שיתוף
תגובות
חדשות » צבא וביטחון » דקה אחר דקה – כך התנהל האירוע בגבול לבנון
חשיפה
חיים פסל חוזר לימים הדרמטיים בהם ישבו תושבי הצפון בממ"דים והתכוננו לאפשרות של מלחמה שלישית עם לבנון • כך התנהל האירוע דקה אחר דקה
טנק צה"ל במלחמת לבנון השנייה | צילום: דובר צה"ל
התקיפה שהובילה להסלמה |
צילום: דובר צה"ל

חודשי חופשת יולי אוגוסט תמיד מאז ומעולם היו חודשים שבהם מטיילים רבים פוקדים את אתרי הנופש ברחבי ישראל בכלל, ובצפון המדינה בפרט. אך כשזה פוגש מציאות ביטחונית מורכבת מחד, ומאמץ ניכר של קובעי המדיניות להמשיך ככל שניתן בשגרת החיים והטיולים מאידך, אין זה פשוט כלל.

כזה היה יום שישי כ"ח אב, שלהי סיום בין הזמנים, הרגעים האחרונים של ערב שבת חופשה בצפון. אלא שעד מהרה הכל התהפך, "בדיוק כמו תמיד בלבנון", אומר למגזין 'בחזית' קצין בבכיר בפיקוד הצפון, "מ-0 ל-100 בשניות" הכל משתנה, מה שדורש כמובן כוננות לתגובה מהירה של ירי תותחנים שנמצאים בכוננות מתמדת, וחמ"ל ערוך ומעודכן תמיד בהערכות המצב המודיעיניות מהשטח.

שרשרת של תגובות

בשעה 10:54 נשמעה אזעקה עולה ויורדת במספר יישובים, 19 רקטות נורו מדרום לבנון לעבר שטח ישראל – 10 מהן יורטו, 6 נחתו בשטחים פתוחים ו-3 נפלו בשטח לבנון. בחסדי שמיים לא נגרם נזק ולא היו נפגעים – ועד מהרה קיבל ארגון הטרור חיזבאללה אחריות על האירוע.

זאת, בניגוד מוחלט לאירוע הירי ביום רביעי שלפניו, עת נורו שלוש רקטות מלבנון לישראל – שתיים מהן נפלו בישראל בשטחים פתוחים, אחת בסמוך לבית העלמין בקריית שמונה, שם היא גרמה לשרפה. אז ציינו בצה"ל שהירי כוון לשטחים פתוחים ולא לאזרחים, וכי צבא לבנון תפס את המשגר שממנו נורו הטילים.

עם זאת, בצה,ל בחרו שלא להבליג נוכח הירי, ולראשונה מאז 2014 הגיב צה"ל בירי ארטילרי לעבר המרחבים בדרום לבנון מהם שוגרו הרקטות.

בהודעת חיזבאללה על האירוע ביום שישי נאמר, כי "ההתנגדות האיסלאמית בלבנון שיגרה רקטות בקוטר 122 מ"מ לעבר מוצבים של צה"ל באזור חוות שבעא" וכי "השיגור מגיע כתגובה לתקיפות של חיל האוויר הישראלים בשטחים פתוחים בדרום לבנון ביום חמישי".

לטענת צה"ל, הירי של חיזבאללה בוצע כיוון שיומיים לפני כן פגע חיל האוויר בתשתיות המשמשות את הארגון, כתגובה לירי מלבנון לעבר ישראל. "לא הופתענו מהירי, ונערכו פעולות שונות במערך כיפת ברזל", אמר אז דובר צה"ל, תא"ל רן כוכב.

"קיבלנו בחמ"ל התראה על 'צבע אדום' ולאחר שבדקנו שכל הכוחות בכוננות ובמרחבים מוגנים, הקפצנו את כולם לכוננות – כולל סוללות, מרגמות, טנקים – כולם במוכנות מלאה למטרות. לאחר הערכת מצב מיידית ניתנו הפקודות לשטח בעצם על מה יורים, כמה, והתזמון של הירי"

"הסד"כ ערוך" | צילום: דובר צה"ל

מציאות מורכבת

"המורכבות באירועים מהסוג הזה היא מאוד מיוחדת", אומר ל'בחזית' מפקד הכוח הארטילרי שהופקד על התקיפה בלבנון, "מחד הצורך להגיב ובמהירות לעבר מקורות הירי, מאידך העובדה שעשרות אלפי מטיילים נמצאים לנו בשטח ונהנים – ואין לנו את הרצון לפגוע להם בחופשה".

כתוצאה מכך, עלה החשש אפילו מפני טעות או סטייה קטנה שעלולה להביא עד לכדי אסון. "אין ספק שבאירוע הזה, צה"ל בהחלט הלך בין הטיפות והחמ"ל הצליח לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר", משחזר מפקד הכוח.

עם זאת, במבט לאחור, לא מחשיבים בצה"ל את האירוע ביום שישי לחריג יותר מקודמו, כך לפחות ברמת התגובה. "לא היה הבדל מהותי בתגובה", טוען מפקד הכוח הארטילרי, "כאחד שהיה בחמ"ל, קיבל את ההוראות מהממונים באשר לאופי התגובה והעביר לכוחות בשטח, לדעתי עמדנו בצורה מלאה במשימה בשני האירועים. אני לא יכול לומר שיש הבדל בתגובה בשני האירועים, בשניהם הסוללות ביצעו ירי, עמדו בזמנים ובכוננות שנדרשת מהם, ולדעתי עמדתי בשני האירועים".

עם זאת, מודה בכיר בפיקוד הצפון ל'בחזית' כי מבחינה אסטרטגית יש לאירוע ביום שישי משמעות רחבה בהרבה, שכן החיזבאללה נטל את האחריות לירי. אך האפקט הזה מורגש רק בחלונות הגבהים, ופחות בחמ"ל הפיקוד. "זה כבר לא בתחום שלי", מבהיר הבכיר.

אחד הדברים הקריטיים ביותר מבחינת צה"ל הוא תמיד איכות הכוחות בשטח, אימונם ושמירת הכוננות המתמדת מול האיומים מחוץ שמעולם לא פסקו. אמנם השקט היחסי נשמר באזור מאז ימי מלחמת לבנון השנייה, אך בל נשכח, שגם מלחמה זו נפתחה לפתע פתאום ביום בהיר. "המציאות הזו לא פשוטה, אבל אין ספק שמבחינת הכוחות תמיד יש סד"כ (סדר כוחות) מסוים ששומר על כוננות בגזרה לכל אירוע, אם זה לאירועים כאלה, או אירועים של זיהוי בגדר, או כל דבר שלא יהיה, שמשתנים תמיד עם הערכת המצב – שגם היא מתעדכנת כל הזמן, כולל הפקת לקחים שעשינו אפילו בין האירוע הראשון לשני, בכדי לתת את המענה הנדרש לאירועים כאלה וח"ו מורכבים יותר", אומר ל'בחזית' הבכיר בפיקוד.

אז איך מצליחים בפועל לשמור על כשירות מבצעית שנדרשת? מתברר שגם בשוטף יש לא מעט מבצעים שלא מגיעים לידיעת הציבור. "כל הזמן ישנם רצף של אירועים שלא תמיד מגיעים לידיעת כלי התקשורת, בין אם זה מה שמכונה בעגה הצבאית 'פרש טורקי' (חשש לחדירה) ובין אם זה נגיעות בגדר שהלכו והתגברו בזמן האחרון, שאז הכוחות מבצעים ירי של תאורה יחסית באופן דחוף, וגם התעסוקה המבצעית כאן כוללת לא מעט שמירה על כשירות, ואימונים – הן יבשים והן של ירי – בשביל בעצם להגיב בעוצמה ובדיוק שנדרש", מסביר ל'בחזית' גורם ביטחוני. "הכי חשוב זה בעצם גם להתחבר למקום. אם זה לאזרחים שנמצאים כאן, אם זה לקרקע או לאויב שנמצא כל הזמן, ולהעביר את תחושת השליחות וכובד האחריות שיש בעצם בידיים של כל אחד מאלו שנמצאים כאן ומסייעים בהגנה ובשמירה על המקום".

דווקא בגלל העובדה שלצה"ל יש סד"כ ויכולת אש מאוד מאוד קטלנית, בעלת יכולות מאוד רציניות ומאוד חזקות, ומאידך הגזרה עצמה מורכבת מאוד, גם מבחינת הכפרים הרבים הבלתי מעורבים שמפוזרים לאורך כל הגזרה, וגם מבחינת היישובים הישראלים צמודי הגדר וגם האויב. מן הסתם, כל ירי שבעצם פגע במטרה הלא נכונה או איזו שהיא טעות אנוש שמתרחשת בהחלט עלולה להוביל לסיטואציה שאיננו מעוניינים להיכנס אליה

כוחות צה"ל בגבול לבנון | צילום: דובר צה"ל

החשש מפני הפצ"ר

אחת מהצעות החוק שירדו החודש מדיון במליאת הכנסת הייתה הצעת חוק השיפוט הצבאי. לפי ההצעה, הפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי) יידרש להתייעץ עם קצין בדרגת אלוף לפני החלטה על פתיחת חקירה נגד חייל צה"ל, אך אם עמדת האלוף לא תינתן עד 15 ימים מיום פנייתו של הפרקליט הצבאי הראשי – האחרון יוכל לפתוח בחקירה נגד חיילים על דעת עצמו. בעקבות גל מחאה, הורידה הקואליציה את החוק מסדר היום והוא לא עלה להצבעה במליאת הכנסת.

"בוודאי שכל הכוחות מבצעים את ההוראות המדויקות שקיבלו מהחמ"ל, אף אחד לא מבצע ירי בלי אישורים לאן שהוא חושב, ובטח ובטח כדי למנוע מצבים שאנו לא מעוניינים להיכנס אליהם, כל הזמן נעשה ניסיון למנוע פגיעה בבלתי מעורבים, הירי היה מחושב תוך ידיעה ברורה לאן אנחנו מכוונים וידענו כמה אנחנו מעוניינים לירות. הכל נעשה בהחלטה של מפקדים".

אתה יכול לתת דוגמה למה על יעד מסויים אתה תמליץ כן להפגיז ויעד אחר לא?

"אלו שיקולים שבעיקר מבצעיים, כי בסופו של דבר התפקיד שלנו הוא להביא למפקדים את המשמעויות של תקיפה של כל איזור, ולהגיד לדוגמה שזה איזור שנותח ככזה שיכול להביא כתועלת מבצעית כזו וזה איזור שנותח ככזה שיכול להביא תועלת מבצעית אחרת, ויש ניהול סיכונים שאותם עושים מקבלי ההחלטות בדרגים היותר בכירים.

אנחנו מביאים להם רק את סל האפשרויות החל מהתגובה 'היותר פשוטה' ועד היותר אינטנסיבית. ולא נשכח שבסופו של דבר זה אתגר, כי תהליך קבלת ההחלטות חייבת להיות אחידה, ושכולם יהיו מסונכרנים על אותו דבר, ובדיוק בשביל זה אנחנו עובדים בצורה מסודרת של פקודות".

למה חשובה התגובה המהירה של צה"ל בחזית הצפונית ובמה זה שונה מרצועת עזה שתגובת צה"ל מגיעה רק בלילה?

"לדעתי הדבר הזה מאוד משמעותי בהיבט המסר ובהיבט התודעתי שהתגובה היא מהירה. זה בעצם גם מה שהיה כאן. לא נשכח שיש בכך משהו שהוא בעצם מאוד מעצים וגם מעיד על הכוננות של הכוחות יחד עם הנכונות להגיב. זה בהחלט היה נכון והוכח בעת האירוע".

"כל הזמן יש רצף אירועים שלא מגיעים לידיעת כלי התקשורת, בין אם זה מה שמכונה בעגה הצבאית 'פרש טורקי' (חשש לחדירה) ובין אם זה נגיעות בגדר שהלכו והתגברו בזמן האחרון, שאז הכוחות מבצעים ירי של תאורה יחסית באופן דחוף, וגם התעסוקה המבצעית כאן כוללת לא מעט שמירה על כשירות, ואימונים – הן יבשים והן של ירי – בשביל בעצם להגיב בעוצמה ובדיוק שנדרש"

הירי הארטילרי הראשון מאז 2014 לעבר דרום לבנון | צילום: דובר צה"ל

בוא רגע נשוב לרגעי האירוע, מה בעצם קרה בשטח?

"אנחנו קיבלנו בחמ"ל התראה על 'צבע אדום' ולאחר שבדקנו שכל הכוחות בכוננות ובמרחבים מוגנים, הקפצנו את כולם לכוננות – כולל סוללות, מרגמות, טנקים – כולם במוכנות מלאה למטרות. לאחר הערכת מצב מיידית ניתנו הפקודות לשטח בעצם על מה יורים, כמה, והתזמון של הירי".

כמה המחשבה של תחושת האחריות או הפחד מפני סטייה או טעות אנוש מפריעה בשעת מעשה?

"אין ספק שזו נקודה מאוד משמעותית, דווקא בגלל העובדה שלצה"ל יש סד"כ ויכולת אש מאוד מאוד קטלנית, בעלת יכולות מאוד רציניות ומאוד חזקות, ומאידך הגזרה עצמה מורכבת מאוד, גם מבחינת הכפרים הרבים הבלתי מעורבים שמפוזרים לאורך כל הגזרה, וגם מבחינת היישובים הישראלים צמודי הגדר וגם האויב. מן הסתם, כל ירי שבעצם פגע במטרה הלא נכונה או איזו שהיא טעות אנוש שמתרחשת בהחלט עלולה להוביל לסיטואציה שאיננו מעוניינים להיכנס אליה, לפגיעה בבלתי מעורבים, עד כדי הידרדרות מהירה למצב אפילו של מלחמה. אין ספק שמדובר באתגר מאוד משמעותי כיצד עושים זאת בצורה הטובה ביותר ללא כל שגיאה".

עד כמה אתה יכול לומר שאתה כקצין בכיר מבצע את המטלה שלך בגזרה, מתוך רוגע שגם במידה ותהיה טעות, תקבל את מלוא הגיבוי מהפיקוד?

"בהחלט, כל עוד לא נעשו תקלות שהן התרשלות או תקלות מזדון או עבירה כל שהיא על הנהלים בידיעה מראש, אם מדובר על איזו שהיא עבירה שהיא שגיאה תמימה או טעות בשיקול הדעת, אני בהחלט חושב שיהיה גיבוי מהמפקדים ואני לא צריך לחשוש מההשלכות מה יהיה אחר כך  – כל עוד אני מבצע את הכל על פי הנהלים וזה בכלל לא משפיע את ההחלטות בפועל".

פינוי לוחמי צה"ל במלחמת לבנון השנייה | צילום: דובר צה"ל
הצטרפו ועקבו אחר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
מי שלא מרוצה מהיחס שהוא מקבל, שיבדוק איזה יחס הוא נותן

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים