מידי שנה, עוברים כ- 15 אלף ילדים בישראל חרם חברתי. זו תופעה שכיחה בבתי הספר היסודיים, כאשר בנות מוחרמות פי 2 יותר מבנים ולא פעם ההורים והצוות החינוכי לא מודעים לכך והילדים נאלצים להתמודד עם החרם לבד, דבר שמשפיע עליהם גם בעתיד.
דיונים רבים נערכו על כך בכנסת ובמשרד החינוך ובקיץ שעבר אף הוגשה הצעת חוק להתמודדות עם תופעת החרם והשיימינג בבתי הספר, שמטרתה הקמת מערך שיסייע לילדים שחוו זאת.
בינתיים, עד שתקודם מדיניות או חקיקה בעניין, בכדי לפתור את הבעיה קבוצה של סטודנטיות יזמיות חרדיות הלומדות בקמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב פיתחו את out2in-sider.
הסטודנטיות אודיה סעדון, חגית שביב, תמר גבריאלי, חנה לאה סילברברג ותמר אדרי פיתחו אלגוריתם שפועל על ידי מילוי שאלון אישי או באמצעות משחק, בעזרתו יהיה ניתן לעקוב אחר ירידות חברתיות, גם הקטנות ביותר. "פיתחנו כלי המקנה לאנשי חינוך את האפשרות לדעת על מי מהתלמידים יש לפקוח עין ואיך אפשר לשפר את המצב", מסבירה חגית שביב. "השלב בו מתגלה למורה שישנו חרם כנגד תלמיד מסוים הוא בדרך כלל מאוחר ולא בשלבים הראשונים. הקושי לפעול נגדו הוא בהתאם. האלגוריתם שפיתחנו במהלך ההאקתון מאפשר לזהות ירידה חברתית במעוד מועד ולמעשה להתריע בפני המורה שמשהו קורה".
חגית מוסיפה שדרך מספר שאלות פשוטות מאוד, שישאלו פעם בחודש, דוגמת 'מי החברים שלך', אפשר לעקוב אחרי תרחישים בכיתה. "אם ישנו ילד שבאופן קבוע לא מציינים את שמו, או אם ישנה התפוררות של חבורת תלמידים מלוכדת, האלגוריתם יזהה זאת ויעביר את המידע לצוות החינוכי. המורים יוכלו לבדוק מה אירע ואם התלמיד חש בודד או שישנה בעיה רגשית או חברתית".
היזמיות החרדיות מקוות להוציא את האלגוריתם לפועל בהקדם, כאשר לדבריהן ישנן כמה חברות שמתעניינות בו כבר בשלב זה. "המטרה שלנו לשלב את זה באתרי למידה, במרחבי למידה, כחלק ממשחק או כשאלון ישיר ולעשות זאת בצורה כיפית ולא מייגעת", הן אומרות.
האלגוריתם פותח במסגרת האקתון הנשים של מרכז היזמות לב-טק במרכז האקדמי לב שנערך זו השנה הרביעית. ההאקתון נערך במשך 45 שעות רצופות בהן הסטודנטיות התמודדו עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים, אשר הציגו בפניהם החברות הגדולות במשק. האתגר לזיהוי בעיות חברתיות ומניעת חרם בבתי ספר הוצג לסטודנטיות ע"י חברת אמדוקס.
