שיתוף
תגובות
בריאות » בריאות המגזר » אפס כלים, הזנקת מספרים וניתוק מהמשל"ט
פרויקט מיוחד
רגע לפני הטלת הסגר, שוחח זאב אלפרוביץ' עם עו"ד משה מורגשטרן, ד"ר עליזה בלוך ואמנון הלוי • המשותף לשלושתם: ביקורת נוקבת נגד הפרויקטור גמזו והתנהלותו הכושלת
מתמודדים עם הקורונה בירושלים | צילום: Alex Eidelman, שאטרסטוק

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, החל ממחר בבוקר יוטל סגר שעל שורה של ערים בישראל המתויגות כ"ערים אדומות". באורח לא בלתי צפוי, מורכבת רשימת הערים האדומות מרשויות ערביות וחרדיות כאחד.

בתדרוך שמסר בשבוע שעבר התייחס הפרויקטור רוני גמזו לזעם שעורר התיוג האדום בקרב התושבים הנדרשים לצמצם בשל כך פעילות, והצהיר כי "עיר אדומה איננה אות קין לתושביה אלא אמצעי לצמצום התחלואה".

כך או כך, עולות הטענות בימים האחרונים בקרב ראשי הערים החרדיות הנתונות תחת הגדרת התיוג של 'אות הקין' שיזם מר גמזו, ולפיו ככל שתושביה יישמו את הלקחים מהסיבוב הראשון, קיימו ערכות מצב ופעלו באופן הדוק על פי הנחיות משרד הבריאות העומד בקשר רציף עם הרשויות, הרי שמדובר בשיתוף פעולה והבנות המיושמות על ידי צד אחד בלבד – הרשות המקומית כמובן – בעוד משרד הבריאות מצידו נותר אדיש ואינו נותן מענה לקריאות מצוקה בזמן אמת על ידי הרשויות, שאילולא היו זוכים להתייחסות המצופה והנדרשת לא היו מגיעות למצב בו הן נמצאת כעת.

מזניקים מספרים בבני ברק

"אני לא רוצה להגיד, אבל עושה רושם שלמישהו שם למעלה במשרד הבריאות די מתאים לו שאנחנו, הערים החרדיות, נתויג כאדומות. כך אלומת האור לקפיצה ההזויה שראינו השבוע ברמת התחלואה, יקבל משוב מדומה בציבור", אומר ל'בחזית' עו"ד משה מורגנשטרן, מחזיק תיק הבריאות בעיריית בני ברק.

לדבריו, "רק בשבוע שעבר דרשנו ממשרד הבריאות לקבל לידנו 3,000 ערכות לבדיקות קורונה ורק בסוף השבוע נענינו – וגם אז באופן חלקי, כשקיבלנו בפועל 300 ערכות בלבד. זה נתון שזועק מעצמו. מדוע ברשויות מקומיות אחרות בן אדם שמגלה תסמינים מקבל על אתר הפנייה מהרופא לבדיקה, ואילו בבני ברק נדרשת המתנה של שבועיים, מדוע?".

באופן כללי, סבורים בעיריית בני ברק כי מספרי התחלואה הגבוהים בעיר שגויים ומופרכים וכי משרד הבריאות בראשות מר גמזו נוקטים בצעדים שיש בהם משום עשיית עוול לתושבי העיר.

"הבעיה מתחילה כאשר חולה קורונה, לא משנה באיזו עיר הוא נמצא, משויך מיד לעיר מגוריו. כאן העוול הגדול, שכן בעיר כמו בני ברק קיימים מטבע הדברים מאות תלמידי ישיבה שלומדים בישיבות בערים אחרות כמו כרמיאל, ירושלים ועוד. ניקח לדוגמה לצורך העניין ישיבה באזור ירושלים שהתגלו בה מקרים של עשרות מאומתים, ביניהם תלמידים רבים המתגוררים בבני ברק, מה עושה משרד הבריאות? משייך את אותם תלמידים לעיר בני ברק. וכאן מדובר בעוול שאין כמותו. מדוע? משום שאותה ישיבה מרגע זה סגורה ומסוגרת, תלמיד הישיבה איננו יכול לצאת ולחזור הביתה לבני ברק ולהדביק שם את התושבים. אותו תלמיד החל מרגע שנכנס לישיבה בשיטת הקפסולה יודע שהוא לא יראה את ביתו עד אחרי שמחת תורה. אז למה לקשור אותו לבני ברק ובכך להעלות בה את רמת התחלואה?", תוהה עו"ד מורגנשטרן.

אפס כלים בבית שמש

"אנחנו מרגישים שאם הייתה מועברת לידנו האחריות, כמו גם אמצעים נוספים, היינו היום במקום אחר לגמרי", אומרת ל'בחזית' עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש שהעיר בראשה היא עומדת מסווגת כ"עיר כתומה" ונמצאת על הגבול בכל הנוגע להחלטה על אכיפת סגר.

לשאלת 'בחזית', משיבה בלוך: "לא הייתי אומרת שמישהו 'מחפש' בכל מחיר לאכוף עלינו סגר. לא מייחסת תכונות כאלה. יש באמת מצוקה במדינה, כבר היינו במקום יותר טוב. לצערי אמנם אתמול (שבת) נרשמה ירידה אך יומיים קודם נרשמה עלייה בתחלואה בעירנו. הסיפור מורכב, לא יהיה מנוס מלהמשיך לעשות את מה שנדרש בניסיון למנוע את זה אין לי כרגע איזה מתכון מיוחד".

"אני פחות מאמינה בסגר כי זה הרבה מדי אנשים, בכדי שהדבר ייצר את מה שמצפים", אומרת בלוך ל'בחזית'. עם זאת, היא לא יודעת לענות אם סגר, ככל שיוכרז עליו, יתמקד בשכונה ספציפית או בעיר כולה. "התשובה לפי שעה איננה ידועה. בגדול, תמיד היה עם מי לדבר למעלה, אני חושבת שזה אתגר גדול כדי לראות איך ניתן יהיה לפתור את העניין הזה, כי בסוף כולם רוצים שיהיה כאן טוב, צריך לעשות הכל ולגרום לאנשים לשמור על הכללים".

לדבריה, "העיר כבר עברה טלטלה לפני מספר חודשים עם הסגר החלקי שהוטל עליה. מטבע הדברים, חלק מהתושבים לחוצים יותר לקראת אפשרות לסגר נוסף וחלק מזלזלים כי הם מרגישים שהם כבר מיצו את הכח שלהם בלהתאמץ", כך בלוך.

המסר שמבקשת בלוך להעביר לציבור הוא "לדעת שקשה – אך אם נתמיד נצליח, כפי שכבר ראינו שאירע במקומות שאכן הקפדנו. אפשר להפנות אצבע למשרד הבריאות ואפשר הכל, בסוף זה התנהגות של בני אדם. ולהנהגת המדינה אני פונה ואומרת: 1. צריך לדבר בקול אחד. 2. צריך להעביר אחריות גדולה יותר לרשויות המקומיות, שזה אומר יותר להעניק לנו יותר משאבים על מנת שנוכל להתנהל בתוך האירוע הזה.

כך לדוגמה, טוענת בלוך כי אין לה היום ביד את האחריות להחליט מי יוצא למלוניות ומי לא. "אין לי ביד את השליטה על הבדיקות. אם היה לי היה לנו יותר קל. אם עכשיו כרשות מקומית אנחנו מבקשים להגביר את הבדיקות בעיר ולבדוק גם מי שאין לו תסמינים במטרה לעצור את שרשרת ההדבקה ולגמור עם זה, אין לי את האפשרות הזאת".

באלעד מנותקים מהמשל"ט

"אנחנו כרשות מקומית ערים למצב התושבים יותר מכל רשות אחרת. לקרוא את המספרים מרחוק ולייצר איזשהם פרמטרים ולקרוא לנו עיר אדומה, זה יפה ונחמד. תקשורתית אולי זה מאוד טוב זה מראה על רצינות והתכנית מאוד עמוקה, אבל בפועל אנחנו אלו שמתעסקים יום יום עם התושבים שלנו ויודעים את המצב בפועל", אומר ל'בחזית' אמנון הלוי, מנהל המשל"ט באלעד.

לדבריו, "בהוראת ראש העיר ובתיאום עם פיקוד העורף אנחנו מפעילים מזה חודש וחצי משל"ט שעוסק מסביב לשעון בתקשורת ומגע עם חולים מאומתים או מחויבי בידוד. אין לנו חולה קורונה אחד בעיר שלא מקבל טלפון אחד ביום לפחות מהרכז שלו, שמוודא את מצבו אן בבית או במלונית".

הלוי מסביר, כי "לצורך הענין אנחנו עומדים נכון להיום בבוקר על 310 חולים פעילים בעיר על פי מדד משרד הבריאות. מתוכם 99 שוהים במלוניות, 20 חולים נוספים המתינו לפינוי היום בבוקר, וכ-100 נוספים הם בחורי ישיבות שלא שהו בעיר בכלל בשבועיים האחרונים שכן הם נמצאים בישיבה. זאת אומרת, שמתוך 310 חולים אנחנו עומדים בערך על שליש של חולים שבאמת נמצאים כאן בעיר".

עו"ד משה מורגנשטרן | צילום: איציק בלניצקי

"כל השאר בכלל לא פה ולא יהיו פה", אומר הלוי ומציג תופעה דומה לזו הבני-ברקית. "כשמביאים אותנו לסגר ומתייגים אותנו כעיר אדומה, כי במספרים זה מסתדר יפה ובשביל הפרמטר זה נראה פנטסטי, איך מסבירים את זה ל 47,000 תושבים שקמים כל בוקר לעבודה שבגלל 100 תושבים סוגרים אתכם בבתים החל ממחר בבוקר, זו לא בניית האמון שגמזו דיבר עליה כשהוא נכנס לתפקיד ובוודאי לא המטרה שלשמה הוא הגיע כשהעלה על נס את הצורך בבניית אמון עם הציבור – זה בדיוק חוסר האמון שגמזו התריע מפניו כשנכנס לתפקיד. אין לנו שום יכולת לתקשר עם הציבור ולהסביר לו את מה שדורשים מאיתנו להסביר, כי כשמתייחסים לנתונים יבשים ללא למידת הפרטים זה פשוט עוול".

אתם מרגישים שגמזו סימן מטרה על הערים החרדיות, או שקיים פער בתפיסת העולם שלו בכל הקשור להתנהלות המגזר החרדי?

"כל הצוות של גמזו ביקר כאן בעיר. התקיימו גם מספר פגישות זום עם הפרויקטור וראש העיר, התחושה לאורך כל הדרך במשוב שאנו מקבלים מגמזו זה של 'הקשבנו לכם' אך בפועל ללא כל ביטוי לכך בשטח".

ביקשתם איזשהם כלים להתמודד עם התחלואה בעיר ולא נעניתם?

"אתן לך דוגמה", אומר הלוי ל'בחזית'. "אנחנו היום מבחינת הרשימות הרשמיות עומדים על 310 חולים פעילים. רק לצורך הענין שתבין, מספר מחויבי הבידוד בעיר על פי נתוני המשל"ט עומד על סמך נתוני פיקוד העורף בסך הכל על 130 מבודדים. זאת אומרת שאפילו החולים הפעילים בעיר אינם מופיעים כמבודדים. לפי החשבון הפשוט אם יש לנו בעיר 300 חולים פעילים הרי שאמורים להיות לנו בפועל כ-2,000 מחויבי בידוד לפחות. האנשים האלה לא מופיעים באף מקום, אז איך אתה מצפה ממני כרשות מקומית לאכוף את הדבר הזה כשאתה לא נותן לי את המינימום, מה הבעיה לרכז את רשימת המבודדים כדי שנוכל לעבוד עליה?!".

לשאלת 'בחזית' מי מרכז את הנתונים בעניין וכיצד התגבשה לה רשימת 130 מחויבי הבידוד משיב הלוי, כי "החולים עצמם מחויבים לעדכן, אבל מעבר לזה מערך החקירות האפידמיולוגיות או אנשים שמכל סיבה שהיא נדרשים לשהות בבידוד, אנחנו כרשות מקומית נדרשים לאכוף זאת, לעדכן את המשטרה במקרה של הפרת בידוד, השוטר מגיע לכתובת ואומר לנו 'אני יודע שהוא מפר בידוד אבל הוא לא מופיע אצלי ברשימה – אני לא יכול לעשות כלום'".

לדברי הלוי, משרד הבריאות שולח כל בוקר לרשות המקומית רשימה של מחויבי בידוד לאותו יום כדי שזו תדע לאכוף זאת. "אנחנו מעבירים את הרשימות לאגף הפיקוח המקומי – זה נופל במקום שאין שום גוף במשרד הבריאות אם אצל גמזו או כל גורם אחראי אחר שמצליח לקחת רשימות שנמצאות בצד אחד להעביר אותם לצד השני".

אלעד איננה הרשות היחידה שמדברת על הנושא הזה וזה עלה באינספור שיחות, מה עשו עם זה? כלום. "אנחנו כל הזמן תוהים, מה כל כך קשה לקחת אנשים שכבר יידעתם אותם בדבר הבידוד בו הם מחויבים, שלחתם להם הודעות ומה שצריך, מה כל כך מסובך בלהכניס אותם לרשימה מסודרת? ואתה מגיע אחרי כל זה ואומרים לך אנחנו משיתים עליכם סגר בזמן שלא נתתם לנו את הכלים", אומר הלוי בכעס.

הלוי מביא דוגמה נוספת להתנהלות השערורייתית של הרשויות. "ביקשנו מספר פעמים לבדוק את כל הילדים בכיתה בה התגלה תלמיד כחולה מאומת. נכון להיום במקרה שכזה כל הכיתה נדרשת להיכנס לבידוד, אלא שאנחנו מבקשים לחסוך את הסיכוי שמי מבני המשפחה של אותם תלמידים יידבקו וביקשנו לערוך בדיקה לכל הכיתה, לא קיבלנו על זה אישור עד היום. פשוט התעלמו מהבקשה הזו. אני יכול לומר לך באופן אישי מכפי איך שאני התרשמתי במהלך השבת מהמפגש עם התושבים בעיר, התושבים לא הולכים לקבל את הסגר הזה, הם לא מבינים למה זה קורה, ולפי איך שזה נשמע הם מתכוונים לא לקבל את ההוראות".

על פי הנתונים שלכם באיזו סקאלה ב'רמזור' של גמזו אתם אמורים להיות?

"אני יכול לומר לך רק דבר אחד. רק לפני שבוע, דהיינו לפני שקיבלנו את המכה של בחורי הישיבות (שאינם שוהים בעיר( שבעצם הביאה עלינו את המכה הגדולה הזאת, היינו על גבול הצהוב. היינו עם 147 חולים פעילים. עשינו פיילוט יחד עם פיקוד העורף ובכל יום נרשמה ירידה נוספת. אלא שעשרה ימים מאז חודש אלול, ואת זה אני אומר באופן ברור, קיבלנו את המכה הראשונה ואת זה כאמור מאנשים שכלל אינם שוהים בעיר. אני יכול לומר לך יותר מכך, על פי המיפויים שערכנו, 80% מכלל החולים החדשים הם בגילאי ,17-20 שזה אומר שכל העלייה שלנו מהשבוע האחרון היא עלייה נטו של בחורי ישיבות שאומר ואדגיש זאת פעם נוספת, הם אינם שוהים בעיר".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אם אתה נראה היום כפי שהיית נראה אתמול, בשביל מה לך המחר?

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים