בג"ץ צפוי לדון בעוד שעה קלה (09:00) בהרכב מורחב, ב-15 העתירות נגד חוק הלאום, כאשר החשש הוא, כי בפעם הראשונה יעז בית המשפט העליון להתערב בתוכנו של חוק יסוד ולפסול אותו.
לטענת העותרים, על אף שמדובר ב'חוק יסוד', הרי שבנידון שלפנינו חוק היסוד איננו חוקתי, שכן לטענתם הוא סותר את עקרון "מדינה יהודית ודמוקרטית", או את מגילת העצמאות או דברים אחרים שהם "על חוקתיים".
מנגד, עמדת הממשלה היא שהחוק איננו פוגע בעקרונות אלו, שכן הוא איננו פוגע בזכויות הפרט של הלאומים האחרים הקיימים במדינה, ותכליתו הענקת זכויות לאום ליהודים. יצוין כי עמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט היא שאל לבג"ץ להתערבות שיפוטית בחוק הלאום המעמיד פרק נוסף בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כלשונו.
עמדת הכנסת היא שהנושא כלל איננו בסמכותו של בית המשפט, מכיוון שאין לבית המשפט סמכות לדון בחוקה.
יצוין, כי מנדלבליט סבור כי דין העתירה להידחות, שכן העותרים לא הניחו תשתית משפטית ועובדתית מתאימה ולו בקירוב, המבססת את הסעד חסר התקדים של ביטול חוק יסוד.
"מסקנה זו מבוססת על ניתוח פרטני של טענות העותרים, המציף את כלל הקשיים והפגמים המהותיים הכרוכים בטענות העותרים – הן ביחס לדוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי; הן ביחס לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת; והן ביחס לטענות פרטניות לגבי סעיפים שונים בחוק הלאום עצמו. לאור הניתוח האמור, מבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי אין מקום להכרעה חריגה ותקדימית בדבר הדוקטרינות העוסקות בביקורת שיפוטית על חוקי היסוד", כתב היועמ"ש.
אשר לפרשנותו הראויה של חוק הלאום, הוא מבהיר, כי "חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובכך הוא נושא מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".
.
