"אי אפשר לברוח מהגזירה שהיתה עלינו גם"

כ"ק האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א הסתובב לאחר האסון הכבד בהיכל החסידות בין הפצועים ועקב באופן אישי אחר פינוי הפצועים לבתי החולים. לאחר שהסתיים פינוי הפצועים כשהקהל שיצא החוצה הרבה בתפילות ובתחנונים, עבר כ"ק האדמו"ר שליט"א להתפלל ערבית עם חלק מהקהל בהיכל בית המדרש הישן.

עם סיום התפילה, שבה לא שרו ניגון 'תתקבל' כנהוג בכל ליל חג, השמיע כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א דברים קצרים בקול בכי כשהוא אומר: "ברוך ה' עברנו את השנה האחרונה [הקורונה] ללא נפגעים לאחר שנזהרנו כל העת, ועברנו את האסון במירון למרות שהגזירה היתה על כלל ישראל אבל 'אנה מפניך אברח', אי אפשר לברוח מהגזירה. אי אפשר להסתתר. הגזירה היתה עלינו גם".

בדבריו שהובאו הבוקר ב'המבשר' המשיך ואמר: "כל אחד צריך לבדוק את עצמו ולעשות תשובה. כעת צריך שתדאג כל החבורה כולה, אנחנו במצב קשה מבית ומחוץ. יורים בארץ ישראל, אנשים חיים בפחד צריך לעשות חשבון הנפש ולהיות 'אמת'ע עהרליכע איד'". וכאן שוב פרץ כ"ק האדמו"ר שליט"א בבכי.

בדבריו הק' הרבה לעורר את החסידים לעמול יותר בתורה, בתשובה ובמעשים טובים. "הדבר מוטל על כל בני החבורה", אמר. במהלך החג, לצד האבל הכבד והדאגה הרבה לשלומם של הפצועים הרבים שאושפזו בבתי החולים, ניסו קהל החסידים להמשיך בסדרי חג מתן תורתנו.

מאות אנשים השתתפו הלילה במסע הלווייתם של הבה"ח מאיר גלויברמן ז"ל (13) והאברך הר"ר מרדכי בנימין רובינשטיין ז"ל (23), שנהרגו במהלך קריסת הטריבונות בחצר הקודש קרלין סטולין בערב חג השבועות.

תחילה נערכה הלוויה בגבעת זאב, שם נמצא מרכז החסידות וההיכל בו התרחש האסון הנורא, ולאחר מכן יצאה הלוויה מבית הלוויות ברחוב שמגר בירושלים.

כ"ק האדמו"ר מקרלין השתתף במסע הלוויה בגבעת זאב, יחד עם מאות חסידים, תושבי גבעת זאב ובני משפחה אשר הגיעו ללוות את שני ההרוגים למנוחת עולמים.

בלוויה בירושלים השתתפו מאות מתושבי האזור, והרחוב הושחר מהמוני בית ישראל אשר הגיעו להשתתף ולהביע את כאבם המשותף עם משפחות הנספים. תחילה יצאה מיטתו של הבה"ח מאיר גלויברמן ז"ל. ולאחר מכן מיטתו של האברך הר"ר מרדכי בנימין רובינשטיין ז"ל. הושמעו דברי מספד והמוני האנשים שגדשו את הרחוב התייפחו בכאב ובבכי.

באותה עת שהו מאות בני המשפחות של פצועי האסון בבתי החולים השונים, בהם מאושפזים מעל 100 פצועים, מרביתם בחורי ישיבות – כדי להיות לצידם, לעודדם ולחזקם לאחר האסון הנורא בו הם היו חלק ובמהלכו היו עדים למחזות הנוראים.