שיתוף
תגובות
חדשות » צבא וביטחון » "אסור לשלול קצבאות מהורי מחבלים קטינים"
בג"ץ בגיבוי לטרור
האקטיביזם השיפוטי: בג"ץ קבע כי החוק המאפשר לשלול באופן גורף קצבאות מהוריו של קטין שמרצה עונש מאסר בגין עבירות ביטחוניות, פוגע באופן בלתי חוקתי בשוויון
בית המשפט העליון | צילום: דוברות הרשות השופטת

בית המשפט העליון קבע היום בדעת רוב כי התיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2015, המאפשר לשלול באופן גורף קצבאות מסוימות מהוריו של קטין שמרצה עונש מאסר בגין ביצוע עבירות ביטחוניות, פוגע באופן בלתי חוקתי בזכות לשוויון.

עם זאת, ובין היתר על רקע הבהרת המדינה כי בעת הזו מקודם תיקון חקיקה נוסף בהקשר זה ובפועל לא נעשה שימוש בסמכות מכוח התיקון בשנים האחרונות, ניתן לכנסת פרק זמן של שנה על מנת שתינתן הדעת גם לפגמים שנפלו בו, כמפורט בפסק הדין.

העתירה כוונה נגד תיקון לחוק הביטוח הלאומי שקבע כי במקרה שקטין הורשע בעבירת ביטחון חמורה ובכלל זה עבירה של יידוי אבנים, אשר בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו עונש מאסר – ישללו מהוריו הקצבאות המשולמות עבורו, למשך כל תקופת מאסרו.

דעת הרוב (הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר, והשופטים פוגלמן, ברק-ארז ו-ברון) סברה כי הגם שנודעת חשיבות להרתעה מפני ביצוע עבירות ביטחוניות ועבירות בזיקה לפעילות טרור, ובכללן זריקת אבנים, תיקון החוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשוויון. השופטת ברק-ארז סברה כי השימוש בקריטריון של הרשעה בפלילים ביחס לזכויות סוציאליות עולה כדי פגיעה בשוויון מאחר שהוא כרוך ב"תיוג".

השופט פוגלמן (שאליו הצטרפו בהקשר זה הנשיאה חיות והשופטת ברון) סבר כי התיקון לחוק פוגע בזכותם לשוויון ולכבוד של הורי הקטינים שעליהם חל התיקון (לעומת הורים לקטינים שמורשעים בעבירות אחרות), אשר נשללות מהם גמלאות בשל עוונות ילדיהם וללא בחינה פרטנית של הפעולות שנקטו ההורים בקשר לביצוע העבירות על-ידי ילדיהם או למניעתן.

שופטי הרוב הדגישו כי התיקון לחוק מהווה הסדר גורף שאינו כולל זכות טיעון להורים שמהם נשללות הקצבאות, וכי קיימים אמצעים אחרים שפגיעתם בזכות לשוויון פחותה ויש בהם כדי להשיג את תכליות החוק. המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר והשופטת ברק-ארז אף סברו שהתיקון עצמו אינו עומד בתנאי ההסמכה המפורשת לפקיד הביטוח הלאומי לשלול קצבאות.

חרף דברים אלה, צוין בפסק הדין כי על מנת לאפשר בחינתם של צעדים חקיקתיים חלופיים ובהתחשב בכך שמאז נכנס לתוקפו התיקון בשנת 2015, הוא יושם לגבי עשרה קטינים בלבד; וכי כיום הוא אינו מיושם כלל, בין היתר בשל קשיים "הנוגעים למנגנון העברת המידע לביטוח הלאומי" – יש להורות על השעיית הצהרת הבטלות של סעיף 325(ב) לחוק הביטוח הלאומי לתקופה של 12 חודשים מיום מתן פסק הדין. זאת, כדי לאפשר לכנסת להשלים את הליכי תיקון החקיקה, אם תמצא זאת לנכון, תוך שיילקחו בחשבון הערות בית המשפט בפסק הדין.

דעת המיעוט (השופטים הנדל, עמית, סולברג ו-מינץ) סברה כי דין העתירה להידחות. השופט סולברג סבר כי יש להבחין בין סוגים שונים של פגיעה בשוויון, והואיל והזכות החוקתית לשוויון נגזרת מהזכות החוקתית לכבוד, הרי שפגיעה בשוויון תוכר רק כאשר יוכח כי נעשתה הבחנה על בסיס תבחינים 'חשודים'. על יסוד הבחנה זו, הגיע השופט סולברג לכלל מסקנה, כי החוק אינו מבחין הבחנה חשודה בין יהודים לערבים, לא במפורש, וגם לא במשתמע, במבחן התוצאה. משכך, לשיטת השופט סולברג לא הוּכחה פגיעה בזכות חוקתית, וממילא אין מקום להידרש לבחינת חוקתיות החוק בהתאם לפסקת ההגבלה.

השופט הנדל הדגיש את העובדה שעבריינות ביטחונית מייצרת שונות רלוונטית למול עבריינות פלילית רגילה, ומשכך התיקון אינו פוגע בשוויון. השופט מינץ סבר אף הוא כי אין במקרה דנן פגיעה בשוויון, וציין כי למעלה מן הצורך, ואף בהנחה שתיקון החוק פוגע בזכות החוקתית לשוויון, הרי שפגיעה זו נעשית לתכלית ראויה והיא מידתית, ומכאן שאין הצדקה להתערבות בית המשפט בעניין זה.

השופט עמית ציין כי החיסכון הכלכלי להורי הקטין עקב מאסרו גבוה מסכום הקצבאות שנשלל מהם, ועל כן הפגיעה הנגרמת להם היא זניחה, ואינה מצדיקה פסילתו של חוק.

חה"כ ד"ר שלמה קרעי, הליכוד, בתגובה להחלטת בג"ץ: "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה – משפח: הוספת חטא על פשע. בגצ שוב דורס ברגל גסה את הכרעת הכנסת, מסכל את יכולתנו כמדינה להילחם בטרור ופוגע בבטחון המדינה. לצערי, אין מה לצפות מממשלת ברית האחים המוסלמים חסרת החוליות והערכים".

יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר מסר בתגובה: "בג"צ ממשיך להתנהג באטימות ושופטיו יושבים במגדל שן מנותקים מהציבור: אבנים מסוגלות להרוג גם אם קטין השליכם. הצעד הראשון שאפשר להשתמש נגד זורקי אבנים ולהרתיע אותם, זה שלילת קצבאותיהם. קטין שזורק אבן, חייב לדעת שיש מחיר למעשהו המסוכן ועל ההורים מוטלת האחריות עליהם". ח"כ בן גביר הוסיף: "נמשיך להאבק למען קידום רפורמה במערכת המשפט שתפסוק למען עם ישראל ולא למען אויביו".

התנועה למשילות ודמוקרטיה: "ברוב של שופט בודד, דורס בית המשפט את עמדתם של 51 חברי הכנסת שחוקקו את החוק וסברו שתכליתו ראויה ושהוא מידתי. נזכיר שהדחייה נעשית מפני הפגיעה בזכות לשוויון – זכות שבית המשפט "למד" מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר נחקק ע"י 32 ח"כים בלבד ואשר הזכות לשוויון נמחקה ממנו על ידי אותם חברי כנסת עצמם".

"פסק הדין הזה, הפוגע בניסיונה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה שומרי החוק, מראה שוב את הצורך הדחוף בחקיקת חוק יסוד: החקיקה, אשר יקבע כי סמכות בית המשפט לפסול חוקים הינה רק במקרים בהם הוסכם פה אחד ע"י כלל השופטים כי החוק אינו מידתי, ותוך מתן אפשרות להתגברות של המחוקק".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
חכמה אמיתית היא לדעת שאתה לא יודע כלום...

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים