לפעמים נראה שהחששות הכלכליים איש איש לביתו והחשש מפני היתדלדלות קופת המדינה לשפל וגירעון קשה, מפחיד אנשים יותר מאשר החששות הבריאותיים הרבים מהתפרצות שניה של נגיף הקורונה.
כלכלני ה- OECD צופים תחזית קודרת לכלכלה הישראלית, ואומרים כי במקרה של התפרצות שניה של הנגיף, "המשק הישראלי יתמודד עם מיתון קשה והתמ"ג (תוצר מקומי גולמי – התמ"ג מהווה את אחד המדדים המשמשים להערכת חוסנו הכלכלי של האזור הנבדק) צפוי לרדת ב-8.3% אם תתרחש התפרצות שנייה של מגיפת הקורונה בהמשך השנה, וב-6.2% אם המגיפה תיעלם עד הקיץ".
אם נתונים אלו יתממשו, מדובר במיתון החריף ביותר מאז קום המדינה, ובתחזית קודרת הרבה יותר מזו של בנק ישראל שאמד את הפגיעה בתוצר בשיעור של 5.3% בלבד. כמו"כ, גם הירידה בצמיחה תהיה לפי התחזית האופטימית חזקה יותר מהממוצע הצפוי בעולם כולו (6%-), אך פחות גרועה מהשיעור הממוצע הצפוי במערב (7.5%-).
לטענתם, במקרה של גל שני שיחייב, שוב, נקיטת צעדים של ריחוק חברתי קיצוני, לא רק שהתוצר יירד ביותר מ-8%, אלא שהצריכה הפרטית – המנוע של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות – תקרוס ב-12%. לא פחות חמור, ההשקעות במשק, ייפלו ביותר מ-17% רק בשנת 2020.
בנוסף, היקף היצוא צפוי להצטמצם ב-10%.
לפי אותו תרחיש, ישראל תיכנס לדפלציה (ירידה באינפלציה), הגרעון יזנק ל-12% מהתמ"ג ויהיה הגבוה ביותר בארגון למעט ארה"ב, והיחס החוב-תוצר יגיע כמעט ל-87%, תוך מחיקת הישגים של 15 השנים האחרונות בתחום. גם בתרחיש הפסימי והקשה, הצמיחה ב-2021 תהיה מתונה מאוד ותעמוד על 2.6% בלבד.
בהערכתם, לא מתייחסים מחברי הדו"ח להגדרות הלמ"ס, לפיהן העובדים שיצאו לחל"ת הם מועסקים לכל דבר ועניין שבסך הכול "נעדרו ממקום עבודתם במשך שבוע או יותר", כהגדרת הלמ"ס. לכן הם קובעים שרמת האבטלה בישראל עומדת על 25% ולטענתם "הרוב הגדול של תביעות לדמי אבטלה (קרוב ל-90%) הם של עובדים שהוצאו לחל"ת העשויים לחזור למקומות העבודה שלהם ברגע שהכלכלה תתאושש. עם זאת, לפחות חלק מהפיטורים הזמניים עשויים להיות קבועים לאור חומרת המשבר".
במקביל לתחזית הקודרת, כלכלני ה- OECD, משבחים את התנהלותה של הממשלה בתקופת המשבר, וכותבים כי "ממשלת ישראל והבנק המרכזי נקטו אמצעים מתאימים לתמיכה במשקי בית ואספקת נזילות לחברות". עם זאת, הם מכריזים כי "המדיניות הפיסקאלית צריכה להישאר תומכת עד שההתאוששות תעלה על המסלול. יתרה מזו – אם ההתאוששות תהיה חלשה, יתכן שיהיה צורך בצעדי מדיניות נוספים לצורך שמירה על התעסוקה, תוך חיזוק ההכשרה המקצועית והגדלה נוספת בנזילות העסקים הקטנים. אם התנאים הכספיים יתהדקו, הבנק המרכזי יכול להרחיב את רכישות הנכסים הפיננסים", נכתב בדו"ח.
בארגון ממליצים כי במידה וההתאוששות תתעכב, "חלק מהצעדים של הממשלה שהם תומכי הכנסה יידרשו הארכה", במיוחד אם גל שני ידרוש השבתה מחודשת של המשק.
כמו כן, ב-OECD מציינים כי תוכנית הערבויות לעסקים של משרד האוצר היא דלה יחסית למדינות אחרות ב-OECD, ו"יכולה להיות מורחבת, במיוחד עבור עסקים קטנים שזקוקים לנזילות".
