גדולי עולם התרשמו ממנו כבר בגיל צעיר. ר' חיים מבריסק, מי שהיה אבי שיטת הלימוד לבית בריסק או כפי שמכנים אותו בעולם הישיבות "רֶבּ חיים", התבטא עליו לאחר מפגש ושיחה תורנית "מזה ארבעים שנה לא נזדמן לי לפגוש עילוי כמותו". רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל ה'משך חכמה' אמר עליו "זה הקטן גדול יהיה כרבי עקיבא איגר בדורו".
היום (שבת קודש) לפני חמישים ותשע שנים ב' בכסליו תשכ"ג הלך לעולמו מי שהיה אחד ממקימי עולה של תורה בארצות הברית של אמריקה לאחר השואה האיומה. באמריקה החומרית של פעם, זו שהיה קשה ליהודי לשמור בה שבת כהלכתה, זו שלא הבינה כיצד זה יכול להיות שיושבים והוגים בתורה הקדושה, ללא שום עירוב של לימודי חול.
הולדתו
מרן הגאון הגדול רבי אהרן קוטלר זצוק"ל נולד בשנת ה'תרנ"ב, בסוויסלוץ' היא כיום עיירת מחוז במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה, לאביו, הרב שניאור זלמן פינס קוטלר, רב המקום. את שם המשפחה "קוטלר" אימץ מקרוב משפחה כדי להימנע מגיוס לצבא הרוסי, שידוע היה מהי מנת חלקו של יהודי שיגיע לשרת בה.
בכדי שנבין מעט היכן נולד וגדל גדול הדור, נביא מעשה שייתן מעט מושגים מהי הערכה ואהבת התורה. אביו של הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל, הגאון רבי שניאור זלמן פינס – קוטלר זצ"ל, היה אומנם רבה של העיירה סיסלוביץ, אך מלבד זאת התעסק לפרנסתו בסחר בעורות. תקופות מסוימות המצב בענף היה בכי רע, והדבר נתן את אותותיו מיידית בבית, ובני הבית סבלו חרפת רעב נוראה, עד כדי מצב שכמעט ולא היה מה לאכול. פת לחם או ירק היו יקרי המציאות ומצרך שלא זכו בני הבית לראות בכל יום, שלא נדבר על שאר הצרכים כמו מלבושים ומנעלים.
אולם למרות הכל, הייתה לו לרבי שניאור זלמן קביעות ללמוד בכל יום שעתיים רצופות מידי בוקר אחר תפילת שחרית. על קביעות זו לא ויתר, ובכל נפשו ומאודו קיים אותה במסירות נפש עילאית.
יום אחד הגיע אל ביתם של משפחת פינס – קוטלר סוחר עורות עשיר, ועז היה רצונו לקנות כמות עורות רצינית, עסקה כדאית ביותר שבוודאי הייתה מכניסה מעט אור לבית החסר כל, אך בדיוק באותה העת היה אבי המשפחה הגאון רבי שניאור זלמן בקביעות הלימוד שלו.
ניגשה האם לדלת החדר הסגור בו ישב ולמד, ודפקה בחוזקה כמה פעמים, ולשמע שאלתו מה ארע ומה פשר הדפיקות הרמות, השיבה כי סוחר גדול נמצא כאן ורוצה לקנות כמות מכובדת של עורות, וכדאי מאוד שיצא מהחדר כדי לגמור את העסקה המצוינת.
ענה לה האב מבעד לדלת "לכי אמרי לו שאם הוא מעוניין להמתין עד שאגמור עם הקביעות שלי – מה טוב! אם לא, יכול הוא לפנות לדרכו לשלום, אם נגזר עלי למכור את הסחורה, אמכרנה גם בלעדיו, הרי מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה!" והמשיך ללמוד ולא יצא אפילו מן החדר.
לאחר שנים רבות סיפר רבי אהרון קוטלר זצ"ל כי ההשראה שהעניק אבא לכל הילדים במסירות נפשו לתורה הייתה עצומה, והיא זו שנסכה בנו אהבת תורה ללא גבולות, "הסיפור הזה" – אמר רבי אהרון זצ"ל – "עורר בנו אמונה פשוטה כי מלימוד תורה לא נפסיד מעולם, ומכך רכשנו גם אנו מסירות נפש לתורה".
ימי נערותו
כבר בילדותו ניחן בכשרונו הנדיר, עת ידע את כל התנ"ך בעל פה, בגיל 11 קיים את הנאמר הוי גולה למקום תורה ונשלח ללמוד אצל הרב זלמן סנדר כהנא שפירא ששימש רבה של העיירה קרינקי. ולאחר שהתייתם בגיל יחסית צעיר מהוריו עבר לגור בעיירה מינסק אצל קרוביו, שם הכיר את רבי רפאל ראובן גרוזובסקי, מי שלימים שימש כראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית, וראש ישיבת , תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, אשר השפיע עליו רבות ללכת וללמוד בישיבת סלבודקה., אליה הגיע בגיל 13. אולם עד מהרה עקב כשרונותיו הרבים החל להצטרף לשיעורים של הבחורים המבוגרים, עד כדי שהסבא מסלבודקה התבטא עליו כי "כדאי להחזיק את כל התלמידים בישיבה ולו כדי ליצור את הסביבה בשביל אהר'לה סוויסלוצ'ר".
היה זה בשנת תרס"ח, ימי שיא תפארתה של יהדות הגולה, עת שלח הסבא מסלבודקה קבוצת תלמידים מובחרים מישיבתו, ובהם אהרן קוטלר בכדי לשוחח עם קבוצת רבנים ידועי שם עת ביקרו בקובנה ובהם רבי חיים סולובייצ'יק, רב' חיים, יחד עם ורבי מאיר שמחה כהן בעל ה'משך חכמה', ולאחר שיחה התבטא עליו רב' חיים "מזה ארבעים שנה לא נזדמן לי לפגוש עילוי כמותו", ובעל המשך חכמה אף הוסיף כי "זה הקטן גדול יהיה כרבי עקיבא איגר בדורו". לימים התבטא עליו רב' חיים באוזני בעל ה'ברכת שמואל', הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ' כי "הוא נראה כאחד מאלה שהעולם יעמוד עליהם.
עול הציבור
כבר בגיל 22, צעיר יחסית לנהוג באותה העת, נישא לבתו של רבי איסר זלמן מלצר, מי שהיה גיסו של ראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, בעל ה'לבוש מרדכי' על הש"ס. רבי איסר זלמן שהיטיב להבין מיהו החתן המיועד, מיהר לסיים את השידוך במהירות וזאת לפני שאחר יקדימנו. לאחר נישואיו החל ללמד בישיבת 'עץ חיים' שבסלוצק שבראשה עמד חמיו הגדול. לאחר כשבע שנים נטל את מטה הנדודים ונמלט מאימת הקומוניסטים יחד עם חלק ניכר מתלמידיו לעיר קלצק וישיבתו, ישיבת קלצק, גדלה.
כבר בשנת תרפ"ד היה שותף ופעיל במפעלים ציבוריים למען כלל ישראל, עת היה שותף בהקמת 'ועד הישיבות', וכ-12 שנים לאחר מכן, בשנת תרצ"ו יצא למסע גיוס כספים באנגליה וארצות הברית למען הישיבה, וכבר אז תכנן להקים בארצות הברית ישיבה ללימוד גמרא למצוינים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת תש' עברה הישיבה לוילנה, אולם שם לא החזיקה מעמד זמן רב, וזמן קצר לאחר מכן, בהוראת הליטאים, נטלה הישיבה את מטה הנדודים ועברה לעיירה הליטאית יאנובה. גם שם המשיך רבי אהרן קוטלר ללמד בישיבה, גם לאחר הכיבוש הרוסי וזאת עד לסגירתה בחודש שבט תש"א, אז יצא דרך סיביר ויפן לארצות הברית.
לאחר שהות מסוימת ביפן, הגיע לבסוף לניו יורק והתיישב בשכונת בורו פארק. בשנתיים הראשונות לבואו לארצות הברית הקדיש את רוב זמנו ומרצו להצלת בני הישיבות שנשארו תחת השלטון הקומוניסטי ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני, ואף היה חבר פעיל בוועד ההצלה שעל ידי רבני אמריקה שעסק בהצלת יהודים. כתוצאה מהתמסרותו הרבה למען הצלת עם ישראל שארית הפליטה, בתקופה זו מסר שיעורים מעטים בלבד, בענייני סדר זרעים, בישיבת תורה ודעת ובישיבת חפץ חיים.
לאחר חג הפסח בשנת תש"ג, הגה את רעיון הקמת הישיבה, ולשם כך בחר דווקא במה שהייתה אז עיירת הנופש לייקווד, מתוך כוונה להרחיק את הישיבה משאונה של העיר הגדולה ניו יורק, ומתוך תקווה שהיהודים האמידים הנופשים בה יתרמו את כספם לישיבה. בסוף ימיו מנתה הישיבה כ-120 תלמידים. כיום, היא מונה מעל ל-6,000 תלמידים ואברכים הלומדים במסירות נפש בארצות הברית של אמריקה החומרית.
