הלילה ומחר, כ"א אדר, יציינו בעולם היהודי את הילולת רבי אלימלך מליז'נסק. מידי שנה נוסעים אלפים רבים לציונו הקדוש בפולין, אך השנה, שנת הקורונה, למרבה הצער נבצר מהרבבות לעשות את דרכם לעירייה הקפואה.
הרב שמחה קרקובסקי, שייסד את 'הכנסת אורחים ליז'נסק' ומנהל את המקום עד היום, היה שם שליח ציבור נאמן ושמר על המקום לאורך השנה, כעת הוא נרגש לקבל את מעט החסידים שבכל זאת הצליחו להגיע לפולין. בשיחה ל'בחזית' שעות לפני ההילולה הוא מספר על ההיערכות ליארצייט שכמותו לא ראינו.
"אנחנו נערכים להרבה הרבה פחות אנשים מכל שנה בוודאי שמגבלות הקורונה נותנים את אותותיהם אבל מצד שני מבחינת ההערכות הלוגיסטית והדברים שאנחנו מחויבים אליהם כדי לקלוט את אלו שכן מגיעים, אני יכול לומר שמדובר בהוצאה כספית שאינה נופלת מההוצאה הכספית שיש לנו בכל שנה אחרת".
"אנחנו נערכים להגעת מעל 1000 איש, אולי קצת יותר, שיפקדו את הציון במהלך יום ההילולה. לגבי שבת, זה כבר יותר מבוסס על רשום ואנחנו נערכים לסביבות 200 איש".
מאיזה מדינות באים השנה יהודים?
"בעיקר מארצות הברית ואירופה. מישראל אפשר להגיד שכמעט אפס אנשים, חוץ מכמובן אלו שנמצאים כאן באירופה בלאו הכי מתוקף תפקידם כמשגיחים, שוחטים ונושאי משרה אחרים שנדרשים להיות באזור".
הוא מציין כי הרשויות המקומיות אוכפים את שמירת ההנחיות באזור הציון: "הם עוקבים אחרינו חזק ואנחנו בתיאום מלא. במקומות ציבוריים כצו הציון והמבואות שאנו שוכרים מהם כדי להקים את האוהלים, ההתניה היא שיישמר מרחק של יותר מ 2 מ"ר בין אדם לאדם כשהשאיפה היא מרחב ממוצע של 15 מ"ר לאדם, לכן בנינו צמוד לציון אוהל רחב מימדים, כדי שהציבור יוכל להיות בציון, לשמור על מרחק וגם להתפלל, כך גם לגבי האוהלים אשר נבנו במיוחד לצרכי תפילה".
"האוהלים שנבנים מחוץ לציון מורכבים בכל שנה בגלל מזג האוויר, אבל השנה ההשקעה היתה רבה הרבה יותר. חדר האוכל יפעל במתכונת של טייק – אווי, אנחנו מכינים כמו כל שנה, אבל כל אחד יקבל מארזים שהוא יוכל לקחת איתו, כך שלא נזכה לראות השנה את המראות המרנינים ומשובבי הלב של המוני יהודים סועדים את ליבם סמוך לציון בסעודות מצווה".
"לגבי שבת", הוא מספר, "אנו דורשים מכל משתתף תעודת מחוסן, ואז הם מאפשרים לנו גם בתפילות וגם בסעודות לשהות כרגיל".
הוא טוען כי למרות מיעוט המשתתפים, הלוגיסטיקה והעלויות גדולות כבל שנה: "השינוע, הטיסות והמורכבות המתלווה אל זה, השנה זה עלה הון תועפות. אם כל שנה יש כל מיני צ'ארטרים שיוצאים מהארץ ונותנים לנו את השירות ומשנעים עבורנו את טונות המזון והאוכל ללא תשלום, הפעם כל זה מהווה הוצאה שלא ידענו בעבר, אז נכון שמצד אחד השנה אנחנו נדרשים ליותר, אבל הסיפור הגדול פה הוא שאנחנו לא משביתים את המקום".
"אנחנו נערכים להגעת מעל 1000 איש. בשבת אנחנו נערכים לסביבות 200 איש. ההשתתפות בשבת היא רק למתחסנים כך שנוכל להתקהל בתפילות וסעודות"
הוא מדגיש בשיחה ל'בחזית' כי למרות הקשיים בשנה האחרונה, שנת הקורונה, המקום נשאר פתוח ופעל כרגיל: "אני רוצה לציין, שבמשך השנה האחרונה המקווה שאנחנו מעמידים לרשות הציבןר היה במשך 24/7 חם ומצוחצח, אמנם הגיעו פחות אנשים אבל מי שרצה לטבול במקווה לפני התפילה, יכל היה לעשות זאת".
"המטבח אמנם לא פעל כל הזמן, שכן לא תמיד עלה בידנו להשיג יהודים שיבשלו, יעמדו ויפקחו, אבל יהודים שהגיעו במשך 24 שעות למקום, תמיד יכלו להרוות את צימאונם ולהשקיט את רעבונם בפינת הקפה והכיבוד הקל שעמד הכן לרשות ורווחת הציבור לאורך כל השנה ולאורך שעות היממה".
"אמנם היו זמנים שנרשמה בהם הקלה כמו לדוגמה 'שבת סליחות' אז הפקנו שבת עם מעל 100 איש. לא מזמן שבת בליזענסק גאב"ד קארלסבורג מארה"ב".
במהלך ההכנות הלוגיסטיות מול הרשויות, האם היו רגעים שחשתם שהבירוקרטיה מאתגרת אתכם עד כדי שאלה של אפשרות לקיום ההילולה?
"בכלל לא. תראה, ברור שהיו עליות ומורדות אך לא הרמנו ידיים היינו בקשר רציף עם משרד הבריאות המקומי ואני חייב לציין כי היתה גישה חיובית, הם לא ניסו להערים עלינו קשיים".
"חששנו מתרחיש אומן"
לנוכח העובדה שנתב"ג סגור בכפוף לאישור ועדת החריגים, ובעקבות עגמת הנפש שחוללה המדינה לאלפי חסידי ברסלב שביקשו לצאת לאוקראינה לקראת ראש השנה על מנת למלא את רצון קודשו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע, הרי שמארגני ההילולה בליזענסק חששו כל העת מפני "מודל אומן" בכך שמדינת ישראל תפנה לרשויות בפולין ותתריע בפניהם מפני ההתכנסות ההמונית לכאורה ביום ההילולה וסכנת הבריאות הכרוכה בכך ותערים עלינו קשיים.
עובדה שאוקראינה היא המדינה עם הכי הרבה הקלות בכל הקשור להנחיות הבריאות. "אגב, יש כאן יהודים יקרים שעומדים ומעתירים בציון הצדיק הקדוש מליזענסק בעבור כלל ישראל והעולם כולו להינצל מהמגפה הנוראה".
לסיום מבקש הרב קרקובסקי להודות לקב"ה על שזיכה אותו להחיות יהודים ולעסוק באומנותו של אברהם אבינו, בהפעלת אחד מהכנסות האורחים השוקקים ביותר ובפרט בכזה מקום קדוש. "אני מחפש שותפים לעשייה הכבירה".
"האדמו"ר מראחמיסטריווקא שמגיע לכאן כל שנה (השנה נבצר ממנו) נוהג לומר כי כאשר יהודי בא לפקוד את מעונו של הצדיק נהוג לצד הקוויטל לצרף גם פדיון נפש, אצל הרבי רבי אלימלך אין ראוי יותר מלהקדיש את פדיון הנפש להמשך תפעול מפעל ארגון הכנסת אורחים שעל ציונו הקדוש, בפרט לאחר שעברנו שנה לא קלה".
