מדינת ישראל מצויה בקונפליקט ברצועת עזה. מצד אחד חמאס, מצד שני האזרחים, מצד שלישי חוסר רצון משווע לפעולה קרקעית כירורגית. ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, ניסה לפתור את המשוואה הבלתי פתירה הזאת באופן זמני על ידי שימון המערכת בכסף קטארי, מדינת אויב שבעצמה מקדמת הסתה נגד ישראל, בתקווה שיקנה לו שקט לכמה שיותר זמן. המהלך הזה כשל ואנו עדיין חיים מסבב לחימה אחד לשני.
ההיגיון שליווה את נתניהו גם בהתנהלותו מול יו"ש עם הניסיון לקיים שלום כלכלי, אומר שאם תיתן רווחה כלכלית יחסית לתושבי עזה, יהיה להם יותר מדי מה להפסיד ולחמאס לא יהיה אינטרס לשבור את הכלים. נתניהו הבין שצריך לעקוב אחרי הכסף אבל הוא עקב אחרי הכסף הלא נכון.
מי שהסוגייה הנפיצה התגלגלה לפתחו הוא ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט ואם כמו נתניהו הוא מבקש לעקוב אחרי הכסף כדאי שיתחיל בלהחזיר טלפון לכל ראשי המדינות שברכו אותו עם כניסתו לתפקיד לפני מספר שבועות ולשאול אותם האם הם יודעים מה קורה עם הכסף שהם מכניסים לרצועת עזה.
82% אחוזים מרצועת עזה הם מחנות פליטים הנמצאים תחת אחריות אונר"א – סוכנות הפליטים הפלסטינית. גוף שקיים מעל ל-70 שנה אבל מספר הפליטים שתחת אחריותו רק הולך וגדל. בתי הספר ברצועת עזה הם בסמכותו עם כמעט שני שליש מתקציבו המופנה לשם, לצד חלוקת מצרכי מזון וסיוע נוסף.
התקציב הכולל של הארגון עומד על מעל למיליארד דולרים המועברים אליו משלל מדינות העולם ובראשם גרמניה, בריטניה והאיחוד האירופי. סכומי עתק שזורמים ומעוברים ללא פיקוח וללא שקיפות. בשם הסיוע לפליטים הפלסטינים, אותן מדינות מעבירות מיליוני דולרים כל אחת, אבל אם תשאלו, ותאמינו לי ששאלתי, להיכן הולך כל דולר וסנט, לא יהיה להם מושג.
המציאות הנ"ל מובילה לכך שלמעשה התקציב האדיר הזה, סכומים גבוהים בהרבה מהכסף הקטארי, זולגים לכיסיהם של בכירי אונר"א וחמאס ברצועה ומשמשים לקניית נשקים וטיפוח הסתה נגד ישראל, לצד טיפוח עסקיהם המפוקפקים, גם כאלו שלא קשורים לטרור. הגוף המושחת הזה מנוהל בחוסר שקיפות ולמעשה משמש כלי בידי חמאס ולא כמו שאמורה סוכנות של האו"ם להיות כלי לקידום השלום וחינוך לסובלנות.
במבצע הישראלי האחרון ברצועת עזה, שומרי החומות, עבר הקשר ההדוק הזה זעזוע משמעותי. מנהל אונר"א בעזה גורש לאחר איומי חמאס בעקבות דבריו שצה"ל נזהר מלפגוע בחפים מפשע במהלך המבצע. מנגד באונר"א זעמו על חמאס לאחר שהתגלה כי מנהרה עוברת מתחת לשטח אחד מבתי הספר שבאחריותו. לכל זה נוסף השינוי המפתיע ברוח הנושבת מוושינגטון כאשר הבית הלבן בפנייתו לקונגרס לצורך אישור תקציב מחלקת המדינה הבהיר כי שורה של תנאים צריכים להתמלא בטרם תאושר העברת הכספים לאונר"א, זאת על אף הלהיטות שהושמע במהלך הקמפיין לנשיאות על ידי ביידן ואנשיו להחזיר את המימון שעצר הנשיא הקודם טראמפ.
גם מדינת ישראל של אחרי מבצע 'שומר החומות' מבקשת לחשב מסלול מחדש ובצדק, והמציאות שנוצרה ברצועה יכולה להוות הזדמנות שיעבור זמן עד שתשוב. יצירת שינוי מהותי בצינור דרכו עוברים עיקר הכספים הנכנסים לעזה. התנהלות המתרחשת מתחת לפני הקרקע, וגורמת נזק גדול יותר מאשר כל מנהרה או מטרו שנבנו.
ראש הממשלה החדש שלנו צריך לפנות למנהיגי המדינות הרלוונטיות ולבקש מהם לסייע לו בכך שהכספים אותם הם מעבירים, יבחנו תחת עין קפדנית ואור השמש ויפעלו לכך שאכן ישמש את תושבי הרצועה לעתיד טוב יותר, ולא יוביל אותם לקראת סבב לחימה נוסף.
—
הכותב הוא מנכ"ל 'מרכז בדין – לחקר מדיניות המזרח התיכון' ומומחה לרצועת עזה ואונר"א
