בנק ישראל פרסם את הדוח לשנת 2020 בו הוא סוקר באופן רוחבי את אירועי שנת הקורונה בהיבטים הכלכליים. בין השורות לא מעט ביקורת כלפי התנהלות הממשלה בטיפול במשבר.
מהדוח עולה כי משבר הקורונה יוביל לגידול נוסף בתמותה בעתיד עקב אי-גילוי מוקדם של מחלות, להחמרת האלימות בקרב משפחות בסיכון, להעמקת הפערים בין מגזרים ולפגיעה בילדים עקב ההשבתה הממושכת של מערכת החינוך, מהמסמך עולה כי הצריכה הפרטית בארץ צנחה כמעט ב-10%, שיעור חריג יחסית לעולם, בעיקר בשל ההגבלות על פתיחת חנויות. בנוסף, הגדיל הציבור את חסכונותיו "ליום סגריר" על חשבון קניות שוטפות והשקעות. עם זאת, ברכישות אונליין מחו"ל נרשם שיא חדש ב-2020 והן הסתכמו ב-7.1 מיליארד שקלים.
בדוח נכתב כי הסיכוי של מי שנעדרו מעבודתם בעקבות הקורונה לחזור לעבודה, הלך ופחת משמעותית מאז החל המשבר במרץ 2020. כך, ככל שהחל"ת הופך ממושך יותר, מי שנמצאים בו הופכים להיות דומים יותר ל"מובטלים רגילים" ואין באמת שונות ביניהם או בסיכויי החזרה לעבודה.
הבנק מותח ביקורת על חלק הפעולות שננקטו בניהול המשבר על ידי הממשלה: "במהלך המשבר הונהגו מספר חבילות סיוע רוחביות, מענקים לכל האזרחים, וככאלה הן לא היו יעילות לצורך מיקוד הסיוע בנפגעים מהמשבר". על רקע המתיחות הפוליטית קבע הבנק כי אישור תקציב המדינה לשנת 2021 חיוני כדי לקבוע סדרי עדיפויות וליישם תוכנית להאצת הצמיחה בתחומי ההון האנושי, ההשקעה בתשתיות תחבורה, התקשורת והאנרגיה.
בהמשך לביקורת מצטרף הבנק למרבית הכלכלנים ואנשי המקצוע שהתנגדו לחלוקת 'מענק לכל אזרח', שיזמו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ: "ביולי החליטה הממשלה לחלק מענקים אוניברסליים, שעלותם התקציבית עמדה על כ-6.5 מיליארדי שקלים. התועלת השולית מהוצאה זו – בפרט בחודש שבו חומרת המגבלות הייתה נמוכה מאוד ביחס לשאר השנה, ורשת הביטחון למי שנפגע מהמשבר כבר או רכיבה משמעותית – הייתה מוגבלת".
עוד מזהירים בבנק ישראל מפני תופעה של "חברות זומבי" בחסות סיוע הממשלה לעסקים, כמו הלוואות בערבות המדינה. כוונת המונח חברות זומבי היא ל"לחברות בעלות ביצועים נמוכים, אשר אינן מצליחות לכסות את עלויות שירותי החוב (הקרן) לאורך זמן, אך ממשיכות לפעול בשוק הודות להנשמה מלאכותית, תוך גלגול חובותיהן".
באשר למערכת הבריאות, שבשנה האחרונה הייתה בקדמת הבמה, נכתב בדוח כי יש לקבע את תקני המיטות בבתי החולים וכוח האדם הנוסף, שאושרו לצורך ההתמודדות עם המשבר, כך שייוותרו במערכת הבריאות גם לאחריו. לדברי הבנק המדינה צריכה להשקיע בדיגיטציה של מערכת החינוך, ובביזור הסמכויות בתחום ממשרד החינוך אל הרשויות המקומיות, כדי להעלות את איכות החינוך במדינה.
במעמד מסירת הדו"ח הדגיש הנגיד כי בחזית הפיסקלית של מדיניות הממשלה, באה לידי ביטוי יכולת המדינה לסייע בצורה מקיפה ועוצמתית למשק הישראלי ולנפגעי המשבר. הסיוע התקציבי של הממשלה היה חשוב ומהותי להתמודדות עם משבר הקורונה והוא שמח שבנק ישראל סייע בגיבוש תוכניות פיסקליות שונות ונתן רוח גבית למימושן.
הנגיד מדגיש כי הסיוע התאפשר לאחר שנים ארוכות של ניהול תקציב מוקפד וזהיר וירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר שיצרו תנאים נוחים להתמודדות עם המשבר הנוכחי.
הנגיד ציין שאומנם התוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק, אך יחד עם זאת בראיה בינלאומית ההתכווצות קטנה יחסית; עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית – זאת בזכות סקטורים של טכנולוגיה מתקדמת וייצוא ההיי-טק, לעומת פגיעה משמעותית בענפים כגון מסעדות, הארחה וכו'. לאור זאת, וההתפתחויות בשיעורי האבטלה ישנם סימנים מדאיגים המעידים על כך שאי-השוויון העמיק, זאת בשל העובדה שרוב המובטלים היו מתחומים בעלי פריון ושכר נמוך.
הנגיד תיאר גם את העשייה בחזית המוניטרית והפיננסית במהלך המשבר, עליה אמונים בבנק ישראל. הבנק ביצע פעולות חסרות תקדים בהיקפן בשוק האג"ח הממשלתי ושוק המט"ח, קודם כל בכדי להחזיר את השווקים הפיננסיים לפעילות סדירה ולוודא שהמשבר הנוכחי נותר בגזרות הבריאותיות ובכלכלה הריאלית ולא התפתח לכדי משבר פיננסי חמור, ולאחר מכן בכדי לאפשר סביבת אשראי נוחה לה המשק כה זקוק.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר לאחר קריאת הדוח: "הדוח שמוצג בפנינו מציג תמונה ראשונה, של האתגר עימו אנחנו ממשיכים להתמודד, ההשלכות שלו על החברה הישראלית, והדרך ליציאה מן המשבר הנוכחי. הוא מציג את מה שחשנו על בשרנו – שהפגיעה הקשה והמשמעותית ביותר הייתה דווקא בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר. זוהי תמונה עגומה של המציאות שבה אנו חיים ושל פערי השוויון בחברה הישראלית. אך יחד עם זאת זוהי קריאה לפעולה, המזכירה לנו את מחויבותנו לקידום מדיניות כלכלית אחראית וזהירה למען הדורות הבאים".
"אני תקווה שנבחרי ונבחרות הציבור החדשים יצליחו לכונן ממשלה יציבה ורחבה ככל שניתן, כזו שתאפשר לנו לבצע עבודת עומק יסודית, לבנות ולאשר את תקציב 2021 ולהתחיל בדרך הארוכה של שיקום חברתית וכלכלי. אני יודע כי כמו שיכולנו לאתגרים ולמבחנים הרבים שפקדו אותנו בעבר, כך נוכל גם לשנה הנוכחית, ונצא ממנה, חזקים ומחוזקים, מלאים ברוח ובתקווה ישראלית".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בקבלת הדוח כי מדובר בדוח חיובי בסך הכול: "הדוח הזה הוא דוח בהחלט מעודד, רב אתגרים, יש הרבה בעיות אבל יחסית לכלכלות המערב, לכלכלות המפותחות, שעליהן יש לנו נתונים, אני חושב שמצבנו טוב למדי, אך צריך שהוא יהיה מצוין".
"יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר שהוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול, וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים, זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים".
שר האוצר ישראל כ"ץ מסר: "כפי שמסר לי הנגיד בעת הצגת הדוח, לפי הערכת בנק ישראל, אילולא רשת הביטחון הכלכלית שפרסנו ותוכניות הסיוע לקורונה, התכווצות התוצר הייתה גדלה בעוד כ-2%-2.5%. זוהי תוצאה של מדיניות כלכלית אחראית אותה אני מוביל שמזכה את מדינת ישראל בשבחים מכל חברות דירוג האשראי וקרן המטבע העולמית. כעת עלינו להמשיך ולבצע את הפעולות הנכונות כדי להוציא את מדינת ישראל מהמשבר ולהחזיר את הכלכלה והמשק למסלול של צמיחה".
