שיתוף
תגובות
חדשות » חדשות בארץ » בוטלו הקנסות נגד מפגינים שהפרו את הסגר
בג"ץ פסק
בית המשפט העליון קבע כי התקנה שמנעה הפגנות במרחק יותר מקילומטר מהבית אינה חוקית: "פוגעת בצורה חמורה בחירות ההפגנה וחופש הביטוי"
הפגנה בבלפור | צילום: דוברות המשטרה

בג"ץ קבע היום (ראשון) ברוב דעות – שמונה נגד אחד, כי התקנה שהגבילה יציאה מהבית למרחק של קילומטר פגעה פגיעה בלתי מידתית בזכות להפגין והיא לא הייתה חוקתית. בעקבות כך, הקנסות שניתנו בעת שהתקנה הייתה בתוקף, בין 1 ל-13 באוקטובר 2020 יבוטלו. אם המדינה לא תצליח לאתר את נתוני הנקנסים – יבוטלו כל סוגי הקנסות שהוטלו בתקופה זו.

בהודעה מטעם בג"ץ נמסר כי "בית המשפט העליון דחה היום את העתירות נגד חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, אשר במסגרתו הוטלו מגבלות שונות על פעילות המשק במטרה לצמצם את התחלואה בנגיף וכן את העתירות נגד תיקון מס' 2 לחוק, במסגרתו הוסמכה הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" ולקבוע מגבלות משמעותיות על השתתפות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי".

"עם זאת, בדעת רוב (הנשיאה א' חיות; המשנה לנשיאה ח' מלצר; השופט נ' הנדל; השופט ע' פוגלמן; השופט י' עמית; השופטת ד' ברק ארז; השופט מ' מזוז השופטת ע' ברון) נקבע כי תקנה 24(1) שעניינה איסור על השתתפות בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטרים ממקום מגוריו של אדם שעמדה בתוקף בימים 1.10.2020 – 13.10.2020, אינה צולחת את מבחני החוקתיות לנוכח הפגיעה החמורה בחירות ההפגנה וחופש הביטוי".

זאת, שכן, כך נקבע, "מקום קיום ההפגנה, מהווה חלק מהותי מן המסר של ההפגנה, במיוחד כאשר מדובר במעונו הרשמי של נבחר ציבור וכן לנוכח החשיבות היתרה שיש לייחס למתן אפשרות לבקר את השלטון בעיתות חירום".

לפיכך, נקבע כי הקנסות שהוטלו מכוח תקנה זו בטלים, וכי ככל שבתוך תשעים ימים ממועד מתן פסק הדין לא תודיע הממשלה שיש ביכולתה להשיב את הקנסות שהוטלו בתקופה זו בגין השתתפות בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטר, יבוטלו כלל הקנסות שהוטלו בתקופה הנ"ל (1-13.10.2020) בגין הפרת הגבלת מרחק היציאה מהבית, והכספים ששולמו בגין קנסות אלה יושבו למשלמים.

שופטי הרוב סברו כי נוכח הפרשנות שנתנו המשיבים לתקנה 24(2) לתקנות (הגבלה על מספר המשתתפים בהפגנה) מדובר למעשה במגבלה של ריחוק חברתי במהלך ההפגנה, קרי קיום ההפגנה בקפסולות של 20 איש, במרחק של עשרים מטרים ביניהן, ככל שתנאי השטח מאפשרים זאת. לפיכך נקבע כי אף שיש בהגבלה זו פגיעה בזכות להפגין, היא קשורה בקשר ישיר לסכנות שאותן מציבה המגפה בכך שמטרתה למנוע הדבקה, והיא מידתית.

השופט מ' מזוז סבר כי יש להורות על ביטול תקנה 24 כולה (לרבות תקנה 24(2)), וזאת בשל פגם מהותי שנפל בהליך התקנת תיקון מס' 3 לתקנות: אישורו במשאל טלפוני לילי בין השרים מבלי שהוצג פרוטוקול הדיון שקדם לאישורן, התשתית העובדתית שהונחה בפני הממשלה או תיעוד באשר לחלופות שנבחנו, כנדרש במפורש בחוק.

מרבית שופטי הרוב, לעומת זאת, סברו כי "אף שהליך התקנת התקנות בממשלה היה פגום מן הטעמים שמנה השופט מזוז, יש להחיל בהקשר זה את דוקטרינת "הבטלות היחסית" שפירושה כי לא כל פגם בהליך מנהלי מוביל בהכרח לבטלות תוצאותיו".

השופטת ד' ברק-ארז, בהסכמת המשנה לנשיאה ח' מלצר, סברה כי "הפגם הדיוני שנפל בדרך קבלת ההחלטה מהווה טעם נוסף לביטולה של תקנה 24(1) שהאופי מרחיק הלכת של ההגבלות הקבועות בה חייב דיון ממשי. לצד זאת, לשיטתה, אין בכך בלבד כדי להצדיק גם את ביטולה של תקנה 24(2), בשים לב לכך שזו קבעה הגבלה מסוג שכבר זכה לדיון בהזדמנויות קודמות".

השופט מזוז הוסיף וציין כי "היה על ראש הממשלה להימנע מליטול חלק בהחלטה על אישור התקנות, אשר נועדו, ובפועל שימשו, בעיקר להגבלת ההפגנות שכוונו נגדו אישית".

השופט נ' סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי "משפקעה מגבלת ה-1,000 מטר לפני כחצי שנה, לאחר שעמדה בתוקפה 13 ימים בלבד, ימים של החרפה ניכרת בתחלואת הקורונה – זמנה עבר. דיון תיאורטי בשלב הזה – נזקו עולה על תועלתו. אין עותר קונקרטי שטוען כי נקנס באותם ימים; כל מי שנקנס יכול לבקש לבטל את הקנס או להישפט, ואין טעם טוב דיו לבטל את התקנה שהתקינה הממשלה כולה באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לאחר שפג תוקפה".

התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג״ץ נגד הגבלת ההפגנות בזמן הקורונה, הגיבה לפסק הדין בעתירתה: ״זכות ההפגנה וחופש המחאה הם נשמת אפה של מדינה דמוקרטית חפצת חיים, גם ובייחוד בעתות של משבר חוקתי ומשטרי. לא ייתכן שממשלה הנמצאת בניגוד עניינים תגביל את זכותו של הציבור להפגין כנגדה, גם לא בדרך מתוחכמת של הגבלות מרחק. גם היום הוכיח בית המשפט העליון את חשיבות השמירה על זכויות היסוד של הציבור במדינת ישראל״.

יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו״ד ד״ר אליעד שרגא, על פסיקת בג״ץ: "בית המשפט העליון הגן היום פעם נוספת על חופש המחאה ועל חופש הביטוי של אזרחי מדינת ישראל, שהם ציפור נפשה של הדמוקרטיה בישראל. על זכויות אלה חובה להגן דווקא בשעות משבר שבהן הדמוקטיה נמצאת תחת מתקפה של גורמים מנוגדי עניינים".

"בית המשפט קבע שהגבלת המרחק שנועדה למנוע מאנשים להפגין ליד סמלי שלטון הינה בלתי חוקתית וכי הקנסות שנבעו מאכיפת הוראה בלתי חוקתית זאת הינם בטלים מעיקרם. זהו נצחון ענק למחאה ולמפגינים, זהו נצחון ענק לחופש המחאה וזהו נצחון ענק נגד הממשלה והמשטרה אשר בברוטליות אכפו את ההוראות הבלתי חוקתיות הללו".

הדגלים השחורים על פסיקת בג״ץ כי ההגבלות על ההפגנות היו לא חוקתיות: ״הפסיקה היא תזכורת כואבת עד כמה הנאשם בפלילים נתניהו מוכן לרסק את הדמוקרטיה הישראלית לטובתו האישית. אנו נמצאים בצומת הכרעה היסטורית – האם תקום ממשלת שינוי שתפעל למען מדינת ישראל או שנתניהו ימשיך לרסק את הדמוקרטיה הישראלית. אנו מצפים ממי ששלטון החוק והדמוקרטיה בישראל חשובים לו, להקים ממשלה ולשחרר את נתניהו להתמודד עם האישומים החמורים נגדו".

תנועת הצעירים ״קומי ישראל״ בתגובה לקביעת בג״ץ לפיה הגבלת ההפגנות הייתה בלתי חוקתית: ״החלטת בית המשפט מהווה הוכחה נוספת לכך שנתניהו עשה שימוש פוליטי ולא חוקתי בסגר השני על מנת לדכא את הביקורת נגדו וחושפת את מזימתו לחיסול הדמוקרטיה הישראלית. זהו עוד תמרור אזהרה בוהק שראש ממשלה בניגוד עניינים לא יכול לנהל מדינה. ישראל חייבת ממשלת שינוי".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
מי שלא עשה טעות לא ניסה שום דבר חדש

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים