקום מהם נקם, על הצרות והשמדות שעשו לעם ישראל בכל משך שנות הגלויות בכל ארצות פזוריהם – בכן יתכנסו כל האומות לטכס עצה מה לעשות להינצל מחרון אף המשיח ועם ישראל – כי המה האומות יודעים היטב גודל הרעות והרציחות ושמדות שעשו לישראל.

וכל חכמי אומות העולם זה בכה וזה בכה יחוו דעותיהם מה לעשות, זה אומר נשלח מתנות למשיח ונשחדו בממון הון רב, והשני אומר נשחדהו באבנים טובות ומרגליות, והשלישי אומר ניתן לו חבל ארץ כדי שיהיה לו מקום לקבץ את ישראל, אז עומד הפיקח שבהם על רגליו ואומר דעו שכל דבריכם הבל המה, כי הלא המשיח בכוחו לעשות מלחמה עם כל האומות ולמגר אותם ולכלותם כרגע, אם כן יוכל לקחת כל הונכם וכל ארצותיכם בלי מפריע, וממילא לא יחשבו אצלו כל מיני מתנות שבעולם.

בכן עצתי אחת היא והוא: לשלוח להמשיח איש יהודי למתנה, ולהושיבו על עגלה נכבדה וכתר על ראשו, וכל מלכי האומות יתלו כתריהם על העגלה, וכך להוליכו למשיח להראות לו הכנעה ובזה יתפייס. עצה זו תיכנס בלבם ותיכף ישלחו לחפש יהודי, אבל לא ימצאו אף אחד, כי כולם כבר יבואו בתשוקה רבה למשיח צדקנו, המה יגעו מאוד למצוא בר ישראל ומי פתי מאחינו בני ישראל שיישאר ארצות הגויים כיון שכבר בא המשיח, אלא איש רשע כזה 'המסור' ו'המלשין' שאתם רוצים שאקללנו שהוא הוא גם אז לא ירוץ למשיח, ויקחוהו ויושיבוהו על עגלה בכבוד גדול, ויביאוהו למתנה למשיח כמו שכתוב "יובילו שי למורא". וכשיגיעו למשיח בלוויית כל מלכי האומות ממזרח וממערב ישלחו שליח למשיח להודיע שמלכי האומות הביאו מתנה למשיח, ויהיה שחוק גדול בעיני הצדיקים הסמוכים ויושבים בפני המשיח, וכי מה חשוב מתנת האומות בעיני המשיח.

אז ישאל המשיח מה היא המתנה וישיבו: "בר ישראל". בכן יאמר המשיח אצלי זה מתנה טובה, כי כל בר ישראל אפילו הפחות שבפחותים, אצלי הוא מיוחס גדול.

סיים הרה"ק מזבאריז: וכי אתם רוצים שאקלל את מתנת משיח… ודחה אותם ולא רצה לקללו. (תורת המגיד מזלאטשוב, מדור בית זלאטשוב – עמ' קמז).

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אם לא נשנה כיוון, סביר להניח שנגיע לאן שאנו הולכים

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים