שיתוף
תגובות
כלכלה » הייטק וטכנולוגיה » "האיכון של הטלפונים הסלולריים אינו מדויק"
מחקר
מחקר מקיף של אוניברסיטת תל אביב: במהלך השיחה המשתמש יכול להימצא באזור גדול פי 4-5 ואפילו פי 10 בהשוואה להערכה של גודל תא סלולרי
טלפון חכם | צילום: Kostenko Maxim, שאטרסטוק

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב קובע כי האיכון של הטלפונים הסלולריים בישראל אינו מדויק שכן שיחות הטלפון אינן מתבצעות בהכרח דרך האנטנה הקרובה ביותר אלא מאנטנות שונות הפרוסות באזורים שונים. במחקר פורץ החוקרים התבססו על נתונים של אחת מחברות הסלולאר הגדולות בישראל – ולפיהם ישנם מקומות שמרושתים בממוצע בעזרת 12 אנטנות הפרוסות באזורים שונים.

המחקר נערך בהובלת פרופ' יצחק בננסון, וד"ר אלכסיי אוגולנקו מהמעבדה לגיאוסימולציה וניתוח מרחבי, ופרופ' יצחק אומר מהמעבדה לניתוח המרחב העירוני, כולם מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם בבית ספר פורטר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. המחקר, שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת Computers, Environment and Urban Systems, נערך במימון המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב ומשרד המדע והטכנולוגיה.

החוקרים מסבירים כי לאורך השנים התקבעה בקרב מומחי פרטיות התפיסה השגויה ולפיה שיחת הטלפון הסלולרי מתבצעת דרך האנטנה הקרובה ביותר למשתמש, שבד"כ ממוקמת במרחק של עד 200 מטר. מכאן עלה החשש שהצלבת נתוני השימוש מחיוב חברת הסלולר עם נתוני פריסת האנטנות תאפשר לגורמים עוינים לאכן את מיקום המשתמש בדיוק רב ולגלות את כל תנועותיו בעבר ובעתיד.

אולם המחקר החדש מעלה ספקות רבות לגבי ההיתכנות של הדבר – פרופ' בננסון ועמיתיו חישבו את החפיפה בין תחומי האנטנות למשתמשים (על סמך נתונים טכניים שנאספו מדי חודש לצורך ויסות אופטימלי של הרשת) ומצאו כי בערי ישראל יש משתמשים רבים שמדברים מאותו מקום דרך אנטנות שונות. דיוק האיכון של הטלפונים הסלולריים פוחת עקב כך וכפי שהתברר, במהלך השיחה המשתמש יכול להימצא באזור גדול פי 4-5 ואפילו פי 10 בהשוואה להערכה של גודל תא סלולרי – כך שזיהוי באמצעות איכון אינו אמין.

פרופ' בננסון: "בדיון הציבורי שנערך בשאלת הפרטיות, שוב ושוב חוזרת הטענה שכל שיחה סלולרית מתבצעת דרך האנטנה הקרובה ביותר למשתמש. כלומר, כשאני מתקשר בטלפון הנייד מאוניברסיטת תל אביב לחבר בחיפה, אני מתחבר לאנטנה הקרובה אליי באוניברסיטת תל אביב, החבר מתחבר לאנטנה הקרובה אליו בחיפה והאנטנות מדברות זו עם זו. מאחר שמגדלי אנטנות מוצבים בסביבה העירונית בצפיפות רבה, עד כדי קירבה של אנטנה מדי 200-300 מטר, גורם עוין יוכל לזהות את המיקום המדויק שלי כשהוא מתצפת אותי תוך כדי שיחה. אנחנו בדקנו ומצאנו שהנחה זו פשוט לא מבוססת: השיחות לאו דווקא מתבצעות באמצעות האנטנה הקרובה ביותר למשתמש, כך שיהיה קשה מאוד לאכן את מיקומו על בסיס שילוב בין כמה תצפיות ונתוני חברת הסלולר".

לדברי פרופ' בננסון, תוצאות המחקר החדש משליכות על הדיון הציבורי שנערך בנושא הפרטיות – ועל האפשרות לשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל באמצעות ניהול של עיר חכמה. "בשל הנחיות רגולטוריות לא מבוססות, חברות הסלולר נמנעות מלעבד נתוני המיקום ברזולוציה מרחבית הנדרשת לצורך ניהול של עיר חכמה – ברמה של אזור תנועה או יחידות שטח קטנות יותר. למשל, אם אנחנו רוצים תחבורה ציבורית יעילה בישראל, אנחנו צריכים לדעת כמה אנשים בממוצע מחכים לאוטובוס בתחנות מסביב אוניברסיטת תל אביב בכל שעה של יום. עיבוד איכונים של טלפונים ניידים שמצטברים בתקופה של כמה חודשים מאפשר לתת תשובה מדויקת לשאלה זו ללא פגיעה בפרטיות. אלא שמפעילי הסלולר מסתייגים מפעולות מסוג זה בגלל אילוצים רגולטיביים הנוגעים לשמירת הפרטיות, שלפחות חלקם מבוססים על אי-הבנה של תפקוד רשת תקשורת סלולרית בפועל. מבחינה ציבורית, המטרה שלנו היא להעביר לחברה הישראלית את המסר הבא: ניתן לאפשר שימוש מבוקר בנתוני סלולר ללא פגיעה בפרטיות – יש הרבה מאוד מה להרוויח מכך".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
מי שלא מרוצה מהיחס שהוא מקבל, שיבדוק איזה יחס הוא נותן

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים