"תודה" זו מילה שדי שגורה על פינו. לעיתים מהנימוס אנחנו מרגישים צורך לאומרה, לעתים זה פשוט עניין שבשגרה – ולפעמים פשוט מצפים ממך כמו מילד קטן, שאם קיבלת אז תגידי: "תודה".
אם נרצה להעמיק, למילה הזו יש מהות משל עצמה והיא יודעת גם להישמע הרבה מעבר לעוד סתם מילה. היא יודעת למלא את לב השומע בהמון משמעות ושמחה, היא גם יודעת לייצר בו את התחושה שהוא עשה ופעל יותר מכפי שצופה. היא יודעת לתת משמעות וחיות לזה שזכה לקבלה ולעורר בו רצון ותשוקה לתת לך משלו עוד ועוד גם ללא תמורה.
אבל הכל תלוי מהיכן היא נחצבה ולשם מה בחרת אתה להשתמש בה. בכדי לענות על כך – יש לרדת ולהעמיק בעוד שלב ושם לפגוש את צמד המילים: "הכרת הטוב". הכרת הטוב היא היכולת שלי להבין ולהפנים שמה שיש לי כאן ועכשיו אינו מובן מאליו. היא מחייבת הסתכלות פנימית תמידית ועכשווית על המציאות שלי בהווה – ורק מי שחווה את הנ"ל יודע לומר את התודה שתשמע מעבר לעוד סתם מילה.
הכרת הטוב דורשת ממני גם להעמיק את המבט שלי במציאות הרוחשת סביבי, כלומר: להבין שמה שאני רואה כעת – משקף אינספור תהליכים ומאמצים שקדמו לכך.
אם אשתך הכינה לך כוס קפה – שים בדעתך שהיא התפנתה מעיסוק אחר חשוב לא פחות לשם כך, שהיא רצתה לגרום לך הנאה, שהיא ראתה איך תשתה את הקפה ותרווה ממנו נחת.
אם בעלך הסכים לשמור על הילדים בכדי שאת תצאי לסיבוב קניות "מהיר", שימי בדעתך שעשה זאת בכדי לאפשר לך להתאוורר, שהוא כרגע מתגבר על הרצונות הפנימיים שלו עבורך ומתאמץ לעמוד במשימה שעבורו היא כלל ועיקר לא פשוטה.
אם הגעת למחוז חפצך לאחר נסיעה ממושכת באוטובוס, אין זה עניין של מה בכך, מאחר ואותו הנהג נדרש היה לתמרן בין אינספור כלי רכב, להמתין לעלייתו של כל נוסע ונוסע, להתרכז, לעסוק בקריאה תמידית וממוקדת של הכביש – וכל זאת כשהוא מביא עמו את טרדותיו, מצבו המשפחתי והכלכלי ואת שלל הדברים המעסיקים אותו.
אם נחזיק בתובנה הזו הדורשת התבוננות מעמיקה – אין ספק כי צלילה של התודה אחרת ישמע.
אם העובד/ת שלך סיים את המוטל עליו ועבד לפי הקצב הנדרש ממנו – קחו בחשבון שייחס חשיבות רבה לצורך שלך כבוס/ית שהדברים יתקתקו, הוא עבד בשבילך וביצע את המוטל עליו תוך השקעת מאמצים פיזיים ומחשבתיים, ויש שהיה ער כל הלילה לצורך כך וגם זאת עשה תוך הקרבת צרכיו האישיים והמשפחתיים.
אם תפנימו את כלל המהלכים שנדרשו להם קודם ביצועה של עבודתו בפועל – תוכלו להאזין בעצמכן לשינוי בצליל ה"תודה" אשר מפיכן ישמע.
אם התארחתן בשבת אצל ההורים – תנו דעתכן כמה פעולות והכנות נדרשו מהם, עד כמה בכל פעולה שטרחו למענכן ליוותה אותם המחשבה ש"זה בשבילכן" – החל מהקניות, עבור דרך סידור המיטות וכלה בבישולים.
אם הפנמתן את הראייה הזו אל נכון, תהיו בטוחות שהתודה שלכן נאמרה מהמקום הנכון.
ז"א הכרת הטוב היא גם היכולת לחיות את ההווה ולהתבונן מקרוב על מה שיש לי – לא להתרפק על העבר, על מה שהיה לי ואיננו וגם לא להפליג אל עבר העתיד ולחשוב על מה יכול להיות לי.
משום שעיסוק מחשבתי כגון זה, מרחיק אותי מהתחברות למציאות ההווייתית ולא מאפשר לי ליהנות מהכאן ועכשיו. נהפוך הוא – הוא מעורר בי תחושת החמצה על מה היה או על מה יכול להיות והניתוק הזה ממה שיש, מונע ממני את ה"תודה" הכה פשוטה על הקיים שגם הוא אינו מובן מאילו – ויתכן שאלמלא היה, הייתי מבקשת בדיוק אותו.
יתר על כן, "הכרת הטוב" נושאת בחובה את היכולת להתבונן עמוק במה שיש לי כעת ולהבין את התהליכים שנעשו עבורי ואשר הובילו לתוצאה הסופית. מי שהשכיל להפנים את אלו התובנות – מובטחני שהתודות שלו לא יהיו סתמיות.
ענבל אלחייאני היא מטפלת מוסמכת ב- NLP ודמיון מודרך
