הנה הוא מגיע, היום הקדוש והנורא. ראש השנה. אנשים נכנסים לבית הכנסת, או במקרה השנה, לחצרות, צועקים לה' בבכי ובתחנונים. אך האם הדבר מעיד כי הם דבקים בה'? יש נקודה שהייתי שמחה להאיר – כיוון שזו נקודה ששינתה לי את כל הראייה על ראש השנה. הרי יכולים לצעוק עד מחר, מי אמר שזה ממלא את הייעוד?
בחומש ויקרא כתוב "ושמרתם את משמרתי". נכון, יש הטיות שונות והרבה פירושים, אך אם נביט פנימה, מהי משמרתו של ה'? הוא ברא אותנו עם חלק אלוקה, חלק ממנו בתוכנו ושם אותנו לשומרי משמורת עליו. האם אנחנו ממלאים את חלקנו ושומרים את החלק הזה? הקב"ה מהותו היא אמת, שלום, אהבה. האם אנחנו חיים באמת עם עצמנו? האם אנחנו בשלום עם עצמנו? האם אנחנו באהבה עם עצמנו?
ועל כך צריכים לבקש ולהתפלל. שנזכה להיות דבקים בה' מתוך העוצמה הפנימית שלנו. ככל שנחזק את החלקים המהותיים שלנו, כך נגיע לרמת דבקות אמיתית בה'. להיות באמת עם עצמנו זה פשוט לא לשקר. אני לא מדברת על שקרים לאחרים עדיין – אלא על שקרים של עצמנו. הקב"ה לא אומר לנו אל תפלו, אל תטעו. מה הוא כן אומר? תהיו אנשי אמת. הכוונה, אתם חלשים במשהו? לא קיימתם משהו? בסדר, תתפללו, תעשו תשובה, אבל תהיו אמיתיים שאתם לא מתוקנים שם.
רשב"י אומר על אדם הראשון, כאשר שאל אותו הקב"ה איכה, הוא עונה "ואירא כי עירום אני ואחבא". הקב"ה גירש את אדם מגן עדן כי הגיב בפיתולים ונסוג מהאמת ובה' אין ערמומיות.
אני לא מתפללת כל בוקר? אולי. אני לא ממלאת את ייעודי כבת מסורה להוריי? ייתכן. אני חסרת סבלנות כלפי הילדים? קורה. אז לא, זו לא דרך שלמה ומתוקנת, אבל זו הדרך שלך וזו מי שאת. גם אם את בינתיים רק 20% במשהו, בואי לה' והתפללי שאת רוצה כלים לשפר. אל תתרצי תירוצים מול החולשות שלך.
ובכלל, ככל שנחזק את עצמנו, כך נהיה חזקות יותר גם בתחזוקת החלק האלוקי. אז תזכרו שאנחנו טובות ומדהימות גם אם וכאשר אנחנו טועות.
מאחלת לנו שנדע לבקש באמת ובתמים מיושב מרומים שייתן לנו כלים נכונים לנו לעבודתו ונראה שנה מתוקה, בריאה, יפה, אהובה וטובה.
